דיאטה נטולת גלוטן והמיקרוביום

אנשים המאמצים תזונה נטולת גלוטן, בין אם מסיבות רפואיות (צליאק ורגישות לגלוטן), או עקב אורח חיים ואמונה, משנים את הרכב המיקרוביום המעי שלהם לרעת אוכלוסיות הביפידובקטריות. נמצא במחקרים שבאימוץ דיאטה ללא גלוטן אוכלוסיות הביפידובקרטיריות והלקטובצילוסים שמאכלסת באופן טבעי את המעי פחתו משמעותית, ואילו חיידקים ממשפחת האנטרובקטריאצה בכלל, ו- Ecoli בפרט, שהינם חיידקי מעיים אשר יכולים לגרום במצבים מסוימים לזיהומים שונים, עלו בצורה משמעותית. ובאופן כזה מופר האיזון הטבעי של המיקרוביום של האדם הבריא, ובכך, מגדיל את הסיכון של  הגוף לפתח זיהומים.

גלוטן הינו מרכיב חלבוני המצוי בדגנים כגון חיטה, שעורה, שיפון. הגלוטן מקנה לבצק את גמישותו ונמצא במאכלים כמו לחם, פסטה, עוגות ועוגיות (1). מחלת הצליאק, היא מחלה אוטואימונית המשופעלת על ידי חשיפה לחלבון הגלוטן ⁽²⁾. הטיפול הבלעדי בצליאק הוא כידוע דיאטה נטולת גלוטן ^(1,3). דיאטה זו יעילה ונסבלת על ידי מרבית החולים. גם רגישות לגלוטן, שבאה לידי ביטוי בתסמינים גסטרואינטסטינלים ביניהם, שלשול וכאבים אבדומינליים, משתפרת בדיאטה נטולת גלוטן ⁽¹⁾. לאחרונה, דיאטה נטולת גלוטן אף מהווה חלק מפרוטוקול הטיפול באנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש (IBS) ⁽⁴⁾.

אולם, מעבר למצבים בריאותיים אלו, בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מאמצים אורח חיים נטול גלוטן על מנת לשפר את מצב בריאותם או לצורך ירידה במשקל. למעשה פופולריות הדיאטה זינקה בשנים האחרונות והיא הפכה לדיאטה הפופולריות ביותר ברחבי העולם, יחד עם דיאטה דלת פחמימות ודיאטה דלת שומן. מספר האנשים שמאמצים את הדיאטה ללא התווית רפואיות מהמוזכרות לעיל, גבוה משמעותית ממספר האנשים שמאמצים את הדיאטה עקב מצבים בריאותיים הקשורים ברגישות לגלוטן ⁽⁵⁾.

דיאטה נטולת גלוטן והמיקרוביום

תזונה היא מרכיב חשוב המשפיע על הרכב, מגוון ותפקוד המיקרוביום ⁽³⁾. חולי צליאק המאמצים דיאטה נטולת גלוטן מפחיתים משמעותית את הסימפטומים הנלווים למחלה, בנוסף לשיקום מוקוזות המעי אך יחד עם זאת, עלולים לסבול מחסרים תזונתיים. לאחרונה נמצא במחקרים, כי חולי צליאק שאימצו דיאטה נטולת גלוטן וגם כאלו שלא, סובלים מחוסר איזון של המיקרוביום, ולהם מיקרוביום שונה מאנשים בריאים ^(3,6). יתרה מזו, גם אצל אנשים בריאים שאימצו דיאטה נטולת גלוטן למשך חודש בלבד, חל שינוי בהרכב החיידקים שמרכיבים את המיקרוביום שלהם: אוכלוסיות הביפידובקרטיריות והלקטובצילוסים שמאכלסת באופן טבעי את המעי פחתו משמעותית, ואילו חיידקים ממשפחת האנטרובקטריאצה בכלל, ו- Ecoli בפרט, שהינם חיידקי מעיים אשר יכולים לגרום במצבים מסוימים לזיהומים שונים, עלו בצורה משמעותית ^(3,6). ובאופן כזה מופר האיזון הטבעי של המיקרוביום של האדם הבריא, ובכך, מגדיל את הסיכון של  הגוף לפתח זיהומים ^(3,6).

דיאטה נטולת גלוטן והשפעה על מערכת החיסון

כ- 50% מהצואה מורכבת מפלורת המעי, ולה השפעה משפעלת על מערכת החיסון (אימונוסטימולטור). עקב ההשפעה של דיאטה נטולת גלוטן על המיקרוביום, גם השפעה זו פחתה בצורה משמעותית, וחלה הפחתה ביצור ציטוקינים, פרודלקתיים כגון TNFα IL -8 ואנטי דלקתיים כגון 10- IL. השערת? החוקרים לכך, כי עקב ההשפעה לרעה של דיאטה נטולת גלוטן על מושבות הביפידובקטריות, חלה גם ירידה ביצור ציטונים אנטי דלקתיים ⁽³⁾.

דיאטה נטולת גלוטן ופרה ביוטיקה

הרכב המיקרוביום, מושפע מהתזונה בכלל ומכמות הפחמימות, איכותן והסיבים שאינם נעכלים על ידי אנזימי מערכת העיכול בפרט. הצריכה הנמוכה של פוליסכרידים הקשורה לאימוץ דיאטה נטולת גלוטן, יכולה להסביר את השינוי המתחולל בהרכב המיקרוביום, כיון שמרכיבים תזונתיים אלו, מהווים מקור אנרגיה עיקרי עבורם. הגנום של חיידקי המעי, מקודד לייצור אנזימים היכולים לפרק את  הרכיבים הפחממתיים, ובכך, מקנה יתרון תחרותי לקבוצת חיידקים אלו, על פני חיידקים פתוגניים באכלוס המעי. יתרה מזו, כאשר אין תמיכה אנרגתית להתרבות חיידקים אלו, מתפתח תהליך של דיסביוזיס במעי עקב התרבות חיידקים אופורטוניסטים ופתוגניים ⁽³⁾.

סיכום
לדברי החוקרים, אנשים המאמצים תזונה נטולת גלוטן, בין אם מסיבות רפואיות (צליאק ורגישות לגלוטן), או עקב אורח חיים ואמונה, משנים את הרכב המיקרוביום המעי שלהם לרעת אוכלוסיות הביפידובקטריות, לאנשים אלו מומלץ  להוסיף לתזונתם פרוביוטיקה ופרה ביוטיקה כחלק מהתפריט היומי ⁽³⁾.