אנמיה – סיבות, תסמינים וטיפול

אנמיה כתוצאה מחסר בברזל – איך היא נוצרת?

אנמיה כתוצאה מחסר בברזל תתרחש כאשר רמות הברזל ומאגריו בגוף נמוכים בכדי לייצר תאי דם אדומים. גורמי הסיכון לכך הם תזונה דלה בברזל, עיסוק מוגבר בפעילות גופנית אינטנסיבית, בעיה הפוגעת בספיגת הברזל או אובדן דם כתוצאה מדימום או הליך רפואי כמו ניתוח או פציעה. נשים נמצאות בסיכון גדול יותר בין אם הן הרות ואז עולה דרישת הברזל על מנת לתמוך בגדילת העובר, או בין אם בשל איבוד דם במחזור החודשי, בעיקר במקרים של דימום וסתי קשה המוביל לאובדן רב של דם. מחלות מסוימות במערכת העיכול עלולות להוביל גם הן לחסר בברזל, כמו למשל כיב קיבה מדמם, צליאק ומחלות מעי דלקתיות הפוגעות בספיגת הברזל או מחלות תורשתיות בהן יש בעיה מולדת בייצור תקין של כדוריות דם אדומות.

האם קיימים חסרים נוספים העלולים לגרום לאנמיה? 

אנמיה עלולה להתרחש גם כתוצאה מחסר בוויטמינים מסוימים כמו ויטמין B12 או חומצה פולית (ויטמין B9). הראשון נמצא במזונות מן החי ובראשן בבשר, דגים ומוצרי חלב והוא בעל תפקיד חשוב בתהליך ייצור כדוריות הדם האדומות. בדומה לאנמיה על רקע של חסר בברזל, גם אנמיה כתוצאה ממחסור ב-B12 עלולה להוביל לתסמינים כמו עייפות וחולשה, אך בנוסף עלולה להופיע גם תחושת נמלול ועקצוצים בידיים וברגליים. חומצה פולית נמצאת בעיקר בירקות עליים ירוקים ובקטניות וגם לה תפקיד חשוב בהתמיינות תאים ובזמן מחסור עלול להיווצר קושי בייצור כדוריות דם אדומות ובעקבות כך לאנמיה.

איך אנמיה מרגישה?

תסמיני האנמיה יבואו לידי ביטוי במגוון צורות ודרכים כתלות בחומרת האנמיה. כפי שתואר, במרבית המקרים נבחין בעייפות וחולשה, עד כדי קושי בביצוע פעולות פשוטות כמו הליכה או עלייה במדרגות. במקרים אחרים נבחין גם בחיוורון, קוצר נשימה, סחרחורות, אשר כולם נובעים מירידה ביכולת הובלת החמצן בגוף ואיתה ירידה בכמות החמצן המגיעה למוח ולשרירים לצורך הפקת אנרגיה. תסמינים נוספים כוללים גם אובדן שיער, ציפורניים שבירות ולשון נפוחה, המאותתים על מצוקת הגוף בשמירה על תפקוד תקין. במקרים קשים של אנמיה חמורה עלולים להופיע גם כאב בחזה, דפיקות לב מואצות ואף ירידה בתפקוד מערכת החיסון ואיתה סיכון מוגבר לזיהומים.

אני עייפה הרבה, האם יש לי אנמיה?

לרוב, אבחון אנמיה יעשה לא רק על פי התסמינים הקליניים שלה העלולים לנבוע כתוצאה ממקרים רפואיים נוספים. האבחנה תתבצע על יד רופא.ה לאחר ביצוע בדיקות דם. מה הם יחפשו? את ערכי ההמוגלובין שלנו (מעל 12 לנשים ומעל 14 לגברים), את גודל כדוריות הדם האדומות שלנו (MCV), את ריכוז ההמוגלובין בכדוריות הדם שלנו (MCH) ואפילו את מאגרי הברזל (פריטין) או את נשא הברזל בדם (טרנספרין). בדיקות נוספות יכולות להיות לרמת ויטמין B12 ורמת ויטמין B9 (חומצה פולית). תוצאות הערכים או היחס ביניהם יכולים לסייע באבחון אנמיה ולעיתים גם לאבחן את מקור האנמיה.  

איך מטפלים באנמיה? 

הטיפול באנמיה תלוי בגורם הראשוני. באנמיה על רקע של חסר בברזל הטיפול יכלול הגברת צריכה של מזונות עשירים בברזל בתזונה כמו בשר אדום, הודו אדום, ביצים, עדשים וירקות ירוקים לצד שימוש בתוסף ברזל מותאם. במקרים בהם האנמיה נוצרה על רקע של חסר בוויטמינים יש צורך לעשות התאמה תזונתית על מנת להגביר צריכה של מזונות המכילים יותר B12 או חומצה פולית, כתלות בגורם לאנמיה. במקרים קיצוניים יתכן ויידרש טיפול משמעותי יותר באמצעות תוספים במינונים גבוהים, תרופות המגבירות את ייצור תאי הדם או עירויי דם. מכיוון שהאנמיה עשויה להיות תסמין בעצמה, מלבד הטיפול בה חשוב גם למצוא את הגורם לה ולוודא שהיא אינה נגרמת כתוצאה ממחלת רקע נסתרת. 

לסיכום

אנמיה היא מצב רפואי העלול לבוא לידי ביטוי בשלל תסמינים, בעיקרן עייפות, חולשה, אובדן שיער וקוצר נשימה. חסרים תזונתיים הם הסיבה הנפוצה ביותר לאנמיה ועל כן חשיבות גדולה לצרוך תזונה מאוזנת ומגוונת. במקרים בהם הדיאטה חד-גונית, בררנית או מצומצמת, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע ולשקול תיסוף מתאים במידת הצורך.