תרופות לשיעול: כל היתרונות וכל החסרונות

שיעול הוא עניין מטריד, הוא מפריע לשגרת החיים, עלול לגרום לכאבים, לבריחת שתן ולאי נוחות. מעבר לכך שהוא ממש מציק ויכול ללוות אותנו הרבה זמן הוא לרוב תסמין של מצב בריאותי אחר שבפני עצמו מטריד ומלווה בתסמינים נוספים. שעות יכול להיגרם כתוצאה ממחלת חום קלה ונגיפית, מסוג המחלות שפוקדות אותנו בחורף, כגון הצטננות, שפעת ודלקת גרון, ועד מחלות חמורות כמו שחפת, סרטן בדרכי הנשימה, COPD ועוד. שיעול יכול להיגרם גם בגלל אסתמה, אלרגיה או בגלל עישון. הסיבות הן רבות, הפתרונות, לצערנו, מעטים וחלקם יכולים גם לגרום לתופעות לוואי.

מדוע אנחנו משתעלים?

שיעול הוא רפלקס, כלומר תגובה טבעית של הגוף שמטרתה היא סילוק של חלקיקים ומזהמים שחדרו לדרכי הנשימה. מבחינה רפואית, ישנם שני סוגים עיקריים של שיעול: שיעול חריף, שנמשך עד שלושה שבועות, שלעתים קרובות מלווה בליחה והוא תוצאה של מחלת חורף ושיעול טורדני (כרוני), שנמשך מעל שלושה שבועות, שהוא לרוב שיעול יבש. אבל ישנה חלוקה נוספת, המבחינה בין שיעול עם ליחה, שנקרא גם שיעול פרודוקטיבי (יעיל), לבין שיעול יבש, ללא ליחה לכן הוא אינו מביא לסילוק המטרד.

ליחה היא הפרשה שהגוף מייצר בדרכי הנשימה – באף, בסינוסים, בגרון ובסמפונות. שיעול עם ליחה הוא למעשה חלק מפעילותה של המערכת החיסונית.

מרכז השליטה ברפלקס השיעול נמצא בגזע המוח והוא מתווך על ידי קולטני חישה שנמצאים בדרכי הנשימה. כשדרכי האוויר נחסמים בגלל חלקיקים, נגיפים, חיידקים או גופים זרים אחרים הקולטנים שולחים מסר לגזע המוח. גזע המוח מפעיל את שרירי מערכת הנשימה והסרעפת ומעורר את הרפלקס. התוצאה היא התפרצות מהירה של אוויר בדרכי הנשימה. הליחה שנוצרה או הצטברה בדרכי הנשימה אוספת ולוכדת את החלקיקים והמזהמים והם מפונים אל מחוץ לגוף, באמצעות השיעול.

איזו תרופה לשיעול נחשבת ליעילה?

כאמור, שיעול הוא למעשה מנגנון שעוזר לנו להילחם בגורמים מזיקים, ולכן שיעול עם ליחה למעשה תורם לבריאות שלנו. מאחר שכך, יש שטוענים שלא תמיד צריך לטפל בשיעול, בפרט כשמדובר בשיעול חריף שהוא תוצאה של מחלה נגיפית קלה, שכן השיעול יחלוף ביחד עם המחלה שגרמה לו גם ללא טיפול, בתוך מספר ימים. במקרים כאלה, ההמלצה בדרך כלל היא להשתמש בתרופות סבתא לשיעול עם ליחה שעשויות להקל את הסבל ואת המטרד שהשיעול גורם.

תרופות לשיעול נחלקות לכמה סוגים:

תרופה לדיכוי השיעול

מרבית התרופות המדכאות שיעול מבוססות על קודאין, שהוא חומר משפחת האופיואידים. תרופות אלה נמכרות בעיקר כסירופ ובמרשם רופא בלבד. ישנן תרופות המבוססות על חומר בשם דקסטרומטורפן, שנמצאות בתרופות שונות ביחד עם חומרים נוספים. תרופות אלה נמכרות בכדורים, כסירופ⁽¹⁾ ועוד, חלקן נמכרות ללא מרשם רופא. תרופה לשיעול המכילה קודאין נרשמת במקרים של שיעול יבש טורדני. תרופות שמכילות דקסטרומטורפן מיועדות בדרך כלל להקלה על צינון. תופעות הלוואי העיקריות של תרופות מדכאות שיעול הן ישנוניות ועצירות, אך חשוב לזכור, שקודאין ודקסטרומטורפן נחשבים לחומרים ממכרים.

תרופה מכייחת לשיעול: מטרתן של תרופות מכייחות היא לסייע בהפרשת הליחה. אלה תרופות שמרביתן נמכרות ללא מרשם, כסירופ, ככדורים וכדומה. חלקן הן ייעודיות לשיעול אחרות משולבות עם חומרים נוספים – נגד צינון. חומרים מכייחים נחשבים כבטוחים (מעל גיל 6 שנים) ובדרך כלל ללא תופעות לוואי. עם זאת, המחקרים והפרסומים של רשויות הבריאות בארץ ובעולם מדגישים כי לא הוכח שהתרופות הללו יעילות ובדרך כלל המחלות הגורמות לליחה ולגודש באף חולפות מעצמן גם ללא טיפול תרופתי.

תרופה להפחתת צמיגות הליחה: תרופות אלה מיועדות בדרך כלל להקלה על שיעול עם ליחה ונמכרות כסירופ ללא מרשם רופא. גם תרופה לשיעול המפחיתה את צמיגות הליחה נחשבת לבטוחה בילדים מעל גיל 6.

למי אסור לקחת תרופה לשיעול?

תרופה לשיעול המכילה קודאין אסורה לשימוש בילדים בכלל, ולמתבגרים שעברו ניתוח להוצאת שקדים או אדנואידים וכן לנשים בהריון או לנשים שמניקות. תרופה המכילה דקסטרומטורפן מיועדת לשימוש מעל גיל 6 בלבד. גם שאר התרופות לשיעול מיועדות לשימוש בילדים מעל גיל 6 בלבד, מתחת לגיל זה אפשר לתת תרופה לשיעול רק בהמלצת הרופא המטפל.

מתי חייבים לראות רופא?

ההמלצות לפנות לייעוץ רפואי, אצל הרופא המטפל במרפאה הקהילתית או בחדר מיון הן:

• כשהשיעול נמשך מעל 3 שבועות, כלומר כשמדובר בשיעול טורדני וכרוני
• כשמדובר בילד מתחת לגיל 6
• כשמשתמשים בתרופה לשיעול אבל השיעול אינו פוסק
• כשבנוסף לשיעול יש חום גבוה, קשיי נשימה, לחץ בחזה וסימנים מדאיגים נוספים, כגון כשהליחה מעורבת בדם