נקע בקרסול: כיצד הוא נגרם ואיך מטפלים בו?

זה יכול לקרות במהלך ריצה, הליכה, או משחק כדורסל, כשדורכים על משטח לא יציב, כמו סדק במדרכה או בור, בעקבות נפילה או במצב של הפעלת כוח גדול על הרגל, למשל, כששחקן אחד פוגע ברגלו של שחקן אחר במהלך המשחק. נקע בקרסול הוא כנראה פציעת ספורט השכיחה ביותר שיש, ואחת הכואבות ביותר. אבל במרבית המקרים, הנזק הינו הפיך וההתאוששות מהירה, יחסית.

איך יודעים שמדובר בנקע בקרסול?

נקע נגרם בגלל תנועה חדה ופתאומית של כף הרגל או כאשר מתרחשת מתיחה חזקה ברצועות שעוטפות את המפרק, בתנועה סיבובית, לעתים עד כדי קריעה שלהן. הרצועות הן רקמות רכות המחברות בין העצמות במפרקים וכך תורמות ליציבות המפרק ולתנועתו.

במרבית המקרים נקע מלווה בסימנים ברורים שקל לזהות: נפיחות סביב הקרסול, אדמומיות ותחושת חום וכמובן – כאב חד שמחמיר עם כל תנועה נוספת של המפרק, אפילו כש"רק" עומדים. כל התופעות שצוינו הן למעשה תגובה דלקתית שמייצרת מערכת החיסון, שמשמעותה היא זרימה מוגברת של דם ונוזלי לימפה, כדי להעלות את כמות תאי הדם הלבנים ברקמות הרכות שמקיפות את המפרק. כדי לוודא שמדובר בנקע, כדאי לגשת לבדיקה רפואית. בבדיקה הרופא יניע את הקרסול ויפעיל לחץ מתון על מנת לאתר את הרצועה או הרצועות הפגועות. במרבית המקרים, בבדיקה תאובחן חומרת הפגיעה. זו נחלקת ל-3 דרגות:

• דרגה 1 – רגישות ונפיחות בעוצמה קלה, שנגרמות כתוצאה של מתיחה קלה וקריעה מיקרוסקופית של סיבי הרצועה.
• דרגה 2 – רגישות ונפיחות בעוצמה בינונית, שמשמעותן קרעים חלקיים של הרצועות.
• דרגה 3 – רגישות ונפיחות בעוצמה גבוהה שמעידות על קרע מורכב ומשמעותי של הרצועות. במצבים בהם התופעות סביב הקרסול הינן חמורות ייתכן צורך בצילום רנטגן על מנת לוודא שאכן מדובר בנקע או שמא יש חשש לשבר ולפגיעה בעצמות.

כיצד אפשר להקל את הכאב ולטפל בנקע?

כאמור, במרבית המקרים ניתן לטפל בנקע לבד, באמצעים שיש בכל בית. מטרת הטיפול היא להפחית את התופעות הדלקתיות על מנת להקל את הכאב ולזרז את ההחלמה של הרצועה או הרצועות שנפגעו.

הטיפול כולל 4 מרכיבים, שמו המקצועי "פרוטוקול טיפול RICE" והוא מורכב מ-4 האותיות הראשונות של שלבי הטיפול:

R – מנוחה (rest)

המנוחה חשובה למניעת פציעה חוזרת ולהפחתת העומס על הרקמה הפצועה. מלבד מנוחה, מומלץ למנוע תנועה של המפרק על ידי חבישת סד.

I – קרח (ice)

הנחת רטיות קרות וקרח מסייעת בהפחתה של זרימת הדם המוגברת לסביבת הקרסול, לכן מפחיתה את הנפיחות והאדמומיות. רצוי להניח קרח על הפגיעה מיד לאחר הפציעה.

C – חבישת לחץ (compression)

חבישה עדינה, כלומר ללא הפעלת לחץ מופרז, תסייע להפחית את הנפיחות. בנוסף, החבישה מספקת תמיכה למפרק.

E – הגבהת האזור הפצוע (elevation)

מומלץ להגביה את הרגל, למשל, להניח אותה על כסא או על כרית. לעיתים כדאי לשקול שימוש בקביים, כדי להפחית את העומס על הקרסול.

ומה לגבי הכאב?

אפשר ומומלץ להשתמש בתרופות תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (ממשפחת NSAID's, דוגמת איבופרופן), שתורמות להפחתת המצב הדלקתי ולשיכוך הכאב. כמו כן, לאחרונה הושק בישראל קרם על בסיס חומצות שומן אסטריות 7.5%, בשם סטילאר (Cetilar). מריחת הקרם על הקרסול הפגוע מפחיתה את כאב ואת הדלקת בדומה ל-NSAID's ואף משפרת את כושר התנועה ותורמת לחזרה מהירה לפעילות. להבדיל מתרופות ממשפחת NSAID's, שמשך השימוש בהן מוגבל, השימוש בסטילאר אינו מוגבל בזמן ואפשר להשתמש בו גם בעת חשיפה לשמש.

כיצד ניתן למנוע פגיעות בקרסול ולהקטין את הסיכון לנקע?

פציעות חוזרות מסכנות את יציבות הקרסול, עלולות לגרום לכאב כרוני ולשחיקה של המפרק, לכן מומלץ להקפיד על הכללים הבאים:

• להשתמש בציוד מתאים, למשל – נעליים מתאימות שנותנות תמיכה נכונה לרגל.
• לחזק את הקרסול ולשמור על גמישות המפרק כדי למנוע נפילות, על ידי שילוב של אימוני שיווי משקל.
• לחבוש את הקרסול במהלך אימונים כדי לתת תמיכה לרגל, זו המלצה שמיועדת במיוחד למי שסבלו מנקע בקרסול בעבר.
• לבצע חימום לפני תחילת האימון.
• להאט או להפסיק לגמרי להתאמן אם מרגישים כאב כלשהו, על מנת למנוע נזק נוסף.