תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS): כל מה שחשוב לדעת

מהן שחלות פוליציסטיות?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא תסמונת נפוצה המשפיעה על 10-15% מהנשים בגיל פריון⁽²⁾, ולה השפעות רבות על פוריות האישה, ועל הבריאות הכללית. לפני שנצלול ונסביר הכל, חשוב להבחין בין שני מונחים:  

המונח 'שחלות פוליציסטיות' מתייחס למבנה של ריבוי זקיקים בשחלה (פולי=הרבה, ציסטה=זקיקים). ניתן לראות זאת בבדיקת אולטרה סאונד, כאשר התמונה האופיינית היא כמו מעין 'מחרוזת פנינים' – ריבוי עיגולים שחורים, שכל אחד מהם מייצג זקיק. כאשר המבנה הזה קיים לבד ללא תסמינים נוספים, לא בהכרח יש לכך משמעות קלינית.

לעומת זאת, 'תסמונת השחלות הפוליציסטיות' (Polycystic Ovaries Syndrome, PCOS) מתארת הפרעה הורמונלית המשפיעה על הפוריות, על חילוף החומרים בגוף ועוד. בכתבה הבאה נסביר את ההשפעות השונות של התסמונת, את ההתמודדות איתה, וכמובן – איך אפשר לטפל.

תסמינים נפוצים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS)

נשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות עשויות לחוות את התסמינים הבאים⁽²⁾:

מחזור לא סדיר, לעתים עד כדי העדר ווסת, אקנה, שיעור יתר, נשירת שיער, עודף משקל והשמנה. חשוב לציין כי התסמינים משתנים מאשה לאשה, ולא תמיד כולם מופיעים. כמו כן, מחקרים אחרונים מראים על שכיחות מוגברת של תסמינים של דיכאון וחרדה בקרב נשים עם התסמונת, וכן של הפרעות אכילה.

איך מאבחנים את תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מאובחנת כאשר יש לפחות 2 מתוך 3 קריטריונים⁽¹⁾:

1.  חוסר ביוץ או מיעוט ביוצים (מרווחים של יותר מ-35 ימים).
2. היפראנדרגוניזם, כלומר רמות גבוהות של הורמוני מין זכריים. מצב זה מאופיין לפי בדיקות דם או סימנים קליניים. בדיקות דם מתייחסות לרמות גבוהות של טסטוסטרון, אנדרוסטנדיון ואינדקס אנדרוגנים חופשיים, כחלק מבדיקת פרופיל הורמונלי. סימנים קליניים להיפראנדרוגניזם כוללים אקנה, שיעור יתר והתקרחות במבנה גברי.
3. מבנה פוליציסטי של שחלות באולטרה סאונד.

האבחנה נעשית על ידי רופא.ה. בנוסף, יש לשלול קיום מצבים אחרים עם תסמינים דומים.

אז מה בעצם קורה בתסמונת שחלות פוליציסטיות?

התסמונת מאופיינת במצב של חוסר איזון הורמונלי. במצב רגיל במהלך החודש, סביב המחזור החודשי, יש שינויים הורמונליים המווסתים את תהליכי הביוץ והווסת. רמות של הורמונים עולות ויורדות בתיאום, וכך עוברים איתותים לגוף המביאים לתזמון התהליכים לאורך המחזור החודשי.

בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, יש הפרעה במאזן העדין הזה⁽³⁾. קיימת רמה מוגברת של הורמוני מין זכריים (הקיימים אצל כל אשה, אך בנשים עם התסמונת הם מוגברים, בעיקר בשל ייצור מוגבר שלהם בשחלה).

ולמי שרוצה לרדת לעומק ולהרחיב, הנה הסבר יותר מפורט: בואו נכיר קודם כמה הורמונים שמשחקים תפקיד חשוב במאזן ההורמונלי הנשי. ההורמון הראשון נקרא GnRH, קיצור של Gonadotropin Releasing Hormone.
ההורמון הזה מופרש ממבנה במוח שנקרא היפותלמוס, ומעביר את האיתות שלו למבנה אחר שנקרא היפופיזה, או בשמה הנוסף – בלוטת יותרת המוח. ההורמון GnRH מופרש בפולסים, כשתדירות הפולסים משתנה.

בהתאם לתדירות הפולסים, ההיפופיזה מפרישה שני הורמונים חשובים אחרים:
הורמון FSH (Follicle – Stimulating Hormone), או בשמו בעברית – הורמון מגרה זקיק; וההורמון LH (Luteinizing Hormone), או בעברית הורמון הצהבה. ההורמונים האלו משפיעים על השחלה וגורמים לגדילת הזקיק ולבסוף לתהליך הביוץ. תהליך זה מלווה גם בייצור של הורמונים אנדרוגניים ושל אסטרוגן על ידי השחלה.

בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, מה שהרבה פעמים קורה זה שההורמון GnRH מופרש מההיפותלמוס בתדירות גבוהה. בעקבות כך, יש רמות גבוהות יותר של LH לעומת FSH. עקב כך מתקיים ייצור מוגבר של אנדרוגנים בשחלה, לצד אי גדילה מספקת של הזקיקים – מצב הנקרא גם Follicular arrest. הזקיקים לא גדלים מספיק על מנת שיתרחש ביוץ סדיר, ומתקבל מבנה פוליציסטי, יחד עם רמה גבוהה של אנדרוגנים. מכאן ההשפעה של התסמונת על הפוריות.

כניסה להריון עם תסמונת שחלות פוליציסטיות

תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הסיבה הכי שכיחה לבעיות פריון בקרב נשים, אבל חשוב לומר שגם הכי פתירה. חלק מהנשים עם שחלות פוליציסטיות נכנסות להריון באופן טבעי. במידה ולא, אפשרויות הטיפול נחלקות לשתיים. מצד אחד טיפול תזונתי ושינוי אורח חיים, כפי שנסביר בהמשך; ומהצד השני טיפול רפואי שיכול לכלול כדורים להשריית ביוץ ומעקבי זקיקים, טיפול בזריקות, ובמצבים מסוימים טיפולי IVF. כמובן שאפשר לשלב בין הדברים, ובעיני חשוב שלכל אישה יהיה את הידע על האפשרויות העומדות בפניה, ותוכל להחליט לפי מה שנכון עבורה.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות – השפעות מטבוליות

עד כה דיברנו על ההשפעה של התסמונת על מצב הפוריות, אך חשוב לומר כי למרות שהשם מתייחס לשחלות, מדובר בתסמונת עם השפעה על כלל הגוף. נשים עם התסמונת נמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מטבולית, סוכרת הריון, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם ועוד⁽¹⁾. חשוב לומר כי יש מה לעשות בעניין, ואפשר להפחית את הסיכון באופן משמעותי, אבל בואו קודם נבין למה זה בכלל קורה.

אחד המאפיינים של התסמונת, שלא דיברנו עליו עד כה, הוא מצב הנקרא תנגודת לאינסולין⁽³⁾. מה זה תנגודת, מה זה אינסולין, ואיך כל זה קשור לתסמונת? בואי נסביר דבר דבר.

נתחיל באינסולין. אינסולין הוא הורמון החשוב לתפקוד הגוף ובין תפקידיו – איזון רמות הסוכר בדם. כשאנחנו אוכלות פחמימות, הפחמימות מתפרקות לסוכרים במערכת העיכול, והסוכרים נכנסים לזרם הדם. זרם הדם הוא כמו כביש, שמסיע את הסוכרים אל התאים בגוף כדי שיקבלו הזנה. כדי שהסוכר יכנס מזרם הדם אל תוך התא, הוא זקוק לאינסולין. אינסולין הוא כמו מפתח שפותח את המנעול על דלת התא, ומאפשר לסוכר להיכנס.

אם נמשיך עם דימוי המנעול והמפתח, במצב של תנגודת לאינסולין (שקיים בתסמונת), המנעול כמו "צובר חלודה". כתוצאה מכך, המפתח (אינסולין) לא תמיד מצליח לפתוח את המנעול ולהכניס את הסוכר לתא. מצב זה עשוי להוביל לכך שרמות הסוכר בדם יעלו והתאים לא יקבלו את ההזנה שלהם. אבל הגוף חכם ומפצה על כך, בכך שהוא מגביר את הפרשת האינסולין, וברוב המקרים מצליח להביא לאיזון רמות הסוכר בדם. כך שבהחלט יתכן מצב של תנגודת לאינסולין לצד רמות תקינות של גלוקוז (סוכר) בבדיקות הדם.

אז איפה הבעיה? העניין הוא שנשארנו עם רמות גבוהות של אינסולין בדם, ולאינסולין יש השפעות רבות נוספות. בין היתר, הוא משפיע על השחלות ומביא ליצור מוגבר של טסטוסטרון. הוא משפיע על מקומות נוספים בגוף, ובסך הכל מביא להגברת הורמוני המין הזכריים בדם, והנה ההסבר מתחבר להשפעה על המחזור החודשי והפוריות. האינסולין הגבוה בעצם מחריף את חוסר האיזון ההורמונלי, וגורם לרמות מוגברות של אנדרוגנים, מה שמחמיר את התסמינים.

בנוסף, הרמות הגבוהות של האינסולין ואופי ההפרשה שלו, מביאים בחלק מהמקרים לעליה במשקל וקושי לרדת. מהניסיון שלי בקליניקה, אני יכולה לספר שבתחילת הדרך נשים רבות מדווחות על רעב מוגבר, חשקים וקרייבינג, ותחושה שמסתובבות הרבה סביב אוכל ואין שקט בנושא הזה.

אציין כי התנגודת לאינסולין היא ממש חלק מהתסמונת. בנוסף, כאשר קיים עודף משקל, הוא יכול להוסיף על התנגודת הקיימת ולהחמיר אותה.

אבל – יש גם חדשות טובות. המשיכי לגלול.

איזון הורמונלי טבעי – טיפול תזונתי בתסמונת השחלות הפוליציסטיות

כל הפסקה האחרונה שתיארנו לגבי התנגודת לאינסולין, עשויה להיות קצת מבהילה. לצד זאת – היא מביאה איתה גם בשורה. הרי אם נוכל לשפר את הרגישות של הגוף לאינסולין, להפחית את התנגודת ואת רמות האינסולין בדם – הרי שיש בכך פוטנציאל לאזן את התסמונת, לשפר את סדירות המחזור, מצב האקנה וכו'. ולא רק זה – שיפור התנגודת לאינסולין יכול להפחית את הסיכון לסוכרת ומחלות מטבוליות. מעבר להשפעות האלו, אני יכולה לומר מהניסיון בקליניקה שיש לכך השפעה מורגשת ביומיום: טיפול תזונתי מתאים יכול להביא למצב הרבה יותר רגוע מול אוכל, להפחתת תחושת קרייבינג וממש לשקט בין הארוחות.

המטרה הכללית בטיפול התזונתי תהיה לשפר את הרגישות לאינסולין ולהפחית את רמות האינסולין בדם. נכון להיום, קווי העמדה המנחים לטיפול ב-PCOS מדברים על כך שאין תזונה אחת נכונה, ושמים דגש רב על התאמה אישית⁽²⁾. מחקרים שונים מצביעים על יתרונות לתזונה ים תיכונית, הפחתת עומס גליקמי בתזונה^(4,5) וכן השפעה של זמני הארוחות⁽⁶⁾. אני אכן מוצאת ששימוש בעקרונות אלו מיטיב עבור נשים רבות.

בנוסף, במצב שבו יש עודף משקל, ירידה של 5-10% במשקל יכולה להביא לשיפור ברגישות לאינסולין ובכך לאיזון התסמונת. לצד זאת חשוב לי להעלות כאן נושא שעולה למודעות רק לאחרונה. מחקרים מצביעים על כך שנשים עם התסמונת נמצאות בסיכון מוגבר להפרעות אכילה ולהתנהגות אכילה מופרעת^(2,7). אחת הצורות השכיחות בהן זה בא לידי ביטוי היא אכילה בחוויה של חוסר שליטה, לפעמים ממש עד כדי התקף אכילה. אני מציינת את זה, כי דיאטות מגבילות ונוקשות הן אחד מגורמי הסיכון למצבים אלו. לכן אני ממליצה לנהוג בזהירות, ולשים לב שהתזונה מאפשרת גמישות ועונה על כלל צרכי הגוף. 

איזון הורמונלי טבעי ל-PCOS – דרכים נוספות מעבר לתזונה

בנוסף לתזונה, גם למרכיבים של אורח חיים יש השפעה פוטנציאלית מיטיבה.

פעילות גופנית חשובה לשמירה על הבריאות, למניעת עליה במשקל ויכולה לעזור בירידה במשקל. יש לה חשיבות גם בשמירה על מסת השריר, שיפור הרגישות לאינסולין ושיפור מצב הרוח⁽²⁾. אין סוג פעילות עדיפה או עצימות עדיפה. בעיני הפעילות הגופנית הכי מומלצת היא כזו שנעים בה ואפשר להתמיד בה. כן כדאי לשלב פעילות אירובית לצד פעילות של התנגדות וגמישות.

יש חשיבות גם לניהול סטרס ושינה מספקת.

כמו כן, קיימים תוספים שונים אשר נחקרו בהקשר לטיפול בתסמונת. התוסף הכי נחקר הוא אינוזיטול, והוא גם מוזכר בקווי העמדה האחרונים⁽²⁾, כבעל השפעה פוטנציאלית על מדדים מטבוליים. האינוזיטול הוא חומר הנמצא בגוף באופן טבעי. הוא מתקבל מהמזון וגם מיוצר בכמות קטנה על ידי הגוף. אחד מתפקידיו בגוף קשור בהשפעה של אינסולין על התאים. אינוזיטול לוקח חלק בהעברת המסר מהאינסולין אל התא, ולכן נחקר בהקשר של שחלות פוליציסטיות ותנגודת לאינסולין. מחקרים שונים הראו כי יש לו פוטנציאל בשיפור הרגישות לאינסולין ואף בהסדרת המחזור^(8,9). על פי קווי העמדה, טרם קיים מינון מומלץ⁽²⁾, עם זאת המינון שנבדק ברוב המחקרים היה 1-4 גרם ליום⁽¹⁰⁾.  

בנוסף, יתכן ויש תפקיד גם ל-ויטמין D באיזון התסמונת. לויטמין זה השפעות חשובות רבות בגוף, וחסר בו קשור לתנגודת לאינסולין, ואף לרמות מוגברות של טסטוסטרון בקרב נשים עם שחלות פוליציסטיות⁽¹¹⁾. כיוון שמדובר בחסר שכיח, מומלץ לערוך בדיקות דם ובמידה ואכן יש חסר מומלץ לתסף. קבוצת ויטמינים נוספת בהקשר לתסמונת היא ויטמיני B, במיוחד פולאט וויטמין B12, המשפיעים על רמות של הומוציסטאין בדם – אשר נמצא קשור לתנגודת לאינסולין⁽¹²⁾. גם כאן, כדאי לברר בבדיקות דם פשוטה אם קיים חסר ולטפל בהתאם. תוסף נוסף שנחקר בהקשר לתסמונת הוא אומגה 3. מאמר סקירה שכלל 21 מחקרים בהם תיספו נשים עם PCOS באומגה 3, הראה השפעה בשיפור רגישות לאינסולין, רמות כולסטרול, וויסות פרופיל אנדרוגנים, ובחלק מהמחקרים ירידה בסמני דלקת⁽¹³⁾. המקור העיקרי בתזונה לחומצות שומן מסוג אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA הוא דגים. ההמלצה לאוכלוסייה הכללית היא צריכה של דגים עשירים באומגה 3 לפחות פעמיים בשבוע⁽¹⁴⁾.