סטרס, למילה הקצרה הזו יש כל כך הרבה משמעויות, והיא טומנת בחובה לא מעט סיכונים בריאותיים: החל מביטויים רגשיים וחברתיים ועד מחלות לב וכלי דם מסכנות חיים. למרבה הצער, לרפואה המערבית עדיין אין מספיק פתרונות משמעותיים ובטיחותיים להציע, אבל מתברר שדווקא שימוש ברכיבים טבעיים עשויים להיות יעילות ופחות תופעות לוואי. בשנים האחרונות תופס את מקומו צמח בשם אשווגנדה שמשפיע, בין השאר, על הפרשת ההורמון קורטיזול. כל הפרטים – בהמשך.
מה זה בכלל סטרס?
סטרס – או בעברית עומס, לחץ או מתח – הוא מצב שבו אנחנו מרגישים שהדרישות מהחיים גדולות מהיכולת שלנו להתמודד איתן באותו רגע. זה יכול להיות עומס בעבודה, ריבוי משימות, דאגות, או אפילו אירועים מרגשים ומשמחים שדורשים מאיתנו הרבה אנרגיה נפשית. הסטרס לא נשאר רק ברמה הרגשית. הוא יכול לבוא לידי ביטוי גם בגוף: תחושות של פחד או חרדה אי שקט, עצבנות או קושי להתרכז, ולצדן גם סימנים פיזיים כמו דפיקות לב מואצות, עלייה בלחץ הדם, כאבי בטן, הפרעות עיכול, מתח בשרירים או קשיי שינה.
הילחם, ברח… או קפא
האמת היא שסטרס הוא לא בהכרח דבר רע. מדובר במנגנון הישרדותי עתיק של הגוף שמכונה "הילחם או ברח" (Fight or Flight). כשהמוח מזהה סכנה או איום, הגוף נכנס למצב חירום קטן: משתחררים הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול (שמכונה גם "הורמון הסטרס"), קצב הלב עולה, השרירים מתכוננים לפעולה והערנות שלנו מתחדדת – הכול כדי לאפשר לנו להגיב מהר.
אבל היום יודעים שיש גם תגובה שלישית: Freeze – קיפאון.
במקום להילחם או לברוח, הגוף פשוט "קופא" לרגע. זה מצב שבו אנחנו מרגישים תקועים, מבולבלים או מתקשים להגיב. גם זו תגובה טבעית של מערכת העצבים שמטרתה לתת למוח רגע להבין מה קורה לפני שמחליטים איך לפעול.
למה אנחנו מרגישים סטרס כל כך הרבה פעמים?
המנגנון הזה היה מצוין עבור אבותינו הקדמונים כשהיו צריכים לברוח מטורף או להתמודד עם סכנה אמיתית. אבל החיים המודרניים מציפים אותנו באיומים מסוג אחר – כאלה שלא באמת אפשר "להילחם" בהם או לברוח מהם.
זה יכול להיות לחץ בעבודה, פקקים בדרך, חשש מפני פיטורין, עומס מטלות, שילוב בין קריירה למשפחה, או אפילו מריבה עם בן או בת הזוג. לפעמים אפילו צפייה בחדשות או באירועים ביטחוניים יכולה להפעיל אצלנו את מערכת הסטרס.
וכשהגוף נכנס שוב ושוב למצב הזה, הורמוני הסטרס נשארים גבוהים לאורך זמן. מצב כזה עלול להשפיע על הבריאות: רמות הסוכר ולחץ הדם עולות, מערכת החיסון נחלשת, השינה נפגעת, ואפילו הכושר הגופני והתפקוד המיני עלולים להיפגע.
לכן חשוב לא רק לזהות את הסטרס בחיי היומיום, אלא גם ללמוד איך להרגיע את הגוף ולהחזיר אותו לאיזון.
איך מטפלים בסטרס?
אמנם ישנן תרופות, ואולם ישנם רבים המעדיפים להימנע מנטילתן, בגלל התלות שעלולים לפתח בהן ובגלל תופעות הלוואי שלהן. ישנן מספר טכניקות שניתן לסגל כדי להפיג מתח, כמו מדיטציה, דמיון מודרך, תרגול נשימות וכדומה. גם עיסוק בספורט נחשב יעיל להפחתת לחץ. ישנן כמובן גם שיטות פסיכולוגיות, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ( (CBT ואימון בביופידבק.
אם אתם סטודנטים בתקופת מבחנים, הנה כמה טיפים בשבילכם:
ומה לגבי שימוש בצמחים להרגעה?
השימוש בצמחי מרפא להרגעה כטיפול במצבי סטרס ולחץ, ידוע עוד מהרפואה העממית. בהרבה ממקרי הלחץ ובתקופות עמוסות במהלך החיים, ניתן להעזר בצמחי מרפא להרגעה לפני השימוש בתרופות. כאמור, בשנים האחרונות תופס את מקומו שורש צמח בשם אשווגנדה –שנחשב לאחד הנפוצים ביותר ברפואה ההודית המסורתית (האירוודה) ושנמצא בשימוש למעלה מ-5000 שנים.
מבחינה בוטנית האשווגנדה ידועה בשם Withania somnifera והוא משתייך למשפחת הסולניים. הוא מוכר גם כג'ינסנג הודי או כדובדבן החורף. משמעות השם אשווגנדה היא "ריח של סוס". הצמח נקרא כך משתי סיבות: הראשונה – לשורש הצמח הטרי יש ריח של סוס רטוב. הסיבה השניה – האמונה הרווחת היא שאדם שיצרוך את הצמח, יפתח חוזק וחיוניות השווה לזו של הסוסים.
האשווגנדה נקראת צמח אדפטוגן, כלומר צמח המגביר את יכולת ההתמודדות עם לחץ פיזי, סביבתי או רגשי, ומסייע להשגת איזון. ברפואת האיורוודה משתמשים בו בתדירות גבוהה כצמח מרפא להרגעה, לטיפול בבעיות זיכרון, שיפור מצב הרוח, הפחתת חרדה ובעיות במיניות. בשנים האחרונות, לנוכח התגברות ההתמודדות עם לחץ ומתח מתרבים המחקרים הבוחנים את יעילות השימוש באשווגנדה. בשנים האחרונות מסתמנת תמיכה מדעית במיוחד בתמצית מיצוי פטנטית הנקראת אשווגנדה KSM-66 שנחקרה בכ-48 מחקרים קלינים בבני אדם. במחקרים נמצא כי אכן, ישנם בצמח מספר רכיבים היכולים לסייע בהפחתת רמות הסטרס, ואף להפחית את השפעותיו הרגשיות והגופניות, כגון קשיי שינה, וקושי בתפקוד ואף להגביר בעקבות כך את יכולת הזיכרון, את איכות השינה ותפקוד מערכת החיסון.
אחד המחקרים המפתיעים פורסם בג'רנל רפואי J Med Life ב- 12025 בחן את היעילות והבטיחות של תמצית שורש האשווגנדה 66-KSM בשיפור סימפטומים של סטרס ובהשפעה על ניהול משקל וגוף אצל מבוגרים עם עודף משקל והשמנה (BMI 25–39.9 kg/m² ), לכאורה 2 מדדים שלא תמיד קשורים. תוצאות המחקר הראו כי מתן אשווגנדה 600 מ"ג ביום לאורך חצי שנה לעומת פלסבו הצליחה להפחית את מדדי הסטרס ולהעלות את איכות החיים במקביל להפחתת דחפי האכילה והפחתה משמעותית במשקל, שככל הנראה היתה קשורה לאכילה רגשית.
בנוסף, ישנן עדויות מחקריות גם אודות סגולות נוספות של האשווגנדה המסייעות בהגברת מדדי הפוריות בגברים ואף את רמות העוררות המינית בנשים. אחד המחקרים בנושא פורסם ב2025 בג'ורנל הרפואי J Ayurveda Integr Med2 והראה כי מתן אשווגנדה 66-KSM שיפר את מדד התפקוד המיני בנשים כולל את מדדי העוררות, התשוקה ושביעות הרצון בבת בבת עם ירידה בתפיסת הסטרס וזאת תוך 4-8 שבועות של שימוש.
אפשרויות השימוש באשווגנדה
שורש הצמח משמש ברפואה ההודית נזה שנים רבות כצמח מרפא במספר בעיות רפואיות. בתימן, מייבשים את עלים של הצמח טוחנים לאבקה ומשתמשים בה כתרופה לטיפול בכוויות. כיום ניתן למצוא תמצית שורש הצמח כתוסף תזונה.
מחשבון הריון