סוגי זיכרון

אנו חשופים לאינספור פיסות מידע מדי רגע. כל אחד מחמשת החושים שלנו מאותת לנו על גירויים, בין אם בקול, במראה, בריח, בטעם או במישוש, או אפילו כולם יחדיו. על מנת להצליח לטפל בכמויות המידע העצומות, המוח מבצע סינון ראשוני על פי חשיבות המידע. מידע חשוב, מעניין או יוצא דופן יתפוס את תשומת לבנו והסיכוי שיעבור את הסינון הראשוני וייזכר לאורך זמן גדול יותר. לפי המודל של אטקינסון ושיפרין (1968) הזיכרון מורכב משלושה מאגרים השונים בייעודם ובכמויות המידע שביכולתם להכיל.

זיכרון מידי

זיכרון מיידי נקרא גם זיכרון חושי, משום שזהו המאגר הראשון אליו יגיעו פרטי מידע שאנחנו נחשפים אליהם באמצעות חמשת החושים שלנו. כל פריט מידע יגיע לאזור שונה במוח על פי החוש ממנו נקלט, ושם יעבור עיבוד. המידע הנקלט ישמר באופן פאסיבי על מנת לאפשר סינון ראשוני על פי חשיבות המידע. כך למשל חלק מפרטי המידע, במיוחד אלו שנקלטו ללא תשומת לב מספקת, יעלמו כלא היו. כמו למשל העפת מבט חטוף על שעון היד מתוך הרגל – לא נופתע אם אחרי כמה רגעים נתהה שוב מה השעה מבלי לזכור בכלל שהבטנו בשעון. לעומת זאת, אם מישהו ישאל אותנו מה השעה ונתבונן בשעון בתשומת לב, גדל הסיכוי שנזכור מה השעה אם נתהה על כך לאחר מכן. הסיבה נעוצה בכך שמידע הנקלט בתשומת לב או בעזרת שינון מביא ליצירת קשרים עצביים במוח המהווים למעשה את "כרטיס הכניסה" שלו למאגר הזיכרון הבא – זיכרון לטווח קצר.

זיכרון לטווח קצר

זיכרון זה הוא תוצאה של קשרים זמניים בין תאי עצב באזור האונה הקדמית במוח. זיכרון זה הוא קצר מועד ומאפשר זכירתם של כ 4-5 פריטים, או יותר לאחר אימון. כך למשל, אם נרצה לזכור מספר טלפון ארוך סביר שנזכור אותו באמצעות יצירת מספר פריטים קטן יותר, שהם למעשה מקבצים המורכבים מכמה ספרות כל אחד. אם נרצה לזכור את מספר הטלפון עד שנמצא עט, יתכן ונבחר לחזור בראש שוב ושוב על המקבצים, וזאת משום שהמידע הנשמר בזיכרון זה נשמר באופן פעיל ומודע. במאגר זיכרון זה נשמרים פרטי המידע לעד כ- 20 שניות בדרך כלל, ובמידה ויעבור איתות עצבי נוסף באותו מסלול, כמו באמצעות שינון ארוך או למידה למשל, יעבור המידע למאגר הזיכרון הבא – זיכרון לטווח ארוך.

זיכרון לטווח ארוך

במאגר הזיכרון לטווח ארוך ניתן לאגור כמות עצומה, עד כדי כמעט בלתי מוגבלת של מידע. ככל שניחשף פעמים רבות יותר לאותו מידע, כך יתחזקו הקשרים הכימיים בין תאי המוח ואותו זיכרון ישמר טוב יותר, ולטווח זמן ארוך יותר, לעתים אפילו ללא מגבלות זמן. לדוגמה, מספר הטלפון הקווי שהיה בבית נעוריכם, או בביתם של חבריכם הקרובים. יתכן וכבר זמן רב לא עשיתם שימוש במידע זה, ובכל זאת, חזרות אינסופיות בגיל הילדות הובילו ליצירת רשת קשרים עצביים באזורים נרחבים במוח, המהווים למעשה את הזיכרון לטווח ארוך. נהוג לחלק את הזיכרון לטווח ארוך לשני סוגים:

• זיכרון מפורש (דקלרטיבי) – במאגר זה מאוחסן מידע שניתן לשחזרו באופן מפורש, כמו שפה, אירועים אישיים או פיסות מידע שאספנו במהלך חיינו. מכיוון שפרטי המידע האלה זכורים כזיכרון ברור, ניתן לשלוף אותו ולתאר אותו בקלות, גם בצורה שונה מהצורה בה נקלט.
• זיכרון מרומז (לא דקלרטיבי) – במאגר זה מאוחסנות מיומנויות שרכשנו במהלך השנים. לרוב נתקשה לתאר זיכרונות אלו במילים, אך נוכל להפגינם בקלות בביצוע, כמו ברכיבה על אופניים.

מה עשוי להשפיע על יכולתנו לזכור?

מכיוון שקידוד הזיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך באופן אקטיבי הם תהליכים הדורשים תשומת לב, כמו חזרה ושינון, לעיתים מצבים נפשיים וגופניים עלולים להקשות על התהליך. למשל אם ננסה לשנן מספרים או ללמוד פרטי מידע חדשים, סביר שיהיה קל יותר כשנהיה ערניים בבוקר מאשר בערב לאחר כמה שעות שינון. בדומה, עלולים לפגוע ביכולת הזיכרון גם מצב רוח ירוד, הזדקנות ועוד. מצד שני, חזרות על מידע שלמדנו בעבר, מצב רוח חיובי ותזונה עשירה בפוליפנולים (קבוצת תרכובות צמחיות המאופיינות במבנה כימי דומה, ובעלות פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת) יעזרו לחזק את הקשרים העצביים במוח וכך יסייעו בקיבוע הזיכרון. תיסוף במינון גבוה של פוליפנולים ממקור של אוכמניות וענבים באמצעות תוסף פטנטי בשם "ממופנול", נמצא במחקרים כמשפר את הזיכרון הן לטווח קצר והן לטווח ארוך במבוגרים.

לסיכום, ישנם מספר סוגי זיכרון ונושא הזיכרון הוא רחב ומורכב וניתן לומר, בקצרה, שעל מנת לזכור מידע מתוך שלל הגירויים אליהם אנחנו חשופים, עלינו לפנות לכך קשב. ואם נרצה שהזיכרון הזה גם ימשיך איתנו זמן רב יותר יהיה עלינו לחזור על המידע או להשתמש בו.