גודל פונט
עיכול

תזונה בזמן טחורים: מה כדאי ולא כדאי לאכול?

אחד הגורמים העיקריים להיווצרות טחורים טמון בתזונה וקיימים מספר אמצעים מקדימים אותם חשוב לקחת בחשבון כדי להפחית את הסיכויים לסבול מטחורים, או לפחות לסייע בטיפול בהם. כאן בכתבה ריכזנו בשבילכם מידע על מה כדאי לאכול וממה כדאי להימנע בזמן טחורים.

ת. פרסום:
זמן קריאה: 4 דקות

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. טחורים היא אחת המחלות הנפוצות ביותר, המשפיעה באופן משמעותי על איכות החיים.
  2. עצירות כרונית היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לטחורים.
  3. הדרך הטובה ביותר לטפל בטחורים היא באמצעות צריכה גבוהה יותר של סיבים תזונתיים בכלל וסיבים מסיסים בפרט.

מה זה טחורים?

טחורים (Hemorrhoids) הם מבנים אנטומיים המכילים רקמת חיבור, שריר וכלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת. הם נוכחים אצל אנשים בריאים ומהווים חלק תקין של פי הטבעת, מסייעים באיטום פי הטבעת ושמירה על גמישותו. הבעיה מתחילה כאשר כלי הדם הללו נמתחים ונקרעים ואז מופיע דימום, כאב, גירוד, גירוי, ריר ודליפת צואה.

גורמים המשפיעים על התפתחות טחורים הם: מסת גוף גבוהה (BMI), הריון, אורח חיים לא פעיל, דיאטה דלת סיבים, מאמץ בזמן פעולת מעיים, ישיבה ממושכת באסלה ואף קיום יחסי מין אנאליים.

בארצות הברית, טחורים הם האבחנה השלישית בשכיחותה במערכת העיכול עם 3.3 מיליון ביקורים בקופות חולים ובתי חולים מדי שנה, כאשר השיא בגילאים 65-45 לגברים ונשים. ניתוח תוצאות של שבעה מחקרים שהשוו צריכת תוספת סיבים תזונתיים ביום לצריכה המומלצת אצל אנשים שסבלו מטחורים, נמצא כי אלו שצרכו תוספת סיבים (20-7 גרם ליום) הפחיתו את הסיכון לדימומים ב-50%.

לפי משרד הבריאות, ההמלצה לצריכת סיבים תזונתיים עבור אנשים בוגרים בגילאי 18-51 עומדת על 38 גרם ליום לגברים ו-25 גרם ליום לנשים.

מה הקשר בין סיבים תזונתיים לבין טחורים?

הדרך הטובה ביותר לטפל בטחורים היא באמצעות צריכה גבוהה יותר של סיבים תזונתיים.

הסיבים נחלקים לשני סוגים:

– סיבים מסיסים

– סיבים בלתי מסיסים

הסיבים המסיסים נמסים במים ויוצרים מעין עיסה ע”י ספיחת מים כפי שקורה כאשר מערבבים שיבולת שועל ומים, סיבים אלה מגדילים את נפח הצואה, מרככים אותה וכך מאפשרים יציאה קלה יותר. הסיבים המסיסים נמצאו יעילים בהקלה על תסמיני עצירות. הסיבים הבלתי מסיסים אינם מתעכלים ועוזרים לתנועתיות טובה של מערכת העיכול.

מה מומלץ לאכול כשיש טחורים?

בין הסיבים המסיסים שנמצאים בפירות נמצא סיב הפקטין (ectinP), זהו הוא סיב פרה-ביוטי המהווה שמסייע במצבי עצירות ונמצא באבוקדו, תות עץ, גויאבה, פטל, תאנה ואגס. לכן במצבי עצירות מומלץ לשלב את הפירות האלה בתזונה בהתאם להמלצות לצריכת פירות.

כמות הסיבים המסיסים ב100 גרם פרי- אבוקדו (2.4 גרם), גויאבה (1.8 גרם), רימון (1.6 גרם), פטל (1.2 גרם), תפוז ומשמש (1 גרם), קיווי ואגס (0.9 גרם), בננות (0.8 גרם) מנגו, אפרסק, תאנה ודובדבן (0.6 גרם) ושזיף, תפוח וענבים (0.5 גרם).

מחקרים הראו כי 300 גרם ליום של מנגו טרי הפחיתו ב-60% את העצירות (כולל תדירות יציאות, קושי להתפנות, כאבים בפינוי, ניסיונות התפנות יומיים ומשך העצירות) אצל אנשים הסובלים מעצירות כרונית. כמו כן, צריכת פרי קיווי פעמיים ביום שיפרה את הרפיון, ריככה את הצואה והקלה על עצירות כרונית.

עבור פירות יבשים, כמות הסיבים המסיסים ב40 גרם פרי יבש- במקום הראשון תאנים מיובשות עם 37 גרם סיבים מסיסים, לאחר מכן משמשים, חמוציות ושזיפים עם 2.5 גרם, תמרים מגולענים עם 1.5 גרם ולבסוף צימוקים עם 1.2 גרם סיבים מסיסים.

נמצא כי 2 מנות יומיות של שזיפים מיובשים היו יעילות כמו 2 מנות יומיות של פסיליום להגברת תדירות הצואה ושיפור עקביות מתן הצואה אצל נבדקים עם עצירות כרונית.

מזונות נוספים שעשירים בסיבים מסיסים הם קטניות- שעועית, חומוס, סויה ואפונה; דגנים- שיבולת שועל, סובין שיבולת שועל, פסיליום, נבט חיטה ודוח; וירקות ממשפחת הצלבנים- ברוקולי, כרוב ניצנים ולפת.

הוספת סיבים תזונתיים מסיסים לארוחות או לנשנושים היומיים יכולה לקדם סדירות ביציאות ולעזור מפני עצירות, בנוסף לחשיבותם לבריאות מערכת העיכול, איזון סוכר וכולסטרול בדם ושמירה על משקל גוף תקין.

ומה לא מומלץ לאכול?

מזונות דלים בסיבים תזונתיים כמו קמחים לא מלאים למשל לחם לבן, מוצרי חלב העשירים בסוכר החלב לקטוז, בשר אדום ואוכל מעובד ותעשייתי עלולים לגרום להחמרת העצירות וכן להחמרת מצב הטחורים.

בנוסף, הימנעו ממאכלים מטוגנים או ממאכלים עשירים בשומן רווי, אשר מאטים את פעילות מערכת העיכול.

קפאין ואלכוהול גורמים להתייבשות המקשה על מתן צואה ומחריפה את מצב הטחורים.

כמו כן, צריכה גבוהה של מלח עלולה לגרום לעליה בלחץ הדם בוורידים ולהחמיר את מצבם של הטחורים. אם אתם לוקחים תוספי ברזל, כדאי לוודא שאתם צורכים תוספי ברזל עם טכנולוגיה פטנטית מופחתת תופעות לוואי משום שפעמים רבות תוספי ברזל עלולים לגרום לעצירות, וזו עלולה לגרום לטחורים או להחמיר את מצבם.

לסיכום

אורח חיים בריא ותזונה נכונה יכולים להקל בתסמינים ואף למנוע את היווצרות הטחורים. שינוי באורח החיים צריך לכלול הגדלת צריכת סיבים תזונתיים ונוזלים כאחד, הפחתת צריכת מזון מעובד ותעשייתי, הימנעות ממאמץ בפעולת מעיים ופעילות גופנית סדירה שגם לה תרומה לפעילות מעיים תקינה. אורח חיים ושינוי תזונתי הם עמוד התווך לטיפול במחלת טחורים.

מקורות:

References:

Robert S. Sandler, MD, MPH and Anne F. Peery, MD, MSCR. Rethinking What We Know About Hemorrhoids. Clin Gastroenterol Hepatol. 2019 Jan; 17(1): 8–15.
Stefania De Marco, and Domenico Tiso. Lifestyle and Risk Factors in Hemorrhoidal Disease. Frontiers in surgery. Published 2021 Aug 18.
Zhifei Sun MD and John Migaly MD. Review of Hemorrhoid Disease: Presentation and Management. Clin Colon Rectal Surg. 2016 Mar; 29(1): 22–29
Mark L. Dreher. Whole Fruits and Fruit Fiber Emerging Health Effects. Nutrients. 2018 Dec; 10(12): 1833.