רגישות ללקטוז – למה היא נגרמת וכיצד תתמודדו איתה?

מהי אי סבילות ללקטוז ומדוע היא נגרמת?

מערכת העיכול, כשמה כן היא. תפקידה המרכזי הוא לעכל (לפרק) את המזון ולאפשר לנו לספוג אותו. במהלך תהליך העיכול משתתפים גם אנזימים, זרזים ביולוגיים חלבוניים זעירים המסייעים לנו לפרק את המזון, או אם נדייק אז לקטוז במקרה שלנו. 

כאשר המזון מפורק ליחידותיו הקטנות (חד סוכרים, חומצות אמינו וחומצות שומן) אנו יכולים לספוג אותן במעי הדק אל זרם הדם לשם הפקת אנרגיה ופעילויות ביולוגיות שונות נוספות. אנשים המדווחים על עצמם כ"רגישים לחלב" או סובלים מ"רגישות ללקטוז" למעשה סובלים ממצב המכונה "אי סבילות ללקטוז". 

מצב זה נוצר כאשר במערכת העיכול יש חסר של אנזים הנקרא "לקטאז", האחראי לפירוק סוכר החלב "לקטוז" ל-2 תתי היחידות המרכיבות אותו.

הצרות מתחילות כשמגיע הסוכר

לעיתים, רמת הלקטאז שמערכת העיכול שלנו מייצרת פוחתת עד כדי כך שלקטוז שנכנס אינו עובר עיכול ומשכך אינו נספג וממשיך אל חלקה האחרון של מערכת העיכול – המעי הגס. כשסוכר יגיע אל המעי הגס יקרו מספר דברים:

• שילשולים – הסוכר מושך אליו מים, וכך מים יישארו בסיום צינור העיכול. כידוע, מים צריכים לצאת, ואנחנו עלולים לסבול מיציאות מימיות.
• נפיחות וכאבי בטן – כאשר הסוכר יגיע אל חיידקי המעי יתחיל תהליך תסיסה ויצירת גזים. הגזים שנוצרו במעי יחד עם המים מהסעיף הקודם יביאו להתרחבות המעי, הלוא היא תחושת הנפיחות המלווה בכאבי בטן.
• גזים – גזים שנוצרו בסוף מערכת העיכול ימצאו את דרכם הקצרה החוצה.

כל אלו ילווו בתחושת אי נוחות בטנית ועשויים להופיע כחצי שעה אחרי ארוחה עשירה בלקטוז. חשוב להבדיל בין מצב המאובחן כ"אלרגיה לחלב" למצב המכונה "רגישות לחלב". במצב של אלרגיה ישנה תגובה חיסונית של הגוף לאחד מחלבוני החלב ואילו במצב של "רגישות לחלב" הכוונה היא לרגישות ללקטוז, או בעצם אי סבילות ללקטוז. הסובלים מאי סבילות ללקטוז אומנם חווים קושי בעיכול סוכר החלב המלווה בתסמינים במערכת העיכול אך בשונה מאלרגיה אין מדובר בסכנת חיים.

ממה נגרמת אי סבילות ללקטוז?

אי סבילות ללקטוז היא מצב שכיח בקרב מבוגרים ויכול להיגרם ממספר סיבות:

• ירידה טבעית עם הגיל בכמות של ייצור אנזים הלקטאז, למעשה אצל תינוקות אשר תזונתם מתבססת בחצי השנה הראשונה על חלב בלבד נראה כמויות גדולות של אנזים הלקטאז אך לאט לאט מתווספים לתזונה מזונות נוספים ואיתם נראה ירידה הדרגתית בכמות הלקטאז.בנוסף, עם השנים מתרחשת ישנה ירידה טבעית בייצור של אנזימי עיכול וביניהם גם אנזים הלקטאז. אי סבילות ללקטוז אופיינית אצל אנשים מבוגרים מאסיה ואפריקה שם תזונתם של אנשים בוגרים מתבססת פחות על חלב ומוצריו לעומת התזונה בעולם המערבי.
• אי סבילות ללקטוז עשויה להופיע כתסמין של מחלה. למשל אי סבילות זמנית בעקבות מחלת שלשולים, אשר אחריה מערכת העיכול תתאושש ורמות הלקטאז תחזורנה לרמות תקינות. מחלות נוספות במערכת העיכול כמו מחלות מעי דלקתיות (קרון, קוליטיס כיבית), צליאק, דלקת מעיים ומצבים נוספים אחרים עשויים להפחית גם הם את כמות ייצור הלקטאז.
• קיימים גם פגמים תורשתיים הגורמים לתת ייצור או אי ייצור של אנזים הלקטאז, ולאי סבילות מולדת ללקטוז.

כיצד מאבחנים אי סבילות ללקטוז?

תלונה לרופא המשפחה על תסמינים במערכת העיכול אחרי צריכת חלב או מוצריו יאותתו לרופא לשלוח אתכם לבדיקת אבחון לאי סבילות ללקטוז. בדיקה שכיחה לאבחון אי סבילות ללקטוז תכלול בדיקת נשיפה למדידת גז מימן. 

כאמור, כשסוכר החלב אינו מפורק הוא מגיע למעי הגס ושם יעבור תסיסה על ידי חיידקי המעי הגס, שאחד מתוצריה הוא גם גז מימן. בבדיקת הנשיפה הנבדק מקבל משקה עתיר לקטוז, ולאחר צריכתו הוא נושף למדידת כמות המימן בנשיפה. 

אצל הסובלים מאי סבילות ללקטוז נראה כמות גבוהה מהרגיל של גז המימן, בשל תהליך התסיסה המוגבר. בדיקה שכיחה יותר לאבחון בקרב ילדים ותינוקות היא בדיקת צואה המודדת את כמות חומצת החלב בצואה, המצטברת במהלך תסיסתו של לקטוז שלא עוכל.

כיצד ניתן לטפל או להקל על התופעה?

טרם נמצא טיפול המגביר את יצורו הטבעי של אנזים הלקטאז, כך שאת דרכי הטיפול המקובלות כיום נוכל לחלק לשתי אסטרטגיות מרכזיות:

1. הפחתת צריכתם של מזונות עתירים בלקטוז ובחירה במזונות המכילים כמות קטנה של סוכר החלב לקטוז דוגמת: חלב דל לקטוז או נטול לקטוז, גבינות קשות, יוגורטים ומוצרים חלב אחרים שעברו תסיסה.
2. שימוש בלקטאז ממקור חיצוני, הרי אם הבעיה היא חסר בלקטאז, מדוע שלא נוסיף אותו? בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בתוספת אנזימים חיצונית להקלת תהליך העיכול. את תוספי אנזים הלקטאז נוטלים בסמוך לארוחה המכילה מוצרי חלב ובאמצעותו ניתן לעכל את הלקטוז שנצרך בארוחה, וכך להפחית את התסמינים במערכת העיכול.

לסיכום

אי סבילות ללקטוז היא אינה גזרה משמיים. הפתרונות הקיימים כיום  מאפשרים שילוב מתון של מוצרי חלב בתפריט היומי ללא חשש, וגם הסובלים והחוששים מלקטוז יכולים לחייך לקראת ארוחה חלבית שתסייע בהשגת הקצובה היומית המומלצת לחלבון, מינרלים וויטמינים דוגמת סידן, ויטמין D ועוד.