חולשה בגוף

חולשה ועייפות הן תסמינים נפוצים מאוד המלווים מחלות רבות, החל בשפעת וכלה בדלקת מפרקים. התחושה ש”אני עייף מדי” או ש”אין לי כוח” יכולה להיות תחושה סובייקטיבית או כזו המלווה בירידה בכוח השרירים בגוף. אז איך אפשר להתמודד עם חולשה וכיצד ניתן לטפל בה?

ת. פרסום: 20/02/2022

ת. עדכון אחרון: 09/03/2022

מאת: ענבר שטיינברג, דיאטנית RD MS.c

זמן קריאה: 4 דקות

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

חולשה היא התחושה או ירידה ממשית בתפקוד השריר, והיא מלווה בהרגשת עייפות או חוסר יכולת.
חולשה היא בדרך כלל אחד מבין התסמינים הרבים של מחלה כלשהי, כמו דיכאון ואנמיה.
כדי להתמודד עם חולשה יש לפנות לאיש מקצוע כדי לאבחן את הסיבה לחולשה. הטיפול יכול לכלול טיפול תרופתי או שינוי באורח החיים, כמו שינוי תזונתי ונטילת ויטמינים ומינרלים חסרים בהתאם לצורך ולמצב הרפואי שלכם.

מהי חולשה?

חולשה היא ירידה בכוח השריר בכל הגוף או באזור מסוים. חולשה יכולה להיות אובייקטיבית, כלומר נראה ירידה בתפקוד השריר בבדיקה פיזית. לעומתה, תחושת חולשה סובייקטיבית (Asthenia) לא תאופיין בירידה ממשית בכוח השרירים, כמו בתסמונת העייפות הכרונית^1,2.

מהן הסיבות האפשריות לחולשה?

ישנן סיבות רבות לתחושת חולשה, החל בגורמים נפשיים, כמו דיכאון וחרדה, וכלה בסיבות נוירולוגיות, כמו שבץ וטרשת נפוצה². חולשה לטווח קצר יכולה להופיע במצבי סטרס או במחסור בשינה. עם זאת, חולשה לטווח ארוך יותר עלולה להעיד על פגיעה במערכות הגוף השונות, ועל כן היא תסמין נפוץ של מחלות רבות. להלן כמה דוגמאות למחלות ולמצבים רפואיים העלולים לגרום לחולשה:

מחלות זיהומיות

אחד הסימפטומים של מחלות זיהומיות הוא תחושת חולשה וחוסר אנרגיה. במחלות ויראליות, כמו שפעת²או COVID-19, ידוע כי רבים מהחולים חווים תחושת עייפות וחולשת שרירים, שבמקרה של COVID-19 עלולה להימשך גם חודשים לאחר קבלת תשובה שלילית בבדיקת PCR³ (כחלק מתסמיני הפוסט קורונה)

מחלות ראומטולוגיות דלקתיות

חולשה נפוצה גם במחלות ראומטולוגיות דלקתיות, כמו זאבת (Systemic Lupus) ודלקת מפרקים (Rheumatoid Arthritis)². פרט לתסמינים הקלאסיים של נפיחות וכאבי מפרקים, הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית מדווחים לרוב גם על עייפות, על חולשה ועל בעיות שינה⁴.

בעיות הורמנליות

גם הסובלים מבעיות הורמונליות, כמו תת־פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism), נוטים להרגיש חולשה בגוף. זו עלולה להיגרם מהמחלה האוטואימונית האשימוטו או ממחסור תזונתי ביוד, החיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס⁵.

מחסור בוויטמינים ובמינרלים

מחסור בוויטמינים ובמינרלים שונים גם עלול לגרום לחולשה. לדוגמה, מגנזיום קשור ליכולת התכווצות והרפיית שרירים, ונמצא כי מחסור משמעותי בו קשור לחולשת שרירים ולעייפות⁶. נוסף על כך, מחסור באשלגן בשל הקאות חריפות או שלשול גם כן עלול להוביל להתכווצות שרירים ולחולשה⁷.

אנמיה

גם אנשים אנמיים נוטים להתלונן על חולשה. ויטמין B12, חומצה פולית וברזל חשובים לייצור תקין של כדוריות דם אדומות, שתפקידן הוא להעביר חמצן לכל תאי הגוף. במחסור של אחד או יותר מהרכיבים החיוניים הללו הגוף לא מצליח לייצר מספיק כדוריות דם אדומות תקינות כדי להעביר חמצן לתאי הגוף. במצב זה, המכונה אנמיה, תפקוד תאי הגוף נפגע, ולכן אנחנו מרגישים עייפים וחלשים, בין השאר⁸.

תרופות

תרופות שונות, כמו קורטיקוסטרואידים, סטטינים ותרופות אנטיביוטיות, עלולות גם כן לגרום לחולשה, שכן היא אחת מתופעות הלוואי שלהן².

כפי שניתן להבין, חולשה היא רק אחד התסמינים בשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים אקוטיים או כרוניים.

איך ניתן לאבחן חולשה?

איש מקצוע כמו רופא יוכל לאבחן חולשה ואת הגורמים לה. הוא יעשה זאת באמצעות בירור מאפיינים שונים, כמו מועד הופעת תחושת החולשה לראשונה, היסטוריה רפואית, נטילת תרופות שונות ותסמינים נוספים, כגון בעיות שינה, בחילות ושלשולים ונשירת שיער. נוסף על כך, רופא יכול לבצע בדיקה גופנית². ישנם מבחנים פיזיים לבדיקת תפקוד השרירים, כמו מבחן לבדיקת חוזק שרירי היד באמצעות מד לפיתה (hand grip)⁹. חשוב לשים לב אם תחושת החולשה היא אובייקטיבית ומלווה בירידה בתפקוד השריר, או שמא מדובר בתחושה בלבד. כדי לאבחן את הגורם לחולשה רופא יוכל להפנות את המטופל או המטופלת לבדיקות נוספות, כמו בדיקות דם ובדיקות הדמיה שונות².

מהן דרכי הטיפול האפשריות?

מכיוון שחולשה היא תסמין המאפיין מצבים רפואיים שונים, הטיפול במחלה או בגורם לחולשה עשוי לעזור. עייפות וחולשה הנובעות ממחלה זיהומית אקוטית כמו שפעת יעברו לרוב עם ההחלמה בתוך זמן קצר. למחלות אחרות, כמו זאבת או דיכאון, יידרש כנראה טיפול תרופתי נוסף כדי שנרגיש טוב יותר. אם הסיבה לחולשה היא דיאטה לא מאוזנת הגורמת לחסרים תזונתיים שונים או לאנמיה בגלל מחסור בחומצה פולית, בברזל או בוויטמין B12, כדאי להיוועץ עם איש מקצוע כמו תזונאי/ת קליני/ת לצורך התאמת תזונה מאוזנת יותר. ייתכן שנצטרך להשלים את החסרים בנטילת תוסף של הוויטמין או המינרל החסרים. במקרים של מחסור רחב יותר בוויטמינים ובמינרלים יש לשקול תיסוף במולטי־ויטמין כדי להגיע לאיזון תזונתי מהר יותר. שימוש במולטי ויטמין אחד ביום המותאם למין ולגיל יכול לסייע להגיע לקצובה היומית המומלצת לוויטמינים ומינרלים, כלומר “להשלים את האוכל שעל הצלחת“ וכך להפחית את הסיכון להתפתחות של חסרים תזונתיים שעלולים לגרום לאותה עייפות.

מקורות:

References:

Morchi RS. Weakness. In: Walls RM, Hockberger RS, Gausche-Hill M, eds. Rosen's Emergency Medicine: Concepts and Clinical Practice. 9th ed. Philadelphia, PA: Elsevier; 2018:chap 10
Saguil A. Evaluation of the patient with muscle weakness. Am Fam Physician. 2005;71(7):1327-1336.
Nalbandian A, Sehgal K, Gupta A, et al. Post-acute COVID-19 syndrome. Nat Med. 2021;27(4):601-615. doi:10.1038/s41591-021-01283-z
Tański W, Wójciga J, Jankowska-Polańska B. Association between malnutrition and quality of life in elderly patients with rheumatoid arthritis. Nutrients. 2021;13(4):1-14. doi:10.3390/nu13041259
Das D, Banerjee A, Jena AB, Duttaroy AK, Pathak S. Essentiality, relevance, and efficacy of adjuvant/combinational therapy in the management of thyroid dysfunctions. Biomed Pharmacother. 2022;146:112613. doi:10.1016/j.biopha.2022.112613
Barbagallo M, Veronese N, Dominguez LJ. Magnesium in aging, health and diseases. Nutrients. 2021;13(2):1-20. doi:10.3390/nu13020463
Kardalas E, Paschou SA, Anagnostis P, Muscogiuri G, Siasos G VA. Hypokalemia: A clinical update. Endocr Connect. 2018;7(4):R135-R146.
Hodges VM, Rainey S, Lappin TR, Maxwell AP. Pathophysiology of anemia and erythrocytosis. Crit Rev Oncol Hematol. 2007;64(2):139-158. doi:10.1016/j.critrevonc.2007.06.006
Innes E. Handgrip strength testing : A review of the literature. Aust Occup Ther J. 1999;46(April):120-140.