המוגלובין נמוך: מה לאכול ומה זה אומר?

המוגלובין הוא חלבון הנמצא בכדוריות הדם האדומות, הוא שנותן לדם את צבעו האדום ושתפקידו הוא לקשור מולקולות של חמצן לכדוריות הדם האדומות כדי שיעבירו אותו לכל תאי הגוף. כל יחידה של חלבון המוגלובין  מכיל 4 יחידות של ברזל.

אז כשההמוגלובין נמוך, מה לאכול?

במחקרים שונים נמצא כי קיים חוסר של ברזל בתזונה שלנו, ובמיוחד בתזונתם של ילדים ותינוקות, וכן של בני נוער. חוסר של ברזל אופייני גם בקרב נשים בהיריון, כאמור, ובקרב צמחונים וטבעונים. כשההמוגלובין נמוך בגלל חוסר בברזל, יומלץ על נטילה של תוספי תזונה. למרות שתוספים המכילים ברזל יעילים מאד בדרך כלל, חשוב לשנות את התזונה להעלות את רמת הברזל גם באמצעות מזון שעשיר בו. ישנם שני סוגים של ברזל:

1. ברזל שמקורו מהחי בלבד (Heme) – זהו ברזל שהזמינות הביולוגית שלו היא גבוהה, כלומר שהוא נספג בצורה יעילה מאד במערכת העיכול. מזונות מהחי שעשירים בברזל הם: בשר בקר, בשר הודו ובמיוחד חלקי פנים, בשר עוף, ביצים ודגים.
2. ברזל שמקורו מהצומח בלבד (Non-heme) – זמינותו הביולוגית נמוכה יותר. מזונות מהצומח שעשירים בברזל הם: קטניות, טחינה, סלק, קוואקר, אגוזים, ירקות עלים ירוקים, ברוקולי, אבוקדו, פירות יבשים ועוד. כדי שברזל מן הצומח יספג היטב, מומלץ לשלב מאכלים שעשירים בו עם מאכלים שעשירים בוויטמין C, כמו סלט ירקות או סלט פירות שמתובלים במיץ לימון.

מה נחשבת לרמה נמוכה של המוגלובין

ההגדרה לרמה נמוכה של המוגלובין משתנה בהתאם לגיל ומין ולמצבי חיים שונים. כשאנו עוסקים במבוגרים נפריד בין שני המינים: אצל גברים, רמות המוגלובין נמוכות מ- 13.5mg/dl יחשבו לאנמיה ואצל נשים כשרמות ההמוגלובין יהיו מתחת ל 12.5mg/dl המצב יוגדר כאנמיה. עם זאת במהלך ההיריון נפח הדם של האישה עולה ולכן לרוב נגדיר אנמיה בהיריון כשרמות ההמוגלובין יורדות לרמה נמוכה מ- 11gr/dl. אומנם בהמוגלובין עסקינן אך חשוב לזכור שרמות ההמוגלובין יורדות כשחסר ברזל התפתח כבר לכדי אנמיה. אנמיה כמובן יכולה לנבוע מסיבות שונות ביניהן חסר ברזל, אך כשהמטרה היא לשמור על מאגרי ברזל מלאים למניעת תסמינים של חסר דוגמת עייפות, חולשה, חיוורון ועוד, חשוב להסתכל בבדיקות הדם גם על מאגרי הברזל (פריטין) ולטפל אם המאגרים החלו להתרוקן ולא להמתין לכדי מצב של התפתחות מחלת האנמיה.

מה הקשר בין המוגלובין נמוך לאנמיה?

אנמיה, שנקראת בשפה עממית “חוסר דם”, יכולה להיגרם מסיבות רבות, בהן:

• דימום מסיבי של הווסת, לעתים דימומי הווסת הם סדירים אבל ביחד עם תזונה לקויה (ראי בהמשך) הם עלולים לעורר אנמיה
• דימום סמוי במערכת העיכול, בגלל מחלה כלשהי
• אבדן דם בגלל פציעה או ניתוח
• תזונה לקויה שחסר בה ברזל, ויטמין B12 או חומצה פולית
• במהלך ההיריון – מצב מוכר שנגרם בגלל שנפח הדם גדל
• גם שימוש בתרופות מסוימות, מחלות מסוימות ועוד סיבות הקשורות במצבים רפואיים יכולות לגרום לאנמיה מסוגים שונים

למעשה, המשמעות של כל הסיבות והגורמים לאנמיה היא ירידה בייצור של ההמוגלובין, שהוא חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות, הוא שנותן לדם את צבעו האדום ושתפקידו הוא לקשור מולקולות של חמצן לכדוריות הדם האדומות כדי שיעבירו אותו לכל תאי הגוף. כל יחידה של חלבון המוגלובין מכיל 4 יחידות של ברזל.

חוסר של ברזל מדלל את מאגרי הברזל (פריטין), את רמת הברזל בדם ולבסוף מתרחשת ירידה ברמת ההמוגלובין. מאחר שתפקידו של ההמוגלובין לקשור חמצן ולהוביל אותו בזרם הדם ומשום שהחמצן דרוש ליצירת אנרגיה, במצבי אנמיה, כשההמוגלובין נמוך, צפים ועולים תסמינים כגון עייפות, חיוורון, נשירת שיער ועוד.

התסמינים לאנמיה

בדרך כלל, אנמיה מתפתחת בשלבים, בהתחלה מדובר במצב קל שיכול גם להיות בלתי מורגש, אבל עם הזמן וללא טיפול ושינוי תזונתי, המצב עלול להחמיר, אז יופיעו תסמינים כגון חולשה, קוצר נשימה בזמן מאמץ – גם קל, כמו טיפוס במדרגות, דפיקות לב ועוד.

כיצד נגלה את רמת ההמוגלובין בדם?

המוגלובין נמוך מתגלה בבדיקת דם שנקראת ספירת דם, בה נבדקים ערכי ההמוגלובין ומספר הכדוריות האדומות בדם. כשספירת ההמוגלובין נמוכה מ-12 מיליגרם לדציליטר, מדובר על המוגלובין נמוך שעלול להעיד על אנמיה. בדיקת דם נוספת (MCV) שנכללת בספירת הדם, בודקת את נפח הכדוריות ועשויה להצביע על הסיבה לאנמיה, אם זו נגרמת מחוסר ברזל או מחוסר של ויטמין B12, למשל. גם הטיפול ייגזר, כמובן, על פי הממצאים. על פי רוב אנמיה מחוסר ברזל היא השכיחה ביותר.