איך יודעים לזהות דלקת מפרקים? כל התסמינים

מחלות כרוניות פוגעות באיכות החיים ובביטחון העצמי של החולה באופן ניכר. הדבר מדויק למדי כאשר מדברים על דלקת מפרקים, תופעה הגורמת לשחיקת הסחוס הנמצא בין המפרקים ולצמיחת בליטות עצם במפרקים. הדלקת יכולה להופיע בברכיים, בפרקי כף היד, או בחלק מעמוד השדרה – לעתים במפרק בודד או במספר מפרקים במקביל.

שני הסוגים הנפוצים ביותר של דלקת מפרקים הם דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס) ודלקת מפרקים שגרונית (ראומטואיד ארטריטיס). דלקת מפרקים ניוונית מופיעה על רקע ניווני והיא הפגיעה המפרקית הנפוצה ביותר, שלמעשה רובנו נסבול ממנה בשלב מסוים בחיים. דלקת פרקים שגרונית מופיעה על רקע תגובה אוטואימונית לא מאוזנת בגוף, והיא מחלה דלקתית כרונית של המפרקים בגוף.

במקרה של דלקת מפרקים, תופעות לוואי כמו כאבים ועייפות הופכות להיות חלק בלתי נפרד משגרת החיים. כמו כן, המחלה גורמת לשינויים גופניים במראה החיצוני, דבר שפוגע בביטחון העצמי של החולה. עם זאת, ישנן דרכים לשפר את איכות החיים וללמוד לחיות עם דלקת המפרקים בשלום.

מה גורם לדלקת מפרקים?

דלקת מפרקים יכולה להופיע בעקבות טראומה או חבלה באחד המפרקים, או עקב ביצוע פעולה חוזרת  שמפעילה עומס רב על המפרקים. כמו כן, היא יכולה להיגרם כתוצאה משחיקה, ולכן נפוצה במיוחד בקרב קשישים. במקרים שכיחים פחות, הדלקת נגרמת כתוצאה מבעיות רפואיות אחרות, הפוגעות בחלקים נוספים בגוף, כגון זאבת (לופוס), הפוגעת בכליות, בריאות ובמפרקים, או פסוריאזיס (מחלת עור), שלעתים משפיעה גם על המפרקים.

מהם הסימפטומים של דלקת מפרקים?

כאבי מפרקים עשויים להוות סימן למצבים רפואיים רבים, לרבות פגיעות טראומה, סיבוכים אורתופדיים או תפקוד לקוי של מערכת העצבים. עם זאת, ישנם תסמינים מסוימים שעשויים להצביע על דלקת מפרקים. הנה סקירה של התסמינים הבולטים ביותר:

1. קישיון – התסמין האופייני ביותר של דלקת מפרקים הוא קישיון המפרקים בשעות הבוקר, כאשר נוקשות משמעותית של המפרקים הנמשכת למעלה משעה, יכולה להשפיע באופן ניכר על התפקוד בשעות הבוקר.
2. כאבים – סימפטום נוסף של דלקת מפרקים הוא כאבים, אשר נוטים להיות חזקים יותר במנוחה ומשתפרים עם התנועה.
3. נפיחות ואודם מקומי – סימפטומים אופייניים נוספים, בהם הפרקים הנגועים נראים אדומים, נפוחים והם רגישים למגע.
4. ירידה בטווחי התנועה – כתוצאה מכך, הסובלים מהתופעה עשויים לחוש שמרחב התנועה שלהם מוגבל, דבר שמצריך התאמה מחדש של הפעילויות הרגילות שלהם וסביבת העבודה.
5. תחושה כללית רעה – סוגים מסוימים של דלקות מפרקים מלווים בסימנים ותסמינים המשפיעים על חלקים אחרים בגוף, ועשויים להתבטא, בין היתר, בחום, עייפות, פריחה, ירידה במשקל, בעיות בנשימה, יובש בעיניים ובפה, וכאבי גב.
6. שינויים חיצוניים – עם התקדמות המחלה ישנו הרס של רקמת הסחוס המצפה את המפרק, דבר שעלול להתבטא בעיוות של המפרקים. לרוב ניתן יהיה לראות בצילום CT או רנטגן שישנה דלקת סביב המפרק וכן שצורתו התעוותה.

כאשר החולה מתלונן על התסמינים האופייניים של המחלה, נהוג להפנות אותו לצילום רנטגן וצילום CT על מנת לבדוק את הפגיעה במפרק. כמו כן, ניתן להיעזר בבדיקות דם, כמו בדיקת CRP אשר בודקת מהי הרמה של החלבון המופיע בזמן תהליכי דלקת, וכן בדיקת חלבון בשם Rheumatoid factor שעולה ברגע שקיימת נוכחות של מחלה אוטואימונית.

כיצד מטפלים בדלקת מפרקים?

הטיפול הראשוני מתמקד בהקלה על התסמינים של דלקת המפרקים ובשיפור תפקוד המפרקים. רצוי להתנסות במגוון טיפולים, או לשלב שיטות שונות, כדי לקבוע מהו הטיפול היעיל ביותר עבור אותו החולה.

הטיפול התרופתי בדלקת מפרקים כולל נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAID), קבוצת תרופות בעלות פעולה נוגדת כאב ואנטי דלקתית. קבוצה זו כוללת תרופות ללא מרשם רופא, כגון איבופרופן (נורופן, אדוויל, איבופן וכו') ותרופות מרשם כמו אטופן או ארקוקסיה. התרופות הללו נחשבות ליעילות באופן יחסי בהפחתת הדלקת והקלה בכאבים, אך הן בעלות תופעות לוואי כמו הפרעות במערכת העיכול ופגיעה בכליות. מסיבה זו, לא רצוי לנטול אותן למשך זמן רב.

פרט לתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, ניתן להשתמש במשככי כאבים כמו אקמול או אופטלגין, אשר יעילים בהקלה על הכאב אך אינם משפיעים על הדלקת. במקרים בהם הטיפולים שהוזכרו אינם יעילים, ניתן להזריק סטרואידים למפרקים, דבר שיכול להביא להקלה זמנית במצב.