גודל פונט
פרוביוטיקה

הכול אודות הפרוביוטיקה: מינון, שימושים ומתי כדאי לקחת

החלטתם להתחיל לצרוך פרוביוטיקה, אבל אתם לא יודעים באיזו כדאי לבחור? רוצים לדעת מה משמעות שמות זני החיידקים שעל האריזה, כמה זנים חשוב שתכיל הפרוביוטיקה שלכם, כמה כדאי לקחת, והאם יש לפרוביוטיקה מינון יתר? קבלו סקירה קצרה של כל מה שחשוב לדעת על מינון לפרוביוטיקה

פרוביוטיקה מינון
בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:
  1. פרוביוטיקה היא חיידקים טובים החשובים לשמירה על האיזון החיידקי, בעיקר במערכת העיכול. הפרת האיזון עלולה לגרום לבעיות בריאותיות שונות.
  2. כאשר מדברים על נטילת פרוביוטיקה, מינון, סוג החיידקים והטכנולוגיה שבה הם מיוצרים משמעותיים מאוד למידת השפעתה.
  3. הפרוביוטיקה נמצאה יעילה למצבים בריאותיים שונים, בהם שלשולים, בעיות מעיים שונות, זיהומיים וגינליים ועוד. אבל ישנה חשיבות להתאמת הרכב וזני הפרוביוטיקה לבעיה הבריאותית.

בשנים האחרונות, ועם התקדמות המחקר על פרוביוטיקה, נראה שחיידקי הקסם הללו הופכים ליותר ויותר פופולאריים ומתחילים לתפוס מקום של כבוד על מדפי התרופות הביתיים. שלשול? קחו פרוביוטיקה. עצירות? גם פרוביוטיקה. דלקת בנרתיק, קנדידה, אנטיביוטיקה…? פרוביוטיקה. אנחנו, אגב, ממש בעד, רק שחשוב שנעשה קצת סדר – כי לא כל פרוביוטיקה מתאימה לכל מצב בריאותי, ולא כל סוג של חיידקי פרוביוטיקה, מינון או כמות יתאימו בדיוק לבעיה שלכם.

למען החיים

פרוביוטיקה, כשמה כן היא: “למען החיים”. מדובר בחיידקים טובים, החשובים לבריאותנו, ובייחוד לבריאות מערכת העיכול. החיידקים הטובים, הפרוביוטיקה, במינון הנכון, מאזנים את רמות המיקרואורגניזמים במעיים. הם יודעים להיצמד לדופן המעי ולמנוע מחיידקים מזהמים להיצמד לדופן ולגרום לזיהום פתוגני. הם מפרקים את תוצרי האוכל שמגיעים למעיים ובחלק מתוצרי הפירוק (ויטמיני B ו-K, למשל) הגוף משתמש.

מומחים בתחום העיכול מסכימים כי מאזן הפלורה במעיים צריך להיות כ-85% חיידקים טובים וכ-15% חיידקים רעים. אם היחס הזה מופר – בשל מחלה כלשהי או נטילת אנטיביוטיקה (שהורגת את החיידקים הטובים יחד עם הרעים) – הגוף יתחיל להגיב בצורה של בעיות שונות. ישנן עדויות טובות לכך שסוגים מסוימים של פרוביוטיקה עשויים לסייע במגוון מצבים בריאותיים , למשל, בטיפול בתסמונת המעי הרגיש, בסוגים מסוימים של שלשולים, קוליטיס, אקנה ואקזמה אצל ילדים. פרוביוטיקה גם מסייעת לחיזוק מערכת החיסון ואף נמצאה מתאימה לטיפול בקנדידה במעיים וקנדידה בלשון. ואיך משיבים את החיידקים הטובים לגוף? דרך תזונה – מאכלים פרוביוטיים, דוגמת יוגורט ביו, קפיר או תוספי פרוביוטיקה במינון ובהרכב המתאימים.

מיליארד חיידקים – האם זה מספיק לי?

אז החלטתם לצרוך פרוביוטיקה בתוסף, ואתם רוצים אחת ממש טובה, אבל איך בעצם יודעים מה אומרים המספרים ושמות החיידקים שעל האריזה?

מינון פרוביוטי נמדד ביחידות CFU, אשר משמעותן הוא כמות החיידקים החיים במנה. “הסברה אומרת שככל שיש יותר חיידקים זה טוב יותר, אבל בפועל זה לא מדויק”, מסבירה שרון גבריאל, יועצת מדעית לאלטמן. “למעשה חיידקים מתחלקים בפרק זמן קצר, ולכן, אם לוקחים כמות מספקת בתנאים אופטימליים, אז החיידקים יתחלקו. נכון להיום עדיין אין מספיק מידע על כך, וגם ארגוני הבריאות לא פירסמו המלצות על מינון של חיידקים”. אך אם תבדקו על מדפי הפרוביוטיקה תראו שמינוני החיידקים בתכשירים השונים הקיימים בשוק נעים בטווח של 25-1 מיליארד חיידקים.

פרוביוטיקה: לא על המינון לבדו

איכות הפרוביוטיקה וההתאמה שלה למצב הבריאותי חשובות לא פחות. מה צריך לבדוק כשבוחרים פרוביוטיקה?

  1. זנים נחקרים וידועים. “חשוב שהחיידקים יהיו חיידקים מזנים נחקרים וידועים, כלומר, שאפשר לזהות אותם”, מסבירה שרון גבריאל, “איך יודעים את זה? לפי ההצמדה של האותיות והמספרים לשמות שלהם. ככה יכולים להיות בטוחים שמקבלים זנים מזוהים, נחקרים ומוכרים, המותאמים למצבים הבריאותיים השונים.
  2. טכנולוגיה. “גם לטכנולוגיה שבה מיוצר התוסף יש חשיבות רבה,” אומרת שרון. “חשוב שתהיה זו טכנולוגיה ששומרת על החיידקים עד להגעה לאזור המטרה, למשל למעי. אנו רוצים שהחיידקים ישרדו את חומציות הקיבה ולא ימותו בדרך, ובנוסף, ישרדו את חיי המדף”.
  3. מספר הזנים. “חשוב לבדוק שסוגי הזנים שנלקחים מתאימים למצב הבריאותי שלשמו הפרוביוטיקה נלקחת”, מוסיפה שרון. ישנם סוגים רבים של פרוביוטיקה, רובם שייכים לשתי משפחות עיקריות, הלקטובצילוס והביפידובקטריום. לכן, אם אתם צריכים פרוביוטיקה כמענה למצב בריאותי מסוים, חשוב לבחור את הזנים המתאימים למצב הזה, או, לחלופין, לצרוך פרוביוטיקה המכילה מגוון רחב של זנים. גם לילדים ולנשים בהיריון יש להתאים פרוביוטיקה במינון ובהרכב הנכונים. מטה אנליזה שנערכה באוניברסיטת דלהויז בקנדה מצאה שפרוביוטיקה יעילה בדרך כלל לטיפול במחלות במערכת העיכול ולמניעה שלהן, אך היא מדגישה במסקנותיה כי “כאשר בוחרים להשתמש בפרוביוטיקה בטיפול או במניעת מחלה במערכת העיכול, סוג המחלה והמינים הפרוביוטיים (הזנים) הם הגורמים החשובים ביותר שיש לקחת בחשבון”.

פרוביוטיקה – מינון יתר. יש דבר כזה?

ככל הנראה לא קיים מצב של רעילות כתוצאה מנטילת פרוביוטיקה במינון יתר, אולם ייתכנו מצבים של תופעות לוואי דוגמת גזים, שלשולים או עצירויות, שלא פעם הן תוצאה של נטילה מהירה מדי של פרוביוטיקה ובכמות גדולה מדי. לכן כדאי להתחיל במינון נמוך יותר של פרוביוטיקה ליום, ולהגדיל את המינון בהדרגה, וכמובן להתאים את סוג התוסף לבעיה הבריאותית.

עם אוכל, בלי אוכל, לפני או אחרי אנטיביוטיקה – מתי כדאי לקחת פרוביוטיקה?

אם אתם מקבלים פרוביוטיקה בהמלצת מטפל, בררו איתו מתי כדאי לקחת אותה. באופן כללי, פרוביוטיקה שנלקחת במקביל לאנטיביוטיקה יש לקחת לפחות שעתיים אחרי נטילת האנטיביוטיקה, ויש להמשיך בנטילתה כחודש נוסף אחרי שהסתיים הטיפול האנטיביוטי, זאת כדי לשקם את פלורת המעי שלכם, ולהחזיר את האיזון החיידקי לאזור. אפשר לקחת פרוביוטיקה לפני וגם אחרי אוכל. המסע שעוברת הפרוביוטיקה דרך מערכת העיכול הוא ארוך ואף יכול להיות בוגדני, והסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לחיידקים הטובים הללו בדרך היא חומצות חזקות במערכת העיכול שמטרתן לפרק את החומרים שעוברים דרכה. אולם, אם תוסף התזונה שבחרתם ליטול מיוצר בטכנולוגיה ששומרת על החיידקים מפני חומציות הקיבה, אין חשש שהחומצות יחסלו את הזנים שבה ויותירו אותה חסרת תועלת.