פציעות ספורט: כיצד הן נגרמות ואיך מטפלים?

אין ספק, כי ישנה תועלת רבה בפעילות גופנית ושזו איננה רק גופנית, אלא גם נפשית. מחקרים רבים מוכיחים כי העיסוק בפעילות גופנית עשוי למנוע מגוון מחלות כרוניות, וביניהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן המעי הגס, סרטן השד ועוד. כמו כן, הוכח כי העוסקים בפעילות גופנית נמצאים בסיכון הנמוך ביותר למוות בטרם עת. על פי הנחיות משרד הבריאות מומלץ לעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית במשך 150 דקות מצטברות (לפחות) בשבוע או במשך 75 דקות בשבוע בעצימות גבוהה.

אולם בריא ככל שיהיה, כשעוסקים בספורט חשוב להקפיד על כללי זהירות, כדי להימנע מסיכונים מיותרים הכרוכים בפעילות ספורטיבית. פציעות ספורט עלולות להתרחש אצל כל מי שעוסק בכך, החל בחובבים שמתאמנים מדי פעם וכלה בספורטאים מקצועיים שזוהי שגרת יומם. פציעות ספורט עלולות לגרום נזק לשרירים, לפגוע בעצמות השלד, במפרקים (לרוב של הקרסוליים והברכיים) בגידים וברצועות. הפגיעות יכולות להיות קלות ולהסתכם בנזק שההחלמה ממנו קצרה, אולם ישנם מצבים בהם הפגיעה היא קשה, כזו המחייבת ניתוח ושיקום ממושך.

האם הסיכון להיפצע במהלך פעילות גופנית גובר על התועלות שבה? ממש לא! ואין בכוונתנו לגרום לכם לחזור לכורסה ולספה בבית. איך בכל זאת תוכלו לשמור על בריאות טובה ולהגן מפני פציעות?

אלה הן הסיבות השכיחות לפציעות ספורט

לכל סוג ספורט ישנן פציעות שאופייניות לו ושנגזרות מצורת הפעילות, אופייה וסביבת האימון. למשל:

• תאונת ספורט במהלך האימון, כמו נפילה מאופניים, סיבוב בקרסול במהלך ריצה וכדומה
• פציעה שנגרמת כתוצאה של שימוש בציוד לא מתאים, למשל: ריצה ללא נעלי ריצה
• פציעות עלולות להיגרם גם בשל אימון בטכניקה לא נכונה, אימון ללא חימום וללא הכנה של הגוף ועוד
• פגיעות רבות עלולות להיגרם בגלל אימון בעצימות גבוהה מדי, שאיננה תואמת את היכולת הגופנית
• פציעות עלולות להיגרם גם בגלל מה שנקרא אימון יתר או "שימוש יתר"  – כלומר בגלל עומס אימונים גדול, ללא מנוחה והתאוששות מספקת בין אימון לאימון. אחת הדוגמאות השכיחות ביותר, לדוגמה, היא פציעה שמכונה "מרפק טניס" שנגרמת "משימוש יתר" ומתבטאת בדלקת בגיד בסביבת המרפק
• אפילו חוסר שינה במהלך תקופת האימונים, תזונה שאיננה טובה וכדומה יכולות להיות סיבות לפגיעות

איך תוכלו לטפל בעצמכם אם חלילה נפצעתם?

ישנם מקרים בהם הפציעה תגרום לכאב מידי, לפעמים עלולים להתלוות לכאב סימני חבלות, נפיחות, אדמומיות, נוקשות ואפילו מגבלת תנועה. אולם ישנם מקרים בהם התגובה לפציעה תורגש רק כמה שעות אחרי האירוע, למשל כאבי "DOMS", שהם כאבי שרירים המתחילים מספר שעות ואפילו ימים לאחר הפעילות הגופנית.

בכל מקרה, כשחשים כאב, חייבים להפסיק להתאמן. 48-72 השעות הראשונות הן משמעותיות מאד למניעת נזק נוסף והחמרה של הפגיעה. והפסקת האימון בימים שלאחר הפציעה חיונית כדי לאפשר לאיבר הפגוע להתאושש.

לא בכל מצב חייבים לגשת לטיפול רפואי: במקרים רבים אפשר להסתפק במנוחה, ולהקל את הכאב באמצעים ביתיים. למשל, להניח רטיות קרות או לקרר בקרח את האיבר שנפגע, להשתמש במשככי כאבים ללא מרשם רופא, כמו תרופות המכילות פרצטמול, או למרוח משחות מהדור החדש. למשל, משחה בשם סטילאר (Cetilar), שהושקה לאחרונה בישראל ומכילה 7.5% חומצות שומן אסטריות, שהן חומצות שומן ממקור צמחי. זו משחה שהיא יעילה כמו משחות המכילות תרופה ממשפחת NSAID's  אך ללא תופעות הלוואי שיש לתרופות. השימוש בסטילאר אינו מעלה את רגישות העור לשמש וניתן להשתמש במשחה ללא הגבלה.

אם מדובר בפציעה חמורה, חשש לשבר או פריקה וכן כשמדובר בפגיעת ראש, מומלץ לקבל אבחנה מידית וטיפול רפואי במידת הצורך.

נוסף על כך, חשוב מאד לשקם את הפציעה ולחזק את האיבר הפגוע באמצעות פיזיותרפיה וטיפולים שונים נוספים. ההתאוששות תלויה בפציעה ובאופן הטיפול, היא עשויה לקחת מספר ימים, שבועות או חודשים.

לסיכום, לפני שיוצאים לאימון הבא, כדאי לוודא שהציוד מתאים, שתכנית האימון תואמת את היכולת ולא לשכוח לבצע חימום לפני שמתחילים להתאמן, ולנוח אחרי.

אימון נעים 🙂