קנדידה: מה חשוב לדעת על הגירוד המעיק בנרתיק?

קנדידה היא סוג של פטרייה המצויה באזורים שונים בגוף כחלק מהפלורה הטבעית ולרוב אינה גורמת לשום נזק. כאשר מערכת החיסון נחלשת ומאזן החיידקים העדין של המעיים מופר, למשל עקב שימוש ממושך באנטיביוטיקה, הקנדידה עשויה להתרבות ולעורר סימפטומים שאינם נעימים כלל. אחת מהתופעות הנפוצות ביותר הנגרמות כתוצאה מקנדידה היא דלקת בנרתיק. תופעה מטרידה זו, המוכרת גם בשם פטריה ואגינלית, גורמת למבוכה ואי נוחות רבה לנשים הסובלות ממנה.

מהם סוגי הקנדידה הנפוצים ביותר?

קנדידה אופיינית במספר מקומות בגוף, אך נפוצה במיוחד בשלושה אזורים:

1. חלל הפה – למשל קנדידה בלשון. נפוצה בעיקר בקרב תינוקות או מבוגרים המשתמשים בשיניים תותבות, כמו כן, עשויה להתפתח בקרב חולי אסתמה המשתמשים במשאפים המכילים סטרואידים.
2. וושט – שכיח בייחוד בקרב חולי איידס או בקרב אלה הסובלים ממחלות המטולוגיות.
3. נרתיק – בעיה שכיחה ביותר. מרבית הנשים סובלות ממנה בשלב כלשהו במהלך חייהן.

מה גורם לקנדידה?

הגורמים העיקריים המביאים להתפרצות קנדידה הם:

• אנטיביוטיקה – טיפול ממושך באנטיביוטיקה מחסל חיידקים רבים בגוף, לרבות ה"חיידקים הטובים", המהווים חלק מהפלורה הטבעית של המעיים ומונעים את ההתרבות של פטריית הקנדידה.
• מחלות כרוניות – מחלות דוגמת סכרת מעלות את הסיכון להתרבות הקנדידה.
• חוסר איזון הורמונלי – אנשים שנוטלים סטרואידים וגלולות למניעת היריון, או כאלה הסובלים מחוסר איזון הורמונלי, נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מוגברת של קנדידה.
• טיפולים כימותרפיים והקרנות – טיפולים לחולי סרטן עושים נזק במח העצם וגורמים לירידה בפעילות של המערכת החיסונית ולכן מעלים את הסיכוי לזיהומים בקנדידה.
• מחלות המטולוגיות – מחלות דוגמת לוקמיה עשויות לגרום לפגיעה קשה במערכת החיסון ומגבירות את שכיחות הזיהומים בקנדידה.

כיצד מזהים פטרייה בנרתיק מסוג קנדידה?

הקנדידה פוגעת באיזון החומציות הטבעי ובפלורה הטבעית של הנרתיק ויוצרת גירוי ואדמומיות המלווים בהפרשות וריח רע. לעתים, היא מתבטאת בהפרשה לבנה סמיכה, הדומה לגבינת קוטג'.

במקרים קלים, התופעה מתבטאת בגרד בנרתיק בלבד. במקרים חמורים יותר, התסמינים של קנדידה יהיו תחושה של צריבה וגרד קשה יותר, כמו גם התעוררות של כאבים בעת מגע מיני או מתן שתן. במקרים הקשים ביותר, קנדידה עשויה לגרום לזיהום כרוני או סיסטמי לאחר הגעה אל זרם הדם.

כדי לאבחן פטרייה ואגינלית, רצוי להתייעץ עם רופא.ת נשים ולבצע בדיקת דם.

האם התופעה מדבקת?

לרוב, הפטרייה הנרתיקית אינה עוברת אל בני הזוג ולכן מקובל לטפל באלה הסובלים מהתסמינים בלבד. עם זאת, חשוב לוודא שאכן מדובר בפטרייה ולא במחלות מדבקות בעלות סימפטומים דומים.

כיצד מטפלים בקנדידה?

במקרים מסוימים התופעה עשויה לחלוף מעצמה, ובמקרים אחרים, היעדר הטיפול בקנדידה גורר החמרה במצב ואף הפיכתו לכרוני – אז הטיפול קשה וממושך יותר. טיפול פשוט ויעיל בעזרת תכשירים אנטי פטרייתיים מקומיים וסיסטמיים, לרוב גורם להפחתת הקנדידה ומביא לשיפור משמעותי המורגש במהרה. עם זאת, מדובר בטיפול סימפטומטי שאינו בהכרח מונע מהבעיה לחזור שוב ושוב.

מחקרים אחרונים מצביעים על יעילותה של פרוביוטיקה בשמירה על האיזון החיידקי הטוב בנרתיק ובמניעת הישנות הקנדידה. מתברר כי השימוש בכמוסות וגינליות של פרוביוטיקה עשוי לסייע בהגברת חומציות הנרתיק ולהשפיע לטובה על יעילות הטיפול התרופתי. על פי ממצאי מחקר שנערך במספר מרכזים רפואיים בספרד, הגברת החומציות מעידה על בריאות הנרתיק ועל כך שחיידקים "טובים" הצליחו להשתרש בנרתיק. כמו כן, בקרב הנשים שקבלו כמוסות וגינליות חלה הפחתה בהפרשות ובתחושות הגרד, הבערה ואי הנוחות. מחקרים נוספים מצאו כי טיפול בכמוסות וגינליות המכילות פרוביוטיקה ייחודית מגביר את יעילות הטיפול באופן ניכר.

טיפול טבעי נוסף בפטריה הואגינלית אשר רווח בשנים האחרונות הינו "דיאטת הקנדידה", שמנסה למנוע את התרבות הפטרייה בגוף על ידי שינוי יסודי של התזונה.