כל מה שכדאי לדעת על כלורלה

אומרים שהעתיד של האנושות הוא בים, שיגיע היום בו התזונה שלנו, ולא רק היא, תתבסס על אצות, וכך גם תעשיית התרופות והקוסמטיקה. שיש מתחת למים משאבים מעולים שעדיין לא הבנו כיצד לנצל אותם.

כנראה שבעשור האחרון אנחנו מתחילים להבין: נהנים מאצת נורי ולא רק בסושי, משתמשים בספירולינה כתוסף תזונה, מבשלים קטניות עם אצת קומבו כדי להקל על הפרעות עיכול ועוד.

לאחרונה תופסת את מקומה במשפחה חברה חדשה: כלורלה, שמה.

מהי כלורלה?

כלורה היא אצה חד תאית מיקרוסקופית, שגדלה במים מתוקים ונחשבת פופולרית באסיה, במיוחד ביפן ובטיוואן, בהן מייחסים לה סגולות מרפא ומשתמשים בה במסגרת רפואה עממית ואלטרנטיבית. חשיבותה נובעת בעיקר בזכות ההרכב הייחודי ומגוון הרכיבים תזונתיים שהיא מכילה.

כלורלה מכילה רמות גבוהות של כלורופיל, של חלבון ושל ברזל, כמו כן, יש בה שפע של ויטמינים ובמיוחד ויטמין  C ו-ויטמין  B12. נוסף על כך, יש בה גם בטא-קרוטן, 19 סוגים של חומצות אמינו וכמויות גדולות של סיבים תזונתיים. מלבד היותה מקור מצוין לחלבון ולברזל ריבוי הוויטמינים והמינרלים שיש בה הופך אותה לנוגד חמצון משמעותי.

כלורלה התגלתה בשנת 1890 על ידי מיקרוביולוג הולנדי בשם מרטינוס וילם ביירינק. השם כלורלה נגזר מהמילה היוונית chloros שמשמעותה "ירוק" ומהסיומת הלטינית ella שמשמעותה "קטן". ביירינק גילה במחקריו כי כלורלה יכולה להתרבות במהירות, אפילו להכפיל את עצמה, באמצעות ספיגה של אור השמש ביחד עם מים, פחמן דו-חמצני וכמות קטנה של מינרלים. כלומר, בתהליך של פוטוסינטזה.

מבחינה היסטורית, כלורלה הופקה ונצרכה לראשונה באסיה, בעיקר ביפן –  בה היא נחשבת למזון על ונחקרת במכון מחקר ייחודי וייעודי, שהוקם שם בשנת 1957, ומתמקד בכלורלה.

כיום ידועים 3 זנים של האצה: כלורלה וולגאריס, כלורלה לופופורה וכלורלה סורוקיניאנה. כלורלה וולגאריס הוא הזן הפופולרי ביותר, ושנחשב לקל ביותר לגידול. עיקר גידולה של כלורלה מתבצע כיום בטייוואן.

כצפוי, כלורלה הפכה לכוכבת על בארה"ב, ומעובדת כיום כתוסף תזונה בצורת טבליות ותמציות נוזליות. אמנם מוצרים שונים מכילים כמויות שונות, ותכולת הרכיבים התזונתיים שונה ממוצר למותר גם בגלל תנאי הגידול המסוימים בכל חוות גידול, אבל במרבית המוצרים נמצא כי תוסף תזונה המתבסס על אצות מיובשות יכול להכי עד 88% חלבון, עד 38% פחמימות ועד 75% שומן.

מדוע כדאי להשתמש בכלורלה?

החל משנות ה-50 של המאה הקודמת נערכו אינספור מחקרים אודות כלורלה. השערה היתה כי בזכות תכולת החלבון הגבוהה שיש בכלורלה, ניתן יהיה להפיק ממנה מזון שיסייע במחסור שעלול להתהוות בגלל הגידול המואץ באוכלוסיית העולם. אלא שאז התגלתה בעיה: כלורלה היא אצה קשה לעיכול במצב הטבעי, בגלל כמויות הסיבים התזונתיים שהיא מכילה, ובעיקר בגלל סוג מסוים של סיב תזונתי שנקרא תאית (צלולוזה). למרות האכזבה, הודות למחקרים אלה התברר כי שפע הרכיבים התזונתיים שיש בכלורלה, כאמור, הופך אותה לחומר מוצא פוטנציאלי לתוספי תזונה, ובעתיד אולי גם לתרופות.

מספר מחקרים הראו כי כלורלה עשויה להיות יעילה בטיפול בסוגים מסוימים של סרטן, בהפחתה של כולסטרול גבוה ושל יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), וכן שהשימוש בה יעיל לסובלים מפיברומיאלגיה, מגביר את פעילות המערכת החיסונית ותורם להוצאה של רעלים מהגוף.

יש שממליצים על נטילת כלורלה למניעת אנמיה בהיריון, בזכות תכולת הברזל הגבוהה שיש באצה.

יכולתה של כלורלה להילחם בתאי סרטן הוכחה במספר מחקרים מדעיים, אף כי המנגנונים המדויקים אינם ידועים. מדענים שונים הביעו השערה כי כלורלה מעוררת את פעילותם של תאי T ושל מאקרופגים – שמהווים חלק מפעילותה של מערכת החיסון ולכן משפרת את יכולתה של מערכת החיסון להילחם במזהמים כגון נגיפים, חיידקים וכימיקלים שונים.

במספר מחקרים הודגם כי נטילת טבליות כלורלה בתוספת תמצית נוזלית של כלורלה עשויה לשפר את התגובה של חולים עם סוג מסוים של סרטן במוח לטיפולים כימותרפיים ולהקרנות וכן נצפה כי שימוש בכלורלה מעכב תאים סרטניים ומעלה את כושר הישרדותם של החולים במחלה זו.

מחקר אחר הדגים כי נטילת כלורלה במינון מסוים למשך 12 שבועות מסייע בריפוי דלקת כבד מסוג הפטיטיס C אם כי אינו מפחית את רמות הנגיף שגורם למחלה בדמם של המאובחנים בה.

ישנם גם מספר מחקרים שמוכיחים כי נטילת כלורלה במשך 4 שבועות מפחיתה את רמת הכולסטרול הכללי בדם, אם כי תוסף התזונה אינו משנה או מפחית את רמת הכולסטרול ה"רע " (LDL) או מגדיל את רמת הכולסטרול ה"טוב" ( HDL).