כל מה שחשוב לדעת ואיך מטפלים באנמיה וחוסר ברזל בנערות

למה דווקא נערות?

גיל ההתבגרות מתאפיין בקצב גדילה מהיר המעלה את הצורך בברזל, לצד תחילת המחזור החודשי המלווה באיבוד דם שלעתים מופיע כדימום כבד ו/או ממושך. בנוסף על זאת, לעתים בגילים אלו מצטרפים למשוואה גם הרגלי אכילה שונים שמגבירים את הסיכון, כמו בחירת מזונות דלים בברזל, דיאטות הרזיה או תזונה צמחונית או טבעונית, כאשר ללא תכנון נכון עלולים להגדיל משמעותית את הסיכון למחסור בברזל.

איך מזהים חוסר ברזל?

חוסר ברזל הוא השלב הראשוני וכשהוא לא מטופל הוא עלול להתפתח לאנמיה מחסר ברזל. לרוב גם במצבי חסר ברזל ללא אנמיה עלולים להופיע תסמינים כמו:

• עייפות וחולשה מתמשכת
• כאבי ראש וסחרחורות
• ירידה ביכולת הריכוז והזיכרון
• חיוורון או נשירת שיער
• ירידה בביצועים הספורטיביים

לעיתים התסמינים מיוחסים בטעות ל"עומס רגשי" או מנטלי, חוסר שינה או הרגלים אחרים המאפיינים את גיל ההתבגרות, אך במקום בו יש ספק, אין ספק. בדיקת דם פשוטה תיתן תמונה טובה של מצב הברזל בגוף (ורכיבי תזונה נוספים) ותעזור לנו לגלות את הסיבה האמיתית לתסמינים.

איך מאבחנים חוסר ברזל?

כאשר נער.ה מתלוננים על התסמינים שצוינו מעלה אז רופא.ת המשפחה או הדיאטן.ית שמלווים את המטופלת בשיחות מעקב צריכים להיות עם היד על הדופק, להדליק נורת אזהרה ולשלוח לבדיקות דם לבירור חסר ברזל. לעיתים גם ההורים שמעלים את התלונות והדאגות מהווים טריגר חשוב להפנייה לבדיקה. האבחון מתבסס על בדיקות דם וכולל ספירת דם ורמת פריטין, חלבון המאחסן ברזל בגוף ומאפשר שחרור מבוקר של הברזל כאשר הגוף זקוק לו. לכן, רמת הפריטין בדם משמשת כמדד לכמות הברזל המאוחסנת בגוף, ומכאן הוא מכונה בקיצור "מאגרי הברזל". בגלל החשיבות של ניהול חסר ברזל עוד לפני התפתחות האנמיה, נייר עמדה חדש שפרסם הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) במרץ 2025 ממליץ כצעד מניעה על בדיקת סקר לנערות בגיל 15–16 (ספירת דם ורמות פריטין) במטרת לזהות מוקדם חסרים תזונתיים. ההמלצה לבדיקת סקר היא רחבה ורלוונטית לכל נערה בגיל 15–16, ובמיוחד אם יש עייפות מתמשכת, ביצועים ירודים בלימודים או בספורט, או דימום וסת כבד. במצבים של סיכון מוגבר כדאי לבצע בדיקות בתדירות גבוהה יותר. חוסר ברזל קל מוגדר כאשר רמת הפריטין מתחת ל- 30 נ"ג/מ"ל, חוסר ברזל משמעותי מוגדר כאשר רמת הפריטין יורדת מתחת ל 15 נ"ג/מ"ל, ואילו אנמיה תוגדר כאשר רמות ההמוגלובין אצל נערות יורדות מתחת ל- 12 ג'/ד"ל.

הבסיס למאזן ברזל תקין הוא תזונה מאוזנת ומגוונת

ספיגת הברזל בתזונה עלולה לעיתים להיות מעט בעייתית, ואם נוסיף גם את איבוד הברזל המשמעותי במצבים מסוימים (שחלקן הוזכרו פה) ניתן בטעות לקבל את הרושם ש"אין לנו סיכוי" וחסר בברזל הוא גזירה משמים. אבל למעשה זה ממש לא המצב. קצובת הברזל היומית המומלצת לנערות (בגילי 14-19) היא 15 מ"ג ליום ולנשים מעל גיל 19 ההמלצה היא 18 מ"ג ברזל ליום.

מקורות תזונתיים לברזל מכילים כ 1.5-4 מ"ג ברזל בממוצע, כאשר המקורות העשירים ביותר בברזל הם בשר בקר, עוף, דגים, קטניות, טופו, שקדים, אגוזים, גרעיני דלעת ועלים ירוקים כהים כמו תרד ומנגולד.

עובדה נוספת שחשוב להכיר היא שספיגת הברזל שונה בין מקורות ברזל שונים. ברזל מן החי מגיע בתצורה מסוימת הנקראת "ברזל המי", ונספג מצוין. מנגד, ברזל שמקורו מן הצומח מגיע בתוצרה אחרת, הנקראת "ברזל שאינו המי", ונספג גם הוא, אבל פחות טוב. על מנת לשפר את ספיגת הברזל ממקור צמחי (כמו קטניות, עלים ירוקים וזרעים) ניתן לשלב בארוחה מזון המכיל ויטמין C שישפר את הספיגה משמעותית (מפירות כמו תפוז, קיווי, תותים או ירקות כמו פלפל אדום).
לצד שיפור הספיגה חשוב לדעת שקיימים גם מזונות העלולים להשפיע לרעה על הספיגה ולעכב אותה. בין המזונות האלה ניתן למצוא מוצרי חלב, תה וקפה, שמומלץ להרחיק כשעתיים מארוחות המכילות מזונות עתירים בברזל כדי להפחית את עיכוב ספיגת הברזל.

מה אפשר לעשות כדי למנוע חוסר ברזל ואנמיה אצל מתבגרות?

בחודש מרץ 2025 פורסם נייר עמדה חדש של שלושה איגודים רפואיים מרכזיים בישראל, עם המלצות פרקטיות שכל הורה ונערה צריכים להכיר:

1. שיחה פתוחה עם הרופא.ה המטפל.ת – חשוב לדבר על תזונה מאוזנת ועשירה בברזל, ולוודא שהנערה אוכלת מזונות התורמים למניעת חסר ברזל (מקורות תזונתיים הוזכרו למעלה).
2. מעקב אחרי המחזור החודשי – כחלק מהביקורים השגרתיים, כדאי לשאול על סדירות הווסת, מספר ימי הדימום ולנסות להעריך את כמות הדמם. אם מתברר שהדימום מוגבר, מומלץ לפנות לגינקולוג/ית נערות כדי לשקול דרכים להקל על עוצמת הדימום.
3. המלצה משמעותית: בדיקת סקר לנערות בגיל 15–16, בדיקה שכוללת ספירת דם ורמות פריטין (מאגרי הברזל בגוף), ומטרתה לזהות מוקדם חוסרים עוד לפני שמתפתחת אנמיה.

המסר החשוב שעולה מההמלצות של נייר העמדה הוא שאבחון מוקדם של חסר ברזל מאפשר להתחיל טיפול מתאים בזמן וכך למנוע התפתחות של אנמיה ולשמור על בריאות ואנרגיה בגיל ההתבגרות.

מתי צריך תוסף ברזל?

במקרים של חוסר ברזל ואנמיה, ובמיוחד כשקשה להגיע לצריכה יומית מספקת מהתזונה, כמו במקרים של דיאטות טבעוניות, דיאטות קיצוניות לירידה במשקל, או בשל העדפות תזונתיות שונות, מומלץ לשלב תוסף ברזל.
לא כל תוספי הברזל נולדו שווים, וניתן לחלק את תוספי הברזל לשלושה סוגים:

• הסוג הראשון והוותיק הם תוספים המכילים מלחי ברזל, כמו ברזל-גלוקונאט, ברזל-סולפאט וברזל-פומראט. ספיגתם של מלחי הברזל מוגבלת ומכאן גם הסיכון לתופעות לוואי במערכת העיכול בנטילתם.
• הסוג השני של תוספי הברזל מכילים ברזל אורגני, ביניהם ניתן למצוא תוספים המכילים ברזל-ביסגליצינאט או ברזל-פולימלטוז. תוספים אלה נספגים טוב יותר ומצליחים במינון נמוך יותר להביא לשיפור מהיר יותר בערכי הברזל, ומכאן גם הסיכון הנמוך יותר לתופעות לוואי.
• הסוג השלישי והמתקדם ביותר הקיים היום הוא תוסף ברזל סוכרוזומאלי, שטכנולוגיית הספיגה המתקדמת שלו מובילה לאחוז ספיגה גבוה במיוחד ולסיכון מופחת לתופעות לוואי במערכת העיכול. עוד מעניין לדעת, שבשל ספיגתו הייחודית הוא אינו עובר אינטראקציות במערכת העיכול ולכן אינו מושפע ממעכבי ספיגת ברזל בתזונה, ואף נמצא כמשפר את סטטוס הברזל בדומה לשיפור המופיע לאחר מתן ברזל ורידי במגוון אוכלוסיות שונות כמו נשים הרות, ילדים ואנשים עם מחלות רקע.

ככלל אצבע ניתן לומר שהזמן המומלץ לנטילת תוסף ברזל הוא לאחר ארוחה בשרית, ולהרחיק ממזונות מעכבי ספיגה. לעתים, כשתוסף הברזל ניתן במינון גבוה מדי או במקרים בהם ספיגת התוסף בעייתית, עלול להיווצר מצב בו ברזל שאינו נספג נשאר במערכת העיכול. כשזה קורה, עלולים להופיע כאבי בטן, עצירויות ולעתים צואה שחורה. אין מה להיבהל, אך כדאי לשים לב ולנסות תכשיר אחר עם טכנולוגיית ספיגה שונה או במינון נמוך יותר.

עוד אסטרטגיות להפחתת התסמינים כוללים הפחתת תדירות התוסף לפעם ביומיים, לפני השינה או לאחר הארוחה (אך לא סמוך למוצרי חלב). במקרים בהם אין שיפור בתופעות הלוואי שוב לפנות לבירור רפואי.

המסר לנערות ולהורים

חסר ברזל או עייפות אצל נערות הם אינם גזירה משמיים ומודעות לנושא היא לא רק חשובה אלא יכולה להפחית תסמינים וסבל. שיחה פתוחה על תסמינים, מחזור ותזונה היא הצעד הראשון למניעת חוסר ברזל. במקרים בהם מתעורר חשש לחסר בברזל, שילוב רופאת נשים ומעקב תזונתי יכול להבטיח גילוי מוקדם וטיפול מותאם. גם במצבים של חוסר ברזל ללא אנמיה – חשוב לטפל, כדי לשמור על אנרגיה, מצב רוח ותפקוד מיטבי.

לסיכום

חוסר ברזל ואנמיה בגיל ההתבגרות הם אינם "חלק טבעי" מההתבגרות. באמצעות תזונה נכונה, בדיקות סקר, ותוספים מותאמים במידת הצורך, ניתן לשמור על בריאות ואיכות חיים ולמנוע פגיעה ביכולת הלימודית, הספורטיבית והחברתית. בכל מקרה של חשד כדאי לפנות לרופא לבדיקה ואבחון, כדי לאפשר טיפול מוקדם ויעיל.