ישנים הרבה ועדיין עייפים? הסיבות לעייפות יתר

מהי עייפות יתר? 

עייפות יתר היא לא מצב רפואי שאפשר לאבחן אותו, אבל עייפות היא מצב סובייקטיבי, כלומר, לכל אדם הגדרת עייפות משלו, ורוב האנשים יכולים לדעת מתי העייפות שלהם היא יותר מסתם הצטברות של חוסר בשעות שינה.

עייפות קלה – תופיע בדרך כלל בתקופות שבהן אתם ישנים מעט שעות ביחס לצורך שלכם וגם כאשר אתם ישנים, איכות השינה לא מספיק טובה. עייפות מסוג כזה היא לרוב לטווח קצר והיא יכולה להיפתר על ידי שינה איכותית ועקבית.

עייפות יתר – אם מדובר בעייפות שמחמירה או נמשכת יותר משבועיים, למרות שאתם כבר ישנים טוב, אוכלים טוב ואפילו משקיעים בפעילות גופנית, ואם העייפות מלווה בתסמינים דוגמת עייפות לאחר פעילות גופנית או נפשית, חוסר רעננות לאחר מנוחה או שינה, קושי בביצוע פעילויות היומיום, כולל עבודה, מטלות הבית וטיפול באחרים, כאבי שרירים, אדישות וחוסר מוטיבציה, נמנום בשעות היום, קושי בריכוז וכאבי ראש, ותחושה של נרגנות ודכדוך – ייתכן שאתם סובלים מעייפות יתר.

הסיבות לעייפות רבות – החל בחוסר בשעות שינה, דרך מצבים נפשיים שונים ועד בעיות בריאותיות, בהן מחלות וחסרים תזונתיים, כמו חוסר בברזל, שהוא גורם נפוץ לעייפות. לא קל לאבחן את הסיבות למצב, אבל חשוב לדעת ששינויים באורח החיים יכולים לעזור, ואם מדובר בעייפות יתר כתסמין של מחלה כלשהי, חשוב לאבחן את המחלה ולטפל בה. אילו מצבים עלולים לגרום לעייפות ולהחמיר אותה?

הסיבות האפשריות לעייפות יתר

• חוסר בשעות שינה – אחת הסיבות השכיחות לעייפות. אדם מבוגר מעל גיל 18 צריך לישון 8-7 שעות בלילה, אבל מצבים כמו שעות עבודה לא שגרתיות, דום נשימה בשינה ונדודי שינה עלולים לפגוע באורך השינה ובאיכותה.
•  דיכאון או חרדה – תחושות כמו עצב, חוסר תקווה, חוסר ערך וייאוש, לצד העייפות, יכולות להצביע על מקור נפשי לעייפות, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
• עודף משקל – מגביר את הסיכון לעייפות, מסיבות שונות, למשל – הצורך לשאת משקל רב יותר, סיכוי גבוה יותר לסבול מכאבי שרירים והגברת הסיכון לחלות במחלות שעייפות היא תסמין שלהן, כמו סוכרת ודום נשימה.
• תזונה לקויה – תזונה לקויה וריבוי דיאטות לא מבוקרות מעלים את הסיכוי לעייפות יתר הנובעת מחסרים תזונתיים, שמובילים גם למחסור באנרגיה.
• היריון – כל אישה שחוותה היריון יודעת שזו תקופה שבה העייפות שכיחה במיוחד. בתקופת ההיריון הגוף דורש רכיבי תזונה רבים, כמו ויטמינים ומינרלים, בכמות גדולה יותר. ברזל, למשל, הוא רכיב שהגוף צורך הרבה ממנו בתקופת ההיריון ומחסור בו עלול להוביל לחוסר בהמוגלובין ולעייפות.
• תסמונת העייפות הכרונית – זוהי הפרעה מסובכת המאופיינת בעייפות קיצונית, שאין לה הסבר רפואי. העייפות עלולה להחמיר עם פעילות גופנית או נפשית, אך היא לא משתפרת עם מנוחה. הסיבה לתסמונת העייפות הכרונית אינה ידועה, אך ישנן השערות רבות לגורמים לה – החל בזיהומים ויראליים ועד ללחץ פסיכולוגי.
• תת פעילות בלוטת התריס וסוכרת – גם מחלות כמו אלו יכולות לגרום להרגשה של עייפות יתר.
• תרופות – תרופות כמו תרופות נוגדות דיכאון, סטטינים, סטרואידים, תרופות הרגעה ותרופות נגד חרדה יכולות לגרום לעייפות יתר
• long covid
• חוסר בברזל – חוסר בברזל גורם לפחות חמצן להגיע לרקמות הגוף, והוא אחד הגורמים המובילים לעייפות יתר. למעשה, עייפות יתר היא אחד הסימפטומים הנפוצים ביותר של מחסור בברזל, והיא נחלתם של יותר ממחצית מהאנשים שסובלים מחוסר זה. חוסר בברזל יכול להתבטא גם באנרגיה נמוכה, חולשה, עצבנות, קושי בריכוז או פרודוקטיביות ירודה. הסיבות לחוסר בברזל יכולות להיות צריכת ברזל לא מספקת הנובעת מתזונה לקויה או דיאטות מגבילות, מחלות מעיים דלקתיות, עלייה בדרישות הגוף במהלך ההיריון ואובדן דם בדימום פנימי. אנמיה מחוסר בברזל שכיחה יותר בקרב נשים בגיל הפריון, בעיקר בקרב נשים הסובלות מדימום וסתי רב.

איך חוסר בברזל גורם לעייפות?

הגוף שלנו זקוק לברזל כדי לייצר המוגלובין, חלבון אשר נמצא בתאי הדם האדומים. ההמוגלובין עוזר לשאת חמצן לכל רקמות הגוף, וכאשר לגוף אין מספיק המוגלובין, פחות חמצן מגיע לרקמות ולשרירים, הוא מונע מהם אנרגיה, והגוף, שמתקשה יותר לתפקד, מתחיל להתעייף. סיבה נוספת לעייפות במצב זה היא העומס שנוצר על הלב, שעובד כעת קשה יותר כדי להעביר דם עשיר יותר בחמצן לכל הגוף.

עייפות יתר בשל מחסור בברזל? הבדיקות יגידו 

אם עייפות היתר שלכם לא חולפת, הגיע הזמן לבדוק ממה היא נובעת. סביר להניח שכשתגיעו לרופא הוא יפנה אתכם לבדיקות הכוללות ספירת דם, בדיקת מאגרי הברזל, בדיקת רמות החומצה הפולית וויטמין B12 ובדיקה של תפקוד בלוטת התריס (שתפקוד נמוך שלה מתבטא בעייפות). מה כוללות הבדיקות? 

ספירת דם:

ספירת הדם בודקת, בין השאר, ערכים של מרכיבים בכדוריות הדם האדומות היכולים לתת אינדיקציה לחוסר ברזל (על פי אינפומד וקופת חולים כללית):

• המוגלובין (HGB) – ההמוגלובין נושא את החמצן לכל רקמות הגוף. רמה נמוכה באופן משמעותי מהנורמה מצביעה על חוסר ברזל ואנמיה.
• ספירת כדוריות דם אדומות (RBC) – כדוריות הדם האדומות מובילות את ההמוגלובין לכל רקמות הגוף. ספירה נמוכה שלהן עלולה להצביע על אנמיה.
• נפח ממוצע של כדורית הדם  (MCV) –נפח כדוריות הדם האדומות יכול להצביע על סוג האנמיה. כאשר נפח כדוריות הדם קטן, ככל הנראה מדובר באנמיה מחוסר ברזל. כאשר הוא גדול, ייתכן שמדובר באנמיה על רקע חוסר ברכיבים אחרים, כמו חומצה פולית וויטמין B12.
• כמות ממוצעת של המוגלובין בכדוריות הדם האדומות (MCH) – כאשר הכמות נמוכה מהנורמה, ייתכן שמדובר באנמיה.
• פיזור גודל כדוריות הדם האדומות (RDW) – בודק את רמת השונות בין הכדוריות האדומות. כאשר הרמה גבוהה, ככל הנראה הגוף מייצר יותר כדוריות אדומות. התוצאה עוזרת לאתר את הסיבה לאנמיה.
• המטוקריט (HCT) – מצביע על נפח כדוריות הדם האדומות בדם. ערכים נמוכים יכולים להצביע על אנמיה.
• טסיות  (PLT) – הטסיות משתתפות בתהליך הקרישה של הדם. ערכים גבוהים יכולים להצביע, בין השאר, על  דימום או חוסר בברזל.

מאגרי ברזל:

• פריטין – כאשר ספירת הדם מצביעה על מחסור בהמוגלובין, תיבדק גם רמת הפריטין בדם, שהיא אינדיקציה למחסני הברזל בגוף, כלומר, מהי כמות הברזל שנאגרה בגוף. רמת פריטין נמוכה מצביעה על מאגרי ברזל נמוכים.
• טרנספרין – ירידה ברמת הברזל בדם גורמת לעלייה ברמת הטרנספרין, שהוא החלבון שנושא את הברזל בדם. כאשר רמת הברזל יורדת, מתחיל הגוף לייצר יותר טרנספרין במטרה לקשור יותר ברזל. במצב של אנמיה מחוסר ברזל, תעלה רמת הטרנספרין.

הבדיקות מצביעות על חוסר בברזל? מתחילים לטפל

אז עשיתם את כל הבדיקות, והרופא הודיע לכם שעייפות היתר שלכם נובעת מחוסר בברזל, ועכשיו צריך לחדש את מאגרי הברזל שלכם. מה עושים?

דרכי הטיפול בעייפות יתר:

• לוקחים תוסף ברזל – סביר להניח שזה הדבר הראשון שהרופא שלכם ימליץ עליו. צריכת ברזל בתוסף על בסיס יומיומי תסייע מאוד להעלאת רמות ההמוגלובין בגוף ולחיזוק הגוף. מומלץ לצרוך תוסף שנספג טוב, ללא טעם לוואי ושאינו גורם לתופעות לוואי – כך צריכת הברזל תהיה קלה יותר והספיגה טובה יותר.
• אוכלים מזון עשיר בברזל – אתם יכולים לעזור לגוף שלכם לחדש את מלאי הברזל שלו גם באמצעות התזונה. מזונות עשירים בברזל כוללים בשרים, שעועית, טופו, תפוחי אדמה, ברוקולי, תרד, אגוזים, דגנים מועשרים בברזל ואורז חום.
• מוסיפים ויטמין C לארוחות – ויטמין C משפר את ספיגת הברזל. מומלץ לצרוך פירות עשירים בוויטמין C או מיצים בסמוך לנטילת התוסף או לאכילת מזון המכיל ברזל.
• צורכים מוצרי חלב, דגנים וקפה בנפרד מהברזל – סידן, הנמצא בחלב ובמוצריו, מעכב את ספיגת הברזל. דגנים, וגם אגוזים וסויה, מכילים חומצה פיטית, המקטינה את ספיגת הברזל. וגם הפוליפנולים שבקפה ממש לא תורמים לספיגתו, לכן כדאי לצרוך אותם בנפרד מברזל, ולהרבות בוויטמין C.
• מטפלים בגורם למחסור בברזל – אם אתם סובלים מחוסר בברזל על רקע מחלה כלשהי, טיפול במחלה עצמה יכול לסייע לפתרון הבעיה.