גודל פונט
עיכול

צרבת – תסמינים ודרכי טיפול

מי מאיתנו לא חווה צרבת לפחות פעם אחת בחייו? לרוב, הצרבת מופיעה מידי פעם, נעלמת כעבור מספר שעות ואין לה השפעות ארוכות טווח. אך לעיתים, היא עשויה להופיע בתדירות גבוהה ולפגוע באיכות החיים של הסובלים ממנה. אז מתי כדאי ללכת להיבדק וכיצד תזונה ו ואורח חיים עשויים לעזור?

ת. פרסום:
ת. עדכון אחרון:
זמן קריאה: 4 דקות

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. צרבת היא תופעה שכיחה, אך אם היא מופיעה לעיתים תכופות היא יכולה להעיד על בעיה רפואית ובמקרה כזה, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה.
  2. תזונה ושינוי אורח החיים יכולים לעזור בהקלה על התסמינים ואף לעיתים למנוע את הופעת הצרבת.
  3. אם אתם סובלים מצרבת פונקציונאלית (אין סיבה מבנית או גורם חיידקי לצרבת, אלא כזו הקשורה למתח וחרדה), חשוב שתדעו שהיא מטופלת בדרכים אחרות ולכן יש לבדוק ולהתייעץ על מנת למצוא את הטיפול המתאים.

מהי צרבת ומהם התסמינים שלה?

צרבת מוגדרת כתחושת צריבה או בעירה באזור מרכז החזה, העשויה להיות מלווה בטעם חומצי או מר בפה. בד”כ הצרבת תופיעה לאחר ארוחה, התכופפות או בזמן שכיבה.  

תופעה זו נגרמת לרוב כתוצאה מהפרעה בצומת שבין הושט לקיבה. בצומת הזאת נמצא שריר טבעתי, מעין שוער, שבמצבו התקין הוא נפתח ומאפשר מעבר מזון מהושט לקיבה ומתכווץ לאחר מכן על מנת למנוע חזרה של תוכן קיבה אל הושט. כאשר השוער נרפה או שיש עליה בלחץ התוך בטני, מזון וחומצות קיבה עשויים לעלות אל הושט ולגרום לצרבת.

מתי כדאי לגשת לרופא?

צרבת כרונית לרוב יכולה להעיד על מחלת הריפלוקס או בשמה הרפואי GERD. על אף שצרבת היא תופעה שכיחה, מעבר לתסמינים הלא נעימים, צרבת שאינה מטופלת לאורך זמן עשויה לגרום לפגיעה נרחבת בוושט ולסיבוכים ארוכי טווח. זאת משום שהתוכן הקיבתי עלול לפגוע בוושט ובאיברים הסמוכים. אז אם אתם חווים צרבת לעיתים קרובות, חשוב לדעת שהיא עשויה להוות תסמין לבעיה רפואית כרונית הדורשת התערבות רופא.

מה יכול לגרום לצרבת?

  • עודף משקל והשמנה – עשויים להגביר את הלחץ התוך בטני. 
  • הריון – כתוצאה משינויים הורמונליים הגורמים להרפיית השוער שבין הושט לקיבה ובנוסף גדילת הרחם המגבירה את הלחץ התוך בטני. 
  • עישון ואלכוהול – גורמים להרפיה של השוער התחתון של הושט ובכך לעליית תוכן חומצי מהקיבה אל הוושט. 
  • ארוחות גדולות ומזון שומני מתפנים לאט מהקיבה ועשויים לעלות חזרה אל הושט. 
  • גסטרופרזיס – פגיעה בתנועתיות המעי היכולה להיגרם ממחלות כמו סוכרת. מצב זה גורם לשהייה ממושכת יותר של המזון בקיבה, אשר עלול לחזור לוושט ולגרום לצרבת.   
  • בקע סרעפתי מחליש את השוער התחתון של הושט. 
  • מזון חריף או תבלינים כמו בצל, שום, צ’ילי עלולים לגרום להפרשת חומצה מוגברת בקיבה וכך להחמיר מצב של צרבת. 
  • קפאין (קפה, שוקולד, תה) ומנטה מעלים חומציות קיבה. 

בנוסף לגורמים אלו, ישנם מחקרים המתארים צרבת פונקציונאלית שהגורמים אליה אינם ברורים. מחקרים שבחנו את התופעה מצאו קשר בין צרבת לסטרס, מחסור בשעות שינה ותסמונת המעי הרגיש (IBS). במקרים אלו ,לרוב טיפול תרופתי למשך 3 חודשים לא יראה הצלחה. לכן, דרך הטיפול תהיה שונה ותכלול טיפול קוגניטיבי התנהגותי ואף דיקור שנמצא יעיל במספר מחקרים.  

לרוב, ניתן להתמודד עם הצרבת בעזרת נטילת תרופות הניתנות ללא מרשם, המפחיתות את חומציות הקיבה. יש לשים לב כי נטילת תרופות אלו על בסיס קבוע עלולה לגרום למחסור בברזל, סידן וויטמין 12B ועל כן מומלץ לידע את רופא/ת המשפחה ולהיות במעקב.

מה עשוי לעזור להקלה בצרבת?

  • פעילות גופנית כמו ריצה או הליכה יכולה לתרום הן בירידה במשקל והן בשיפור פעילות מערכת העיכול. 
  • מומלץ על הפסקת עישון. 
  • הפחיתו צריכת אלכוהול ומשקאות המכילים קפאין (כולל משקאות אנרגיה).  
  • הקפידו על ארוחות קטנות המכילות חלבון וסיבים תזונתיים – החלבון מגביר לחץ על השוער התחתון של הושט ומונע חזרה של המזון, והסיבים תורמים לפעילות מערכת העיכול ונקשרו בסיכון נמוך יותר לצרבות. 
  • מומלץ לסיים לאכול עד 3 שעות לפני השינה כדי לא ללכת לישון “על בטן מלאה”.   
  • הגבהה של הראש בזמן השינה עם כרית או שתיים עשויה לעזור. כמו כן, יתכן ושינה על צד שמאל גם כן יכולה לסייע בהפחתת התסמינים בזמן השינה.   
  • נסו ללבוש בגדים נוחים ומשוחררים שאינם לוחצים על אזור הבטן. 
  • הפחיתו משקאות מוגזים (כולל סודה). לרוב תרגישו כי הם עוזרים, אך דווקא הם אלה שעשויים לגרום לצרבת ואף להחמירה. הגזים גורמים לגיהוק המעלה את הסיכוי למעבר חומצה אל הושט, הם מגבירים את הלחץ בקיבה וכך עלולים לגרום לאי נוחות. 
  • מזונות נוספים שכדאי להימנע: מזון חריף או מתובל מאוד, מזונות חומציים כמו עגבניות ופירות הדר. 
  • לעיסת מסטיק מגבירה ייצור רוק ובכך מנטרלת חלקית את חומצת הקיבה ויכולה להקל על הצרבת, אם כי יש להימנע ממסטיק מנטה שיכול דווקא להחמיר צרבת.  

 

האם תוספי תזונה ו”תרופות סבתא” יכולים לעזור?

בנוסף לפתרונות רפואיים ושינוי הרגלים, לאורך השנים הופיעו גם מספר “תרופות סבתא” ותוספי תזונה שיחד עם אותן המלצות תזונתיות עשויות להקל על הצרבת: 

  • ג’ינג’ר – בעל תכונות אנטי דלקתיות, שימש כתרופה עממית לצרבת במשך מאות שנים. ניתן להוסיף שורש ג’ינג’ר מגורר או פרוס למתכונים או לשייקים, או לשתות תה ג’ינג’ר כדי להקל על הצרבת. 
  • חלב – בשל הבסיסיות הטבעית שלו, חלב הוא עוד תרופה ביתית המוצגת לעתים קרובות כדרך להקל על תסמיני הצרבת. למרות שהוא עשוי להרגיש מרגיע בהתחלה, השומן שהוא מכיל יכול בסופו של דבר להחמיר את תסמיני הצרבת. חלב דל שומן עשוי לעזור.  
  • ליקוריץ – שורש ליקוריץ הוא תרופה עממית נוספת ששימשה לטיפול בצרבת. מאמינים שהוא עשוי לעזור לחזק את רירית הוושט, מה שיכול להגן עליה מנזק הנגרם על ידי חומצת הקיבה. 
  • פרוביוטיקה – מספר מחקרים מצאו שפרוביוטיקה עשויה להפחית תסמיני צרבת. 
  • חומץ תפוחים – תרופה ביתית שיש המשתמשים בה לטיפול בצרבת, מתוך אמונה שהוא עשוי לנטרל חומצת קיבה.  

נכון להיום ל”תרופות סבתא” וצמחי מרפא אין מספיק מחקרים המבססים את השפעתם.

מקורות:

References:

https://www.gastrojournal.org/article/S0016-5085(20)30128-1/fulltext
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6702398/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5989243/
https://www.healthline.com/health/gerd#risk-factors