גודל פונט
נשים

ביוטין לשיער: מהו ואיך הוא קשור לשיער חזק?

נשירת שיער היא תופעה המטרידה נשים רבות ויכולה להיגרם ממגוון סיבות. מהו ביוטין, והאם הוא יכול להשפיע על חיזוק שורש השיער? כל התשובות בכתבה

ת. פרסום:
ת. עדכון אחרון:
זמן קריאה: 3 דקות
ביוטין לשיער: מהו ואיך הוא קשור לשיער חזק? - אלטמן בריאות

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. ביוטין הוא ויטמין המעורב במגוון תהליכי חילוף חומרים בגוף.
  2. ביוטין חשוב לייצור של החלבונים קרטין וקולגן, המשפיעים על בריאות השיער.
  3. חסר בביוטין עלול לגרום לנשירת שיער.

מהו הביוטין?

ביוטין, הנקרא גם ויטמין B7, הוא אחד מוויטמיני B. השם ביוטין מגיע מהמילה היוונית “ביוס” שמשמעותה לחיות, ואכן ביוטין חשוב לפעילות החיונית של הגוף. הוא מעורב במגוון רחב של תהליכי חילוף חומרים בגוף, וחשוב למטבוליזם של שומנים, פחמימות וחלבונים.

מה הקשר בין הביוטין לבריאות השיער? 

אז רגע לפני שנענה על השאלה הזו, נסביר על השיער, ועל שני חלבונים החשובים לבריאותו: קולגן וקרטין.

קרטין

השיער הוא סיב העשוי בעיקר מחלבון בשם קרטין. חלבון זה הוא בעל מבנה מיוחד, והוא מקנה לשיער את החוזק שלו. לכל שערה יש זקיק שיער – מבנה הנמצא בתוך העור, החשוב להתפתחות השערה.

קולגן

חלבון הקולגן הוא חלבון מרכזי וחשוב במבנה העור, והוא חשוב גם לחיזוק שורש השיער ולתפקוד תקין של זקיק השערה, ומכאן גם להתפתחות השערה. כך למשל, מחקר שבדק את ההשפעה של תוסף קולגן על השיער, מצא שתיסוף בקולגן הביא לעלייה בקצב צמיחת התאים בזקיק השערה, ולשיפור בעובי השערה.

 

מה הקשר של ביוטין לחלבונים אלו? 

כמו שהסברנו קודם, לביוטין יש תפקיד במטבוליזם של חלבונים. בין היתר, הוא חשוב לייצור החלבונים קולגן וקרטין, ומכאן תפקידו בחיזוק שורש השיער.

חסר בביוטין עלול לגרום לנשירת שיער. במחקר שבדק את רמות הביוטין בקרב 503 נשים שהתלוננו על נשירת שיער, נמצא כי רובן המכריע סבלו מחסר או מרמות גבוליות של ביוטין.

כמה ביוטין מומלץ לצרוך מדי יום?

ההמלצה לצריכת ביוטין עומדת על 30 מק”ג/יום למבוגרים.
מזונות עשירים בביוטין כוללים חלמון ביצה, כבד, כליות, סלמון, דגנים מלאים, קטניות, בוטנים ואגוזים. ביוטין קיים ברמה נמוכה גם בפירות, ירקות ומוצרי חלב. בנוסף, הוא מיוצר על ידי חיידקי המעי.

איך מזהים חסר בביוטין?

סימני חסר בביוטין כוללים נשירת שיער, ציפורניים שבירות ופריחה.
מחסור בביוטין יכול להיגרם משלל סיבות, למשל:

  1. לאחר טיפול תרופתי באנטיביוטיקה מסוגים שונים (בשל פגיעה בחיידקי המעי המייצרים אותו), או בטיפול תרופתי נגד פרכוסים.
  2. ספיגה פחותה, למשל בשל מחלות מעיים וניתוחים במערכת העיכול.
  3. עישון סיגריות או שימוש ממושך באלכוהול יכולים גם הם להביא לחסר.
  4. מעניין לציין שצריכה מרובה של ביצים נאות יכולה להביא לחסר בביוטין, על אף שהביצים עצמן עשירות בביוטין. הסיבה לכך נעוצה בחלבון שנמצא בביצים, הפוגע בספיגה של הביוטין. האפקט הזה מתבטל בבישול הביצה, ולכן החסר יכול להיגרם רק באכילה של ביצים נאות.

האם לתיסוף בביוטין יכולה להיות השפעה על חיזוק שורש השיער ומניעת נשירת שיער?

מאמר שהתפרסם ב-2017 ערך סקירה מערכתית של הנושא, וכלל 18 מחקרים קליניים ותיאורי מקרה שבדקו את ההשפעה של תיסוף בביוטין על השיער. המחקרים כללו ברובם תינוקות ופעוטות הסבלו מחסר מולד בביוטין. ברוב המחקרים נראה שיפור בנשירת השיער בתוך פרק זמן של חודשיים עד ששה חודשים.

מינון הביוטין שניתן במחקרים השתנה ונע בין 900 ל-30,000 מק”ג ביום. זו אמנם רמה גבוהה בהרבה מהצריכה המומלצת, אך מדובר בוויטמין מסיס במים שעודפיו מופרשים בשתן. נכון להיום, לא קיימת הגבלה על הצריכה שלו ולא ידוע על תופעות לוואי בצריכה גבוהה.