נוטלים תרופות באופן כרוני? אולי אתם סובלים מחסרים תזונתיים

סוכרת, יתר לחץ דם, רפלוקס ועוד הפכו להיות הפרעות שכיחות בקרב אוכלוסיית העולם המודרני, זאת בהלימה לשיעורי ההשמנה הגבוהים ולאורח החיים היושבני. תחלואה כרונית זו מביאה לשימוש כרוני בתרופות להורדת לחץ דם, לאיזון רמות הסוכר, לטיפול ברפלוקס ובצרבות ולשיפור פרופיל השומנים בדם.

אין ספק שהצורך בשימוש בתרופות אלה לעיתים בלתי נמנע והן משפרות את המצב הבריאותי, את איכות החיים ומפחיתות את הסיכון לסיבוכים ותמותה ממחלות כורניות. אך לכל מטבע שני צדדים ושימוש כרוני מסכן בתופעות לוואי לא נעימות ובתופעת לוואי שאולי פחות מדוברת ומוכרת למשתמשים – חסרים תזונתיים¹.

תרופות וחסרים תזונתיים

מינרלים וויטמינים הם רכיבי תזונה המגיעים אלינו מהמזון וחיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף, ביניהן מערכת החיסון ומערכת העצבים.

מחקרים מראים כי שימוש כרוני בתרופות מקושר עם חסרים תזונתיים ולעיתים אף נמצא קשור לשינויים בהרכב המיקרוביום⁽²⁾. מצב תזונתי ירוד עשוי להביא לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון ולעלייה בסיכון לחלות במחלות זיהומיות⁽³⁾. למשל, חסר בוויטמין A עלול להחמיר מחלות ריאות, חסר בוויטמין D יכול לגרום למחלות לב וכלי דם דרך מנגנון דלקתי, לזרז מחלות קשורות לגיל דוגמת אלצהיימר ולפגוע בבריאות העצם. חסר בוויטמין B12 מסכן בתפקוד קוגנטיבי לקוי, דיכאון, חולשת שרירים ונפילות וחסר באבץ עלול לפגוע בתפקוד תקין של מערכת החיסון.

אותן תרופות הנמצאות בשימוש כרוני עלולות לגרום להתפתחותם של חסרים תזונתיים בהדרגתיות, לאורך חודשים ושנים.

אחת הבעיות העיקריות עם תופעת לוואי זו של חסרים תזונתיים היא שבניגוד לתופעות לוואי אחרות של השימוש בתרופות אשר עשויות להופיע בסמוך להתחלת הטיפול, את זו לא תמיד קל לאתר ולאבחן. לא תמיד המטופל ירגיש שמשהו השתנה עד שיהיה כבר חסר משמעותי שגורם לתסמינים ברורים והקישור לשימוש  בתרופה עשוי להיות מאתגר ולא ברור. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שמעבר לכך שהתסמינים מגיעים מאוחר כשכבר קיים חסר, הם יכולים להיות תסמינים האופייניים לחסרים בוויטמינים ומינרלים שונים ולכן קשה יהיה לאתר על איזה חסר מדובר.

מדוע תרופות מסכנות בחסרים תזונתיים?

תרופות עלולות לגרום להתפתחות חסרים תזונתיים במספר מסלולים, למשל:

• פגיעה בספיגת ויטמינים ומינרלים שונים. לדוגמה תרופות לטיפול בצרבות ורפלוקס ממשפחת PPIs מפריעות לספיגת ויטמין B12⁽⁴⁾.
• הפרעה בייצור של רכיבים בגוף, כך למשל סטטינים המיועדים להורדת כולסטרול פוגעות גם בייצור העצמי של קו-אנזים Q-10 המיוצר בתאי הגוף ובעל תפקיד חשוב בתהליך יצירת האנרגיה בתא^(5,6).
• הפרעה לספיגה חוזרת בכליות וכך איבוד רכיבים בשתן. לדוגמה, משתנים המשמשים להורדת לחץ הדם עלולים להגביר איבוד של אבץ, סידן ומגנזיום בשתן על ידי הפרעה לספיגה החוזרת בכליות^(7,8).

מה לתרופות ולחיידקים הטובים?

לכל אדם יש מיקרוביום – אוכלוסייה ייחודית של חיידקים הנמצאת ברקמות שונות בגוף ועיקרה במערכת העיכול. מחקרים מראים כי לחיידקים אלו יש השפעה על תפקוד האדם, ועל מצבי בריאות וחולי. הרכב המיקרוביום משתנה כתלות בתזונה ובגורמים נוספים, ומקושר עם סיכון מוגבר או מופחת למצבים בריאותיים שונים.

מחקרים שהתפרסמו בכתבי העת המדעיים היוקרתיים Science ו-Nature מצאו כי תרופות אנטיביוטיות,
ו-25-43% מהתרופות שאינן אנטיביוטיות, עשויות להשפיע על הרכב המיקרוביום. בין התרופות שנמצאו קשורות: מעכבי משאבות פרוטונים, סטטינים, משלשלים, מטפורמין, גלולות למניעת הריון, נוגדי דכאון ממשפחת ה-SSRI ונוגדי דכאון טריציקליים, מעכבי ACE וחוסמי בטא.

על מנת לשפר את מגוון החיידקים וכמותם במעי ניתן לצרוך תוסף פרוביוטיקה.

מה כדאי לעשות?

על מנת להיות מודעים לתופעות הלוואי של התרופות ולאתר חסרים תזונתיים מוקדם יש כמה דברים שניתן לעשות:

1. קריאת עלון התרופות על מנת להכיר את תופעות הלוואי שעלולות להופיע.
2. בירור מול הרופא המטפל האם התרופות שהוא רשם מסכנות בחסרים תזונתיים.
3. חשוב להיות ערים לתסמינים חדשים שמופיעים: תחושת עקצוץ, שינויים בטעם ובריח, עייפות, נשירת שיער, כאבי שרירים או כל דבר שונה חדש שמופיע.

לעיתים מדובר בחסר ספציפי שניתן לאתר בבדיקות דם פשוטה ובהתאם לכך לתקן ע"י תיסוף מתאים או אף להתחיל תיסוף ספציפי ממוקד מוקדם לצורך מניעה, בהנחיית הרופא. אך חשוב לדעת שלפעמים יהיה זה חסר משולב של מספר ויטמינים או מינרלים שלא תמיד ניתן לאתר בבדיקות דם, במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע דוגמת דיאטן/ית ולשקול תיסוף במולטי ויטמין להשלמה תזונתית רחבה ולא ספציפית.