ערמונית מוגדלת – כל מה שצריך לדעת

אז מה בעצם קורה?

לרוב, הגדלה שפירה של הערמונית (Benign Prostatic Hyperplasia) היא תהליך טבעי, המתחולל במערכת ההורמונלית כחלק משינויים החלים על גברים בגיל המעבר (גיל 50 ואילך).

טסטוסטרון (הורמון המין הגברי), עובר המרה להורמון שנקרא דהידרו–טסטוסטרון. שינוי זה מתבצע בגוף ע"י חלבון בשם " 5 אלפא רדוקטאז " שפעולתו מוגברת בעיקר בגיל המעבר. דהידרו–טסטוסטרון משפיע על בלוטת הערמונית ויכול לגרום להגדלתה. בנוסף, הוא משפיע גם על זקיקי השיער ועלול להביא להתקרחות הגברית. למעשה, כמעט כל הגברים יסבלו מערמונית מוגדלת בשלב כזה או אחר בחייהם.

כיצד נאבחן?

כיוון שהערמונית המוגדלת יוצרת לחץ על השופכה, היא יכולה לגרום לתסמינים שונים כמו האטה של זרימת השתן, שתן חלש או מקוטע, תחושה של אי התרוקנות ותכיפות במתן שתן. במקרים מסוימים, בלוטת ערמונית מוגדלת אשר אינה מטופלת כראוי, עלולה לגרום לדלקות בדרכי השתן, זיהומים, הופעת דם בשתן ואף לכשל כלייתי.

עם זיהוי התסמינים, יש צורך בבדיקה גופנית רקטלית המבוצעת דרך פי הטבעת לשם הערכת גודל הבלוטה. נוסף על כך, המטופל יישלח לביצוע בדיקת שתן ובדיקת PSA (חלבון המופרש מבלוטת הערמונית, המשמש לזיהוי הגדלה שפירה או ממארת של הערמונית) וכן למילוי שאלון למדד חומרת התסמינים.

מה ניתן לעשות?

ישנן דרכי טיפול שונות היכולות לסייע במניעת הגדלה של בלוטת הערמונית והקלה על התסמינים:

• תרופות: תרופות נפוצות ביותר לטיפול בערמונית מוגדלת אלו תרופות המעכבות את החלבון " 5 אלפא רדוקטאז " שהוזכר קודם לכן,  אשר פועלות דרך המערכת ההורמונלית להקטנת הערמונית (בין הרכיבים שמכילות התרופות נמצא הדקל ננסי עליו נרחיב בהמשך). בנוסף ישנו שימוש נרחב גם בתרופות ממשפחת חוסמי אלפא אשר מקלות על מתן שתן ע"י הרפיית השרירים באזור הערמונית. לעיתים, במקרה של זיהומים ניתן גם טיפול באנטיביוטיקה. 
• תזונה: כבר מזמן נאמר "יהיו מזונותיך תרופותיך". תזונה עשירה בוויטמינים ומינרלים בהחלט יכולה לסייע לבריאותנו. נוגדי חמצון הקיימים בפירות, ירקות ודגנים מלאים נמצאו כבעלי השפעה מגנה על הערמונית. במחקר שנערך בסין ונמשך כ-4 שנים נצפה כי גברים בגיל המעבר השומרים על תזונה עשירה בפירות וירקות סבלו פחות מתסמינים עקב ערמונית מוגדלת. חוקרים מאמינים, כי לא מדובר רק ברכיב ספציפי, אלא שילוב של דיאטה מזינה ואורח חיים בריא הוא שמביא לתועלת הרבה. 
• סלניום ואבץ הם מינרלים חשובים מאד לפעילות ההורמונלית אצל גברים ונמצא אף כי חוסר באבץ הביא לירידה בתפקוד המיני בקרב גברים. ליקופן, זהו פיגמנט אדום המצוי בעגבניות, אבטיח, אשכולית ומזונות שונים, ונמצא במחקרים כנוגד חמצון בעל השפעה מגנה על בלוטת הערמונית. 
• מאכלים כמו סויה, אבוקדו ושמן זרעי דלעת מכילים רכיב בשם בטא– סיטוסטרול, בעל השפעה על המערכת ההורמונלית הגברית ומסייע במניעת הגדלה של בלוטת הערמונית והפחתת דלקת. 
• צמחי מרפא – ידועים בסגולותיהם הרפואיות כבר שנים רבות. מחקרים מוכיחים כי דקל ננסי הוא אחד מצמחי המרפא הנפוצים ביותר לטיפול בתסמינים בדרכי השתן התחתונות עקב ערמונית מוגדלת. זאת משום שיש ביכולתו לעכב את האנזים שהופך את הורמון הטסטוסטרון לדהידרו-טסטוסטרון ובכך לסייע במניעת הגדלת הבלוטה.
• ניתוח – לעיתים, גם הקפדה על תזונה נבונה, שימוש בצמחי מרפא ואפילו נטילת תרופות לא יביאו לפתרון. במקרים אלו על פי שיקול דעתו של הרופא המטפל, יבוצע ניתוח להפחתת נפח הערמונית, כך שהיא לא תפעיל לחץ על השופכה ועל שלפוחית השתן.

מניעה וגילוי מוקדם עשויים לחסוך הרבה זמן וסבל מיותר. מגוון הטיפולים הקיימים כיום מאפשרים איכות חיים טובה ותפקוד רגיל בחיי היום–יום. על כן, מומלץ להיות ערניים וקשובים לגוף, להקפיד על אורח חיים בריא ואם יש צורך, להיוועץ עם רופא מומחה.