המדריך לבדיקות של מערכת העיכול

קבלתם הפנייה מרופא לבצע בדיקות של מערכת העיכול? לפני שאתם קובעים תור לבדיקה, קבלו מדריך קצר ומפורט המסביר מהי מטרתה של כל בדיקה ובאילו מקרים היא תתבצע.

בדיקות אנדוסקופיות

בדיקות אלו מאפשרות הסתכלות ישירה במערכת העיכול על ידי החדרת צינור דק ובו סיב אופטי הנקרא אנדוסקופ. הבדיקה מאפשרת לא רק להתבונן אלא גם לבצע פעולות שונות במידת הצורך. לדוגמה: נטילת ביופסיות וכריתת פוליפים.

• כאשר החדרת האנדוסקופ מתבצעת דרך הפה – הבדיקה נקראת גסטרוסקופיה.
• כאשר האנדוסקופ מוחדר דרך פי הטבעת – הבדיקה נקראת קולונוסקופיה (בדיקת המעי הגס כולו) או סיגמואידוסקופיה (בדיקת כ- 40 ס"מ מהמעי הגס הסמוכים לפי הטבעת).

מה בודקים?

גסטרוסקופיה מיועדת לבדיקה של הוושט, הקיבה והתריסריון. בדיקה זו תתבצע לבירור תלונות כגון כאב בטן ואי נוחות בבטן העליונה או הפרעות וכאב בבליעה.

קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה מתבצעות לבירור תלונות כגון עצירות, שלשול, כאב בטן ודימום מפי הטבעת, וכן למטרת גילוי מוקדם של גידולים במעי הגס.

צילומי רנטגן

צילומי הרנטגן של אברי מערכת העיכול מתבצעים בדרך כלל לאחר שתיית חומר ניגודי.

מה בודקים?

בשיטה זו ניתן להדמות את הוושט, הקיבה, המעי הדק ואף את המעי הגס. צילומי רנטגן מתבצעים בדרך כלל לצורך בירור תלונות שונות כגון כאבי בטן, שלשולים, עצירות וכדומה, לעתים הצילום מתבצע לבירור תהליכים גידוליים או דלקתיים במערכת העיכול.

אולטרסאונד בטן

אולטרסאונד הנה שיטת הדמיה המתבססת על גלי קול. היא אינה כואבת, היא פשוטה, זמינה ואינה כרוכה בחשיפת הנבדק לקרינה (כמו ברנטגן או CT).

מה בודקים?

בבדיקה זו ניתן להדגים את הכבד, כיס המרה ודרכי המרה, הלבלב, הטחול ועוד. בדיקה זו תבוצע לדוגמה במהלך בירור של נגעים בכבד או בחשד למחלת אבני מרה.

טומוגרפיה ממוחשבת (CT בטן)

בדיקת CT משתמשת בקרינת רנטגן כדי לקבל תמונות של אברי הבטן, ובתוכנת מחשב על מנת לייצר חתכים רוחביים של חלל הבטן.

מה בודקים?

בדיקה זו מאפשרת הדמיה טובה של כל אברי הבטן בנוסף לעצמות, לרקמות הרכות ולכלי הדם. בדיקת CT תתבצע בחשד או לצורך בירור תהליך דלקתי או גידולי בבטן.

תרביות צואה

בבדיקות הצואה ניתן לזהות חיידקים או טפילים כגון שיגלה, סלמונלה או אמבות, במערכת העיכול.

מה בודקים?

דגימת צואה שיש למסור במעבדה, במרבית המקרים לבירור מקרי שלשול.

בדיקות דם "כלליות"

כאשר משתמשים במונח זה מתכוונים בדרך כלל לספירת דם ולכימיה של הדם.

מה בודקים?

בספירת דם נבדקת עדות לחסר דם (אנמיה) או לתהליכים דלקתיים (המתבטאים ברמות גבוהות של תאי דם לבנים). בדיקות הכימיה של הדם כוללות בין היתר את רמות המלחים, החלבונים והשומנים בדם כמו גם את תפקודי הכבד והכליות. לפי הצורך ייבדקו גם פעילות של בלוטת התריס, רמות של ויטמינים, מדדים לפעילות דלקתית (שקיעת דם, CRP) ובדיקת נוגדנים לנוכחות מחלת צליאק (אי סבילות לגלוטן).

בדיקות נשיפה להפרעות בספיגה של סוכרים

לעתים נמצא כי קיים חסר של אנזימים שאחראים על פירוק סוכרים במערכת העיכול. חסר זה עלול לגרום לתסמינים כגון כאב בטן, נפיחות ושלשול באנשים הצורכים סוכרים אלו.

מה בודקים?

שני הסוכרים העיקריים שנבדקים הנם לקטוז (סוכר החלב) ופרוקטוז (סוכר הנמצא בפירות ובדבש). בבדיקות אלו הנבדק צורך סוכר ומתבקש לנשוף לתוך בלון. רמות המימן באוויר הננשף, שמקורן בתהליך הפירוק של הסוכרים, מהוות אינדיקציה ליכולת הגוף לפרק ולספוג את הסוכר המדובר.

תבחין נשיפה להליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי הוא חיידק שמתקיים בגוף מבלי שהוא גורם לתופעות או לתלונות, בדרך כלל. רק במקרים מעטים החיידק עלול לגרום לתסמינים כגון אי נוחות וכאב ברום הבטן עד כדי כיב בקיבה או בתריסריון.

מה בודקים?

אחת מתכונות החיידק הנה יכולתו לפרק חומר בשם אוריאה. הבדיקה לנוכחות החיידק מתבצעת על ידי שתיית מיץ תפוזים המכיל אוריאה מסומנת על ידי פחמן איזוטופי (לא רדיואקטיבי וללא כל נזק) ונשיפה לתוך בלון. תוצרי הפירוק של האוריאה המסומנת נבדקים באוויר הננשף. אם הבדיקה חיובית, נהוג לרשום טיפול אנטיביוטי לחיסול החיידק.

ולסיום, הנה כמה טיפים אם אתם סובלים מבלאגן בבטן: