קשקשים או קשקשת: כל הגורמים, תסמינים ודרכי טיפול

מה הם קשקשים ואיך הם נוצרים?

כחלק מהתחדשות העור והקרקפת, תאים ותיקים שסיימו את תפקידם מתים, נדחקים החוצה מהאפידרמיס ומוחלפים על ידי תאים חדשים. הופעת קשקשת מרובה מפריעה ברוב הפעמים בעיקר בהיבט האסטטי אבל לעיתים מדובר גם על מצב בריאותי שיש לאבחן אצל רופא.ת עור. הקשקשים, מלבד באזור הקרקפת, עשויים להופיע גם באזור הגבות, הפנים והגוף. ברוב המקרים, קשקשת היא תופעה עורית נפוצה שלא דורשת התערבות רפואית. במקרה של קשקשת חריפה שלא חולפת, האבחון הראשוני יתבצע על ידי התבוננות של רופא.ת העור והתרשמות. במידת הצורך, הרופא.ה יוכלו גם לקחת ביופסיה לאבחון מדויק יותר של הקשקשת.

למה זה קורה לנו?

לקשקשת, או כמו שנוהגים לקרוא למצב בפשטות – קשקשים, עשויים להוביל גורמים התנהגותיים כמו: שימוש עודף בקרמים ותכשירים טבעיים או לא טבעיים על הקרקפת באופן ש"חונק" אותה, איסוף השיער באופן הדוק מדי, חבישת כובע שעות ממושכות לאורך היום והלילה, בפרט תוך כדי פעילות גופנית, ויבוש השיער במכשירים שמגיעים לטמפרטורות גבוהות לעיתים קרובות.

אם אתם סובלים מקשקשת ונוהגים להשתמש בטכניקות המוזכרות פה, כדאי בשלב ראשון לנסות לשנות הרגלים. נסו לחפוף את השיער בתכיפות של יום כן יום לא ולא באופן יומי או מרוחק מאוד בין חפיפה לחפיפה. להמעיט בשימוש בתכשירי שיער על הקרקפת. ככלל רוב התכשירים מיועדים למריחה על הקצוות והשיער עצמו ולא ישירות על הקרקפת. לפעמים סוג השמפו והמרכך עשויים לגרום להופעת או החמרת הופעת הקשקשים על הקרקפת. כדאי להימנע מאיסוף הדוק של השיער באופן יומי ולהקפיד על אוורור הקרקפת מחבישת כובעים שעות ארוכות. בין שבועיים לחודש של שינויי ההרגלים אמורים להספיק כדי להבין אם יש הטבה או שזהו לא מקור הבעיה.

מה הפתרון הטבעי לבעיה?

בטיפול טבעי בקשקשת ניתן להשתמש בשמפו טבעי, שלרוב יכיל שמנים אתריים כמו רוזמרין, לבנדר, עץ התה, תכשירים למריחה המכילים ויטמין E, אכיניצאה, קלנדולהואחרים. אפשר להשתמש במברשת סיליקון עם זיזים עדינים, דמוית קיפוד לעיסוי עדין של הקרקפת בזמן החפיפה בשמפו. חשוב להניע את המברשת לאט ובעדינות כדי להימנע מתלישת שורשי השיער וגירוי יתר של הקרקפת. שימוש עדין יכול לסייע בסילוק התאים המתים והמרצת דם לקרקפת, מה שגם מסייע בצמיחת שיער. בטיפול פנימי בקשקשת, נתמקד לרוב בהפחתת סטרס, שנחשב לגורם שמחריף קשקשת, למשל בעזרת חליטות מרגיעות כמו קמומיל, לבנדר, פסיפלורהובצמחים אדפטוגניםכמו וייתניה. נוכל להשתמש בתוספי תזונה שמשרים רוגע כמו קומפלקס B, אומגה 3ועוד. בנוסף, ניתן לעשות התאמה של תזונה מחזקת מערכת חיסון ונוגדת דלקת. מומלץ לפנות לאשת מקצוע להתאמת תפריט.

לפעמים זה גם מצב רפואי

מצבים רפואיים שעשויים לגרום לקשקשת הם בין היתר: אטופיק דרמטיטיס, סבוריאה דלקתית או שאינה דלקתית, פסוריאזיס. בנוסף, אצל הסובלים מיצור עודף של קשקשים נהוג למצוא נוכחות גבוהה יותר של חיידקים ופטריות, בפרט פטריות פיטרוספורום. מדובר בפטריות שאינן פתולוגיות ונמצאות באופן טבעי על עורנו אך אצל סובלים מקשקשת נמצא כמות גבוהה במיוחד שלהן. אם הרופא.ה יחשבו שיש צורך בטיפול, השלב הראשון לרוב יהיה שימוש בשמפו רפואי. חלק מסוגי השמפו המיועדים לטיפול בקשקשת מכילים זפת. אפשרות נוספת היא שימוש בתכשירים נוזליים המכילים סטרואידים, נגזרות של קורטיזון. השימוש בסטרואידים מומלץ על ידי רוב הרופאים לזמן קצר ככל הניתן מכיוון שבשימוש ארוך עשוי להזיק לקרקפת. במידה והקשקשים מופיעים גם עם זיהום, יתכן ויהיה צורך גם בטיפול אנטיביוטי. לקשקשים שמקורם פסוריאזיס יציעו טיפול בפוטותרפיה, משחות ואפילו טיפול ביולוגי במידת הצורך.

באלטמן תחת סדרת פלקסיטול ניתן למצוא 2 תכשירים שעשויים לסייע. הראשון הוא שמפו וקונדישינר מרגיע לקרקפת מגורה עם קשקשים והשני סרום מרגיע לקרקפת מגורה. השמפו מכיל רכיבים כמו אוריאה ושיבולת שועל המקדמים קרקפת בריאה, מרגיעים גרד ומפחיתים קשקשת ובנוסף מעניק לחות לקרקפת שחשובה במקרים של קרקפת יבשה. הסרום מכיל תמצית של מנטול, צמח הערבה הקנדי ושיבולת שועל שמקלים במקרה של גרד בקרקפת, נותנים לחות ובעלי תכונות מרגיעות תוך דקות. 

לסיכום

קשקשת היא תופעה עורית נפוצה שבדרך כלל אינה מזיקה וניתן לטפל בה בקלות. במקרים קשים, חשוב לפנות לרופא.ה.