גודל פונט

מדיטציה

על פי האקדמיה העברית ללשון, מדיטציה בעברית היא בּוֹנְנוּת, ומשמעותה “תרגול של התבוננות פנימית המביאה לידי שליטה עצמית ושלווה נפשית”. כבר על פי ההגדרה המילונית ניתן להבין כי מדיטציה היא למעשה דרך אקטיבית המסייעת לאדם להגיע לשלווה ושליטה והיא עשויה לסייע להפחית את רמות החרדה, הדאגה והסטרס.

זמן קריאה: 3 דקות
מדיטציה

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. מדיטציה היא שם כולל למגוון שיטות שמטרתן הגעה למצב גופני, נפשי, רגשי ורוחני של שקט ושלווה
  2. מדיטציה היא שם כולל למגוון שיטות שמטרתן הגעה למצב גופני, נפשי, רגשי ורוחני של שקט ושלווה
  3. בשנים האחרונות עולות עדויות לגבי התרומות הבריאותיות הרבות שבתרגול מוטיבציה, הן לבריאות המנטלית והן לבריאות הפיזית.

מהי מדיטציה ומהיכן הגיעה?

מדיטציה היא תרגול מנטלי המאפשר יצירת חיבור בין הנפש הגוף והרוח. תרגול המדיטציה מאפשר לאנשים להשיג איזון, רוגע, שליטה עצמית לצד פיתוח תודעה. במזרח, מדיטציה היא תרגול עתיק אשר פותח במקביל במגוון גדול של מסורות כדרך להרחבת התודעה ובחיפוש אחר הבריאות. טקסטים קדומים מלמדים כי בעבר מדיטציה הייתה הליך רפואי להחלמה ושימור המצב הבריאותי, כבר לפני 3,000 שנה. מקור המילה הוא בשפה ההודית המסורתית “סנסקריט” ומשמעותה תשומת לב.

התועלת שבתרגול מדיטציה

את התרומות הבריאותיות שבתרגול מוטיבציה ניתן לחלק לתרומה לבריאות המנטלית ותרומה לבריאות הפיזית.

בין התועלות המיוחסות לתרגול מדיטציה בפן המנטלי היא בעיקר ב”פינוי עומס האינפורמציה” שמצטבר מדי יום ואיתו מביא לעלייה ברמת הלחץ. בנוסף, לתרגול מדיטציה מיוחסת גם היכולת לפתח נקודות מבט שונות על מצבים מלחיצים, רכישת כישורים להתמודדות במצבי לחץ, הגברת המודעות העצמית, מיקוד על ההווה, הפחתת רגשות שליליים, הגברת הדמיון והיצירתיות והגברת הסבלנות והסובלנות.

באשר לבריאות הפיזית, צצים מחקרים המציעים כי מדיטציה עשויה לסייע במצבים בריאותיים, במיוחד כאלה המחמירים בזמן סטרס. על אף שקשה לראות את ההוכחה לתועלתה של המדיטציה כהוכחה חד משמעית, תרגול מדיטציה נראה כעשוי להיטיב במצבי חרדה, אסטמה, כאב כרוני, דיכאון, מחלות לב, יל”ד, תסמונת המעי הרגיז, בעיות שינה וכאבי ראש.

קווים כללים בתרגול מדיטציה

סוגי מדיטציה שונים יתנו דגש על פעולות מדיטטיביות שונות, אך לרוב אלו יכללו:

מיקוד הקשב – מיקוד תשומת הלב בדבר ספציפי כמו חפץ, תמונה, מנטרה או הנשימה, זו הפעולה המאפשרת להפחית את הסחות הדעות השונות העלולות לגרום למתח ודאגה.

נשימה רגועה – שיטה זו כוללת נשימה עמוקה ולעיתים אף קצובה באמצעות שריר הסרעפת להגדלת נפח הריאות. המטרה היא להאט את קצב הנשימה, להגדיל את כמות האוויר והחמצן הנשאפת, ולהפחית את השימוש בשרירי הכתפיים, הצוואר והחזה על מנת להפוך את הנשימה ליעילה יותר.

סביבה שקטה – סביבה שקטה ודלה בהסחות דעת, הרחק מטלוויזיה פועלת, רדיו מנגן או טלפון נייד מצלצל, תוכל לסייע במיוחד למתחילים להיכנס למצב מדיטטיבי.

תנוחה נוחה – בדומה לסביבה שקטה והצורך להקטנת הסחות הדעת, גם פה מוטב לבחור תנוחה בה יהיה לנו נוח להישאר לאורך התרגול ללא כאבים או מאמץ העלולים למשוך את תשומת הלב.

פתיחות מחשבתית – יש לאפשר למחשבות לעבור בראש ללא שיפוטיות.

סוגי מדיטציה שונים

ניתן להתייחס למונח מדיטציה כ”מטרייה” הכוללת בתוכה את שלל השיטות להגיע לרוגע, הכוללות אלמנטים שונים. השיטות הנפוצות:

מדיטציה מודרכת – לעיתם נקראת גם דמיון מודרך, ובמהלכה מדמיינים מקומות ומצבים מרגיעים

מדיטציית מנטרה – במהלכה חוזרים בשקט על מילים, מחשבות וביטויים מרגיעים על מנת להימנע ממחשבות מסיחות דעת.

מדיטציית מיינדפולנס – שיטה זו מבוססת על שימת לב ותודעה מוגברת לקבלת ההווה וההימצאות ברגע הספציפי ומרבית הריכוז מופנה להוויה המדיטטיבית.

נוסף על שיטות אלה קיימות שיטות המשלבות תנועה ופעילות מדיטטיבית כמו צ’י-קונג, טאי צ’י ויוגה.

לסיכום

הראיות המדעיות ההולכות ומצטברות מצביעות כי תרגול מדיטציה עשוי להיות מקושר להטבות ארוכות טווח, רגשיות וקוגניטיביות. ידוע כיום כי בריאות איתנה מורכבת מהיבטים שונים, הן פיזיים ונפשיים אך גם רגשיים ורוחניים, ונעשה לעצמנו טוב אם נזכור להשקיע גם באלו האחרונים.

מקורות:

References:

Sampaio CV, Lima MG, Ladeia AM. Meditation, Health and Scientific Investigations: Review of the Literature. J Relig Health. 2017;56(2):411-427. doi:10.1007/s10943-016-0211-1