גודל פונט
הומאופתיה

דיכאון חזק: איך מטפלים במצב רוח רע שלא עובר?

מה עושים כשמצב רוח רע הופך לתחושה קבועה ויומיומית? איך מתמודדים עם דכדוך שלא עוזב ועם תחושות רעות שלא מרפות? דיכאון חזק הוא תופעה שכיחה והבשורה היא שלא חייבים לחיות איתו – אלו הגורמים, התסמינים והטיפולים האפשריים

ת. פרסום:
ת. עדכון אחרון:
זמן קריאה: 6 דקות
נרוקסן דיכאון חזק

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. דיכאון חזק הוא הדיכאון הקשה ביותר וחובה לטפל בו. הגורמים לו יכולים להיות: טראומות, נטייה תורשתית, שינויים בפעילות הכימית במוח, שימוש בתרופות, סמים ואלכוהול, לידה ומאפיינים סביבתיים.
  2. שינויים במשקל, בעיות שינה, רגשות של אשמה וחוסר ערך עצמי, מחסור באנרגיה, הימנעות מפעילויות יומיומיות שבעבר הסבו הנאה, מצב רוח ירוד ומחשבות אובדניות הם חלק מתסמיני דיכאון. אדם שחש בתסמינים האלה במשך שבועיים או יותר, מומלץ שיפנה לקבלת טיפול.
  3. הטיפולים בדיכאון חזק מגוונים – הגישה הקונבנציונלית משלבת טיפול פסיכולוגי התנהגותי עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון, והגישה האלטרנטיבית מציעה בנוסף טיפולים טבעיים, הכוללים צמחי מרפא, תוספי תזונה ושיטות הרפיה שונות.

דיכאון חזק

דיכאון חזק, או בשמותיו האחרים דיכאון מג’ורי או דיכאון קליני, הוא הדיכאון הקשה ביותר. כלל לא פשוט לאבחן אם אדם שרוי בדיכאון ואם כן, מהי עוצמתו. אי אפשר לעשות אולטרסאונד או בדיקת רנטגן, ולקבל תוצאות חד משמעיות. אבל כאשר חלק מהתסמינים של דיכאון מופיעים במשך שבועיים או יותר, ייתכן מאוד שמדובר בדיכאון חזק וחשוב לטפל בו. אפשר לסבול מדיכאון בצורה קלה ולאורך זמן קצר, אך לפעמים, כאשר מדובר בדיכאון חזק, הדיכאון תוקף באופן קשה ויכול להשפיע מאוד על חיינו.

דיכאון קשה עלול להשבית את שגרת החיים ולגרום לירידה משמעותית באיכות החיים. אדם שחש שהוא בדיכאון קשה – כזה שמשנה את שגרת חייו – עליו לפנות לאיש מקצוע, לאבחן את סוג הדיכאון שממנו הוא סובל, ולטפל בו.

מהם התסמינים של דיכאון?

דיכאון חזק, או בשמותיו האחרים דיכאון מג’ורי או דיכאון קליני, הוא הדיכאון הקשה ביותר. כלל לא פשוט לאבחן אם אדם שרוי בדיכאון ואם כן, מהי עוצמתו. אי אפשר לעשות אולטרסאונד או בדיקת רנטגן, ולקבל תוצאות חד משמעיות.

אבל כאשר חלק מהתסמינים של דיכאון מופיעים במשך שבועיים או יותר, ייתכן מאוד שמדובר בדיכאון חזק וחשוב לטפל בו. הפרעת דיכאון נחשבת כיום לאחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר, ולא כל מי שלוקה בה סובל בדיוק מאותם התסמינים

הצעה שלי: דיכאון הוא מצב שמוגדר כמחלה! לא מדובר במצב רוח רע, או “באסה” אלא מחלה שמאופיינת בתסמינים שונים ביניהם הפרעות שינה, ירידה בתיאבון, תחושת אנרגיה/”חיות” נמוכה, מצב רוח ירוד לזמן ממושך, חוסר עיניין או הנאה וממש עלול לסכן חיים ולכן מצריך אבחון וטיפול.

קיימים כמה סוגים נוספים של דיכאון:

· דיכאון מתון – התסמינים דומים, אך העוצמה שלהם פחותה והם משפיעים ברמה מצומצמת על התפקוד.

· דיסתימיה – סוג של דיכאון קל, שמלווה את האדם בדרך כלל במשך זמן ממושך. הלוקה בדיסתימיה חש ערך עצמי נמוך ועצבות כמעט כל הזמן, אך אין פגיעה מוחלטת בתפקודו השוטף.

דיכאון חזק: הגורמים האפשריים

· נטייה תורשתית וגנטית – נמצא שאם לאדם יש קרוב משפחה (הורה או אח) שלוקה בדיכאון חזק, הסיכוי שילקה גם הוא בדיכאון מוכפל או משולש, בהשוואה לאנשים שאין במשפחתם היסטוריה של מצבי דיכאון. במקרה של אירועים קשים המידע הגנטי של אדם יכול להשפיע על רמת הפגיעות שלו לאירועים אלה ועל הסבירות שילקה בשל כך בדיכאון.

· טראומות או אירועים מצערים – משברים משפחתיים כגון גירושים, אובדן אדם קרוב, בעיות כלכליות, פיטורים מהעבודה, מחלות, מלחמות ועוד עלולים לגרום לדיכאון.

· שינויים בפעילות הכימית שמתרחשת במוח– כאשר האיזון הטבעי של המוליכים העצביים במוח מופר, ייתכנו מצבים שבהם המסר בין התאים העצביים ייפגע או ייחלש ויתפתחו תסמינים של דיכאון. נמצא שמחסור במוליכים מסוג סרוטונין ודופאמין גורם למצב של דיכאון.

· שימוש בתרופות – דיכאון יכול להיווצר בעקבות תופעות לוואי שנגרמות בשל שימוש בתרופות שונות.

· שימוש בסמים ובאלכוהול – דיכאון עלול להתפתח אצל אנשים שנוטים להתמודד עם בעיות שונות בחייהם באמצעות שתיית אלכוהול מופרזת ושימוש בסמים.

· לידה – זהו אחד האירועים המשמחים ביותר בחיים, אולם שינויים גופניים והורמונליים שחלים בקרב נשים יולדות במהלך הלידה עלולים, במקרים מסוימים, לגרום לדיכאון.

· מאפיינים סביבתיים – אנשים שחיים בסביבה קשה, שבה הם חשופים לעוני, הזנחה, התעללות ואלימות, עלולים לפתח פגיעות גבוהה יותר שתוביל אותם למצב של דיכאון.

· long covid

עייפות, מצב רוח ירוד וחוסר עניין

אדם שחש כמה מהתסמינים הבאים, לאורך תקופה מתמשכת, ככל הנראה חווה דיכאון:

· מצב רוח ירוד – אדם ששרוי בדיכאון, מצב רוחו יהיה ירוד במשך רוב שעות היום, בעיקר בבוקר. אנשים במצב של דיכאון מדווחים על תחושת עצבות גדולה ועל ריקנות.

· איבוד משקל או עלייה במשקל באופן קיצוני – יש אנשים שהתיאבון שלהם יאבד והם כמעט ולא יאכלו דבר. אך קיימת גם תופעה הפוכה שבה אנשי ירבו באכילה באופן קיצוני, ויעלו במשקל.

· שינה מרובה מדי או בעיות בשינה – הלוקים בדיכאון חזק חווים שינוי בדפוסי השינה שלהם. חלקם ישנים שעות רבות ונמצאים זמן ממושך במיטה, כתוצאה מחוסר יכולת וחשק לעשות דברים אחרים, ואילו אחרים חווים קושי רב בהירדמות או שהם מתעוררים פעמים רבות במשך הלילה.

· הרגשה של חוסר ערך עצמי ואשמה – אדם שלוקה בדיכאון יחוש רגשות שליליים כלפי עצמו באופן סובייקטיבי לחלוטין.

· חוסר עניין והנאה מפעילויות יומיומיות ואובדן החשק המיני – אדם בדיכאון יימנע מעשייה באופן כללי, גם מפעולות שבעבר אהב מאוד לעשות, בטענה שלא מתחשק לו ושאין לו כוח. כמו כן הוא עשוי לאבד את החשק המיני.

· עייפות וחוסר אנרגיה כללית – תחושות שגורמות לאדם בדיכאון להימנע מפעילות או לעשות דברים באיטיות קיצונית. חלק מהאנשים שנמצאים בדיכאון מרגישים עייפות רבה כל הזמן למרות שהם ישנים שעות רבות.

· חוסר יכולת להתמקד ולזכור פרטים וקושי גדול בקבלת החלטות – אדם בדיכאון מתקשה לקבל החלטות רציונליות בשל ירידה ביכולת הריכוז, שגורמת גם לקושי לחשוב בהיגיון.

· מחשבות אובדניות – אנשים בדיכאון יכולים לחוש שלאף אחד לא אכפת מהם, ולאיש לא ישנה אם לא יתקיימו יותר בעולם. לעיתים, במצב של דיכאון חזק, הם עלולים גם להיגרר למחשבות על מעשים אובדניים.

הרגשה של חוסר שקט כללי – חוסר יכולת לשבת במנוחה, שמתבטא, למשל, בהזזת רגליים, מחשבות טורדניות מציפות שלא נפסקות ועוד.

דיכאון חזק: איך מטפלים?

לפני הכול, חשוב לדעת שיש מגוון רחב של טיפולים, והם נעים מטיפולים טבעיים ועד לטיפולים קונבנציונליים. מומלץ לגשת לאיש מקצוע ולקבל ייעוץ, והוא יחליט, בהתאם לתסמינים, באיזה סוג דיכאון מדובר, וימליץ על הטיפול המתאים.

· טיפול פסיכולוגי התנהגותי (CBT) הוא אחד הטיפולים הרגשיים המובילים כיום לדיכאון. זהו טיפול באמצעות שיחות, שמטרתו לשנות את הלך המחשבה של המטופל. המטופל מקבל מהמטפל כלים

ולומד באמצעותם לתרגל דפוסים שמשנים את דרכי ההתנהגות והחשיבה שלו בהקשר לגורמים שהובילו אותו לדיכאון חזק. הטיפול יכול להיות באופן פרטני מול המטפל או עם אנשים קרובים – בני משפחה, בני זוג – שנוכחותם יכולה לסייע למטופל.

· טיפול תרופתי – קיימות משפחות של תרופות נוגדות דיכאון שפועלות על פי אותו עיקרון, ומטרתן לווסת את הרמה של מוליכים עצביים במוח – על פי רוב סרוטונין, דופמין ונוראדרלין. התרופות לא משנות את האישיות של האדם וגם לא את המציאות, אולם הן מסייעות להקל על התסמינים שגורמים לסבל ולמצוקה, ובכך משפרות את מצבו של האדם השרוי בדיכאון חזק. בכל מקרה יש להתייעץ עם הגורם המטפל כדי שיתאים את סוג התרופה הנכונה והיעילה ביותר למטופל.

· טיפול באמצעים טבעיים – לצד התייעצות עם הגורם המטפל, אפשר לאמץ גם טיפול טבעי לדיכאון חזק (קישור לכתבה על טיפול טבעי בדיכאון). ישנם צמחי מרפא, דוגמת היפריקום, אשווגנדה, כורכומין ורודיולה, שנמצאו כיעילים למצבי דיכאון; אפשר לנסות גם תכשיר הומאופתי, דוגמת נרוקסן, שמיועד לסייע במצבים של חוסר מנוחה, לחץ והפרעות שינה, והוא מרגיע גם ביום וגם בלילה. כיוון שמדובר בתכשיר הומאופתי שאינו תרופה, אין חשש מפני תופעות לוואי או התמכרות; וגם – תזונה מאוזנת, שימוש בתוספי תזונה (קומפלקס ויטמיני B ,אומגה 3, מגנזיום, ויטמין C) ונטילת פרוביוטיקה ,פעילות ספורטיבית, יוגה, אקופונקטורה, מדיטציה ודמיון מודרך יוכלו לסייע לנפש ולגוף.