איך להתמודד עם פציעות ספורט בגיל הביניים, כדי שהחיים ירוצו חלק יותר

העיסוק בספורט בגיל זה מהנה, טומן בחובו רווח בריאותי הן מבחינה גופנית והן נפשית, אבל יש שגורר פציעות מטרידות וכואבות, שלעיתים אף מחייבות שינוי או הפסקת פעילות. מתוך הבנה כי ההתמודדות בפציעה בגיל הביניים מחייבת התייחסות מיוחדת והשיקום ממנה ממושך ומורכב יותר מאשר בגיל צעיר, אספנו מספר טיפים העשויים להקל על התמודדות מול פציעת ספורט הנובע מעומס יתר ואולי אף מניעה.

1. אין להתעלם מכאב, המשך עומס ופעילות לא יחשלו ולא יעלימו את הכאב. אם הכאב מפריע במהלך הפעילות או לאחריה, יש להיוועץ באנשי מקצוע.
2. יש לבחור בענף ספורט או בפעילות המתאימים למתאמן בהתאם לנתונים גופניים ופציעות עבר. מי שסובל משחיקת סחוס בברכיים עדיף שלא יבחר בריצות ארוכות, ומי שלוקה בכאבי גב תחתון מוטב שלא ישחה פרפר.
3. בכל פעילות גופנית יש לשלב תכנית מסודרת, עם בניית עומס הדרגתי ויעדים מוגדרים.
4. גם אם בתכנון לרוץ מרתון בעוד חצי שנה, יש לשלב עבודה על פלג גוף עליון, מאמץ אירובי מתפרץ ושמירה על מסת שריר. ואם בחרנו דווקא בשחייה תחרותית למרחקים קצרים המדגישה מאמץ אנאירובי, יש להקפיד גם על שמירת כושר אירובי, ושרירי ליבה.
5. אם מתרחשת פציעה המערבת למשל כתפיים בשחיין, אין להפסיק פעילות גופנית בכלל. יש להמשיך בפעילות אחרת שאינה מעוררת עומס בכתפיים, למשל ריצה או הליכה מזורזת.
6. עזרים טכניים שונים יכולים לעזור. מדרסים מותאמים אישית, נעלי ספורט באיכות גבוהה, מגיני ברכיים למיניהם, חבקים למרפקים, כולם יכולים לעזור בתהליך השיקום או בהמשך הפעילות הספורטיבית. יש להיוועץ באיש מקצוע לגבי הסוג של כל מכשיר או מחוך.
7. התהליך השיקומי לאחר פציעה חשוב ולרוב אינו בבחינת "זבנג וגמרנו". דרושה סבלנות, התמסרות להוראות המטפלים (פיזיותרפיסטים למשל) וביצוע תרגול גם אם לעיתים משעמם ומונוטוני
8. יש מצבים בהם הכאב נובע מבעיה שאינה ניתנת לפתרון מידי או לפתרון בכלל, ויחד עם זאת אנו מעוניינים להמשיך בפעילות גופנית. כאשר איש המקצוע סבור, כי המשך הפעילות בנוכחות כאב מסוג זה לא כרוך בנזק בריאותי, יש לחפש טיפול מפחית כאב לעיתים לטווח זמן ארוך, הכרוך במינימום תופעות לוואי, אך מאפשר המשך פעילות גופנית.
9. מתוך הכרת החשיבות הרבה של פעילות גופנית לבריאות הכללית יש לעודד המשך פעילות גופנית בתדירות ועצימות גבוהים.