כורכומין – על הסגולות של התבלין הכתום

מהו כורכומין ומה ההבדל בינו לבין כורכום

הכורכומין הוא פוליפנול (רכיב צמחי פעיל) שנמצא בשורש הצמח Curcuma Longa. בכורכום יש מספר תרכובות המכונות כורכומינואידים, אך הכורכומין הוא העיקרי שבהן והוא זה שמושך את מירב תשומת הלב המחקרית. כמות החומר הפעיל באבקת הכורכום בה אנו משתמשים במטבח שונה מאוד מזו שבכורכומין במיצוי, ולכן מי שמעוניין בהשפעה ממוקדת נוטה לבחור בתוספים סטנדרטיים המציינים את אחוז הכורכומינואידים.

מסורת ומדע, או איפה התחיל סיפורו של הכורכומין ולאן הוא הגיע

שורשי השימוש בכורכום נעוצים ברפואה העתיקה, איור-וודה, הלוא היא הרפואה ההודית המסורתית, הנחשבת לאחת השיטות העתיקות בעולם לרפואה טבעית. בשיטה זו נוצל הכורכום לשיטות טיפול מסורתיות לריפוי פצעים, הקלה על כאב ושיפור העיכול, וברפואה הסינית כמטפל במצבי דלקת ונפיחות. במרכז המחקר המודרני זיהוי הכורכומין והבנת המבנה הכימי שלו אפשרו בדיקות על מנגנונים מולקולריים ועל השפעות קליניות בבני אדם. סקירה עדכנית של מחקרים על הזדקנות ותפקוד מוחי גם מזכירה את הפוטנציאל של כורכומין כמרכיב תומך בתהליכים הקשורים להזדקנות.

איך זה בעצם עובד?

הכורכומין מפעיל כמה מסלולים ביולוגיים בגוף, ומהתבוננות קצרה בהם ניתן להבין מדוע השפעתו רב־מערכתית. העיקריים שבהם (לא להיבהל מהטקסט הבא…):

• עיכוב של מסלול המעורב בתהליך הדלקת:  מסלול NF-κB –אחראי להדליק את "כפתור הדלקת" בגוף ולהפעיל חומרים שמעודדים תהליכים דלקתיים. כורכומין יודע "להרגיע" אותו ובכך להפחית יצירת חומרים מעודדי דלקת.
• הפעלה של מנגנון הגנה פנימי של התאים בגוף: מנגנון Nrf2  זהו מנגנון הגנה פנימי של התאים. כשכורכומין מעורר את המסלול הזה הגוף מצליח להתמודד טוב יותר עם נזקי חמצון.
• השפעה על מנגנוני דלקת נוספים: כורכומין פועל על מנגנוני דלקת נוספים (NLRP3, JAK/STAT)  כדי "לשבור את המעגל" של דלקת כרונית ונזק עצבי.

השילוב בין יכולתו להפחית תהליכים דלקתיים לבין ההגנה מפני נזקי חמצון הוא זה שהופך את הכורכומין לרכיב כל כך מבטיח במצבים של דלקת מתמשכת ועקה חמצונית .

מה מלמדים אותנו המחקרים?

סקירה ומטה-אנליזה מקיפה מ-2024 בדקה תוצאותיהם של 103 מחקרים שונים, ובהם מעל 7,000 משתתפים. בדקה 42 תוצאים שונים. מבין המדדים שנבדקו היו כמה מבטיחים במיוחד, כמו רמות סוכר בצום, מספר מדדי דלקת שונים, HDL (הכולסטרול הטוב) ומשקל, שהראו שיפור מרשים. במקביל, מדדים אחרים הראו שיפור ברמות מתונות עד נמוכות אם בכלל, ולכן יש לקבוע ציפיות ריאליות- הכורכומין יכול לתרום למדדים ספציפיים אך אינו "תרופת פלא" לכל מצב.

אתגר הספיגה ואיך מתגברים עליו

אחת הבעיות המעשיות הידועות ביותר היא שהכורכומין כמעט ואינו מסיס במים, עובר פירוק מהיר בכבד ונשאר בכמות קטנה בזרם הדם, מה שיוצר פער בין הכמות שלקחנו לבין זו שהגוף מנצל. כדי להתגבר על האתגר מציע לנו המדע מספר דרכים: שילוב פיפרין (מרכיב בפלפל שחור) שמשפר את זמינותו של כורכומין, יצירת תרכובות המחברות כורכומינואידים לפוספוליפידים, נאנו-כורכומין, ומערכות שחרור מושהות. מאמרי הסקירה פרוטים את היתרונות והחסרונות של כל פורמולציה, ומלמדים שאם רוצים תוצאה קלינית יציבה שווה להשקיע במוצר איכותי בעל פורמולציה ייחודית.

מינונים והשפעה, אתגרים ופתרונות

מכיוון שאין אחידות במחקרים המופיעים בספרות, ניתן לומר שאין "מינון קסם" אחיד. כן ניתן לומר בוודאות די גדולה שהשפעתו של הכורכומין נצפתה לאחר שימוש עקבי לתקופות של שבועות עד מספר חודשים, וכמובן שגם הפורמולציה והמינון משפיעות מאוד על התוצאה. כמו כן, דיווחים על טווחי סבילות מראים שמנה בודדת גבוהה נתפסת כבעלת בטיחות סבירה במחקרים, אך השימוש השוטף צריך להיות מדוד ותואם לצרכן ולרקע הרפואי ותואם את המלצות משרד הבריאות בישראל לצריכה שלא עולה על 1000 מ"ג ליום.  

למי כורכומין מתאים ומה חשוב לשים לב אליו

כמעט כל מבוגר בריא יכול לשקול שימוש בתוסף כורכומין כתמיכה תזונתית, במיוחד אם יש נטייה לתהליכים דלקתיים, סיכון קרדיו-מטבולי או רצון לתמיכה קוגניטיבית. יחד עם זאת יש סייגים ברורים ומומלץ לכל מי שנוטלים תרופות נוגדות קרישה, תרופות להורדת סוכר או תרופות שמפורקות בכבד להתייעץ עם רופא. נשים בהיריון או מיניקות צריכות לקבל המלצה אישית ואילו מי שסובל מבעיות מרה או רגישות בקיבה צריך לפעול בזהירות.

איך לבחור תוסף נכון: דגשים מעשיים לצרכן

• חפשו פורמולציה שמציינת את כמות הכורכומינואידים ואת סוג הפורמולציה (פיפרין, ננו וכו').
• העדיפו מוצרים עם בדיקות צד שלישי או תקני איכות.
• קחו בחשבון לקחת את התוסף עם ארוחה שמכילה שומן כדי לשפר ספיגה, אלא אם היצרן מיידע אחרת.
• התחילו במינון ממומן ובדקו תגובת גוף לפני העלאה הדרגתית עם מעקב לאורך זמן.

מה חשוב לדעת לגבי בטיחות השימוש?

כורכומין נחשב בדרך כלל לבטוח במינונים המקובלים, ותופעות הלוואי הנפוצות הן קלות יחסית ומעשויות לכלול אי-נוחות במערכת העיכול, כגון גזים או שלשול במינונים גבוהים. כמו בכל תוסף, קיים גם סיכון לאינטראקציות עם תרופות מסוימות ולכן יש להיוועץ עם רופא במקרה של טיפול תרופתי קבוע.

לסיכום

כורכומין הוא רכיב טבעי בעל מנגנונים ביולוגיים ברורים ונבדק היטב במחקרים קליניים. היתרונות הפוטנציאליים כוללים הפחתת דלקת, שיפור מדדי מטבוליזם ותמיכה בתפקוד קוגניטיבי, אך התרגום של ההשפעות למצב הקליני תלוי במינון, פורמולציה ובעקביות השימוש. לכן, אם אתם שוקלים להתחיל, ראשית בחרו מוצר איכותי, התחילו במינון סביר והתייעצו עם רופא/ה או דיאטן/ית כאשר יש רקע רפואי או טיפול תרופתי.