גודל פונט
נשים

הנקה

הנקה – הדרך הטבעית ביותר של האם, או הנקבה בטבע, להזין את התינוק, או את הגור שלה, החל מהרגע שבו נולד. היא קיימת בכל בעלי החיים היונקים, וגם אצלנו – בני האדם. אך מה החשיבות שלה? ומהם היתרונות שלה בהזנת התינוק החל מהרגע שבו נולד?

ת. פרסום:
ת. עדכון אחרון:
זמן קריאה: 9 דקות
הנקה

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. חלב אם מיוצר ברקמת השד של האם במהלך ההיריון, ויכול להיות מופרש לאחר הלידה. הוא מזון מותאם אישית לתינוק, ומשתנה בהרכבו בהתאם לשלב שבו התינוק נמצא, ובהתאם לתזונת האם ולמצבה הבריאותי
  2. להנקה יתרונות בריאותיים רבים, בהם חיזוק של מערכת החיסון של התינוק, הפחתת הסיכון למחלות כרוניות באם ובתינוק והפחתת הסיכון לסוגי סרטן שונים אצל האם. ההנקה תורמת לחיזוק הקשר הרגשי בין האם לתינוק
  3. בשל יתרונותיה הרבים, במקרים בהם האם חווה קשיים במהלך ההנקה, מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה ולקבל הדרכה לביצועה באופן תקין

חלב אם – מתי האישה מתחילה לייצר אותו, ומה הוא מכיל?

חלב האם מיוצר ברקמת השד של האישה בזמן ההיריון, ויכול להיות מופרש רק לאחר שהאישה יולדת. הוא למעשה מזון שמותאם אישית לתינוק, החל מהרגע שנולד, והרכבו משתנה בהתאם לשלב שבו נמצא התינוק ובהתאם לתזונת האם ולמצבה הבריאותי. חלב האם מכיל את כל אבות המזון: פחמימות, שומנים וחלבונים, הוא מכיל תרכובות פעילות ביולוגיות, תאי מערכת חיסון ונוגדנים, ויטמינים בהיריון ומינרלים.

רובם נמצאים בחלב האם בכמות הנחוצה להתפתחות התינוק, אם כי יש שינויים בחלק מהרכיבים לפי תזונת האם. ארגון הבריאות העולמי (WHO), ממליץ להתחיל להניק החל מהשעה הראשונה לאחר הלידה, ולהמשיך להניק באופן בלעדי במשך 6 חודשים לאחר הלידה. לאחר מכן, ההמלצה היא להמשיך להניק עד גיל שנתיים, בשילוב מזון משלים [2].

מהם יתרונות ההנקה לתינוק.ת, ומה היתרונות לאם המניקה?

ידוע שלהנקה יש יתרונות רבים לאם ולתינוק, והנה כמה מהיתרונות החשובים ביותר:

1. חיזוק מערכת החיסון של העובר

חלב האם מכיל תרכובות פעילות מבחינה ביולוגית כנגד זיהומים, חיידקים שנמצאים על פטמת האם ותאי מערכת חיסון. תאי מערכת החיסון שנמצאים בחלב האם, משפעלים תאי מערכת חיסון שנמצאים בתינוק, ואף מעודדים צמיחת מיקרוביום “חיובי” במעי של התינוק (כלומר חיידקים “טובים”). בכך חלב האם מגן על התינוק מפני זיהומים, וכן תורם להבשלתה של מערכת החיסון [1].

2. הפחתת הסיכון למחלות כרוניות אצל האם

מחלות לב וכלי דם – ארגון הלב האמריקאי (AHA) פרסם מחקר שבדק מעל מיליון נשים, שתוצאותיו הראו שאצל נשים שהניקו במשך 12 חודשים – הסיכון למחלות לב כליליות, שבץ מוחי ולמחלות לב קטלניות היה נמוך יותר מאשר אצל נשים שהניקו לתקופה קצרה יותר [2].

דכאון ותגובת חרדה – מחקרים מצאו שמגע האם והתינוק שמתרחש במהלך ההנקה, גורמים לירידה של רמות הקורטיזול בדם האישה (הורמון סטרס), ולעלייה בתחושת המסוגלות העצמית, אשר מקושרים עם ירידה בדיכאון וחרדה [3].

חיזוק הקשר בין האם לתינוק – על ידי הפרשה של פרולקטין ואוקסיטוצין אצל האם. אלו הורמונים שמעוררים רגשות אהבה וחמלה כלפי התינוק [6].

הפחתת הסיכון לסוכרת – לפי ארגון הסוכרת האמריקאי (ADA), ההנקה מפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסוכרת בהמשך חייה. הארגון אף מציין כי אישה שפיתחה סוכרת הריונית, נמצאת בסיכון גבוה לפתח סוכרת סוג 2 לאחר הלידה, אולם ההנקה מפחיתה את הסיכון להתפתחות הסוכרת. זאת מפני שההנקה מסייעת לגוף לווסת את רמות הגלוקוז והאינסולין בדם. מנגנונים משוערים הם השימוש של בלוטות החלב בגלוקוז, מה שמוריד את רמות הגלוקוז בדם ולכן גם רמות האינסולין בדם יורדות. בנוסף, ההורמון פרולקטין משפיע על צמיחת תאים בלבלב שמפרישים את האינסולין – ההורמון שמכניס את הגלוקוז לתאים [16]. הסיכון לתחלואה יורד כאשר מניקות במשך חודשיים לפחות, והסיכון מופחת יותר לאחר 5 חודשי הנקה [15].

הפחתת הסיכון לסרטן השד – הסיכון להתפתחות של סרטן השד יורד בעיקר אצל נשים שמניקות מעל 12 חודשים. ההשערה היא שהסיכון המופחת מיוחס לשינוי בביטוי הגנים בתאים של האישה המניקה [17].

הפחתת הסיכון להתפתחות סרטן השחלות – ההשערה היא שהסיכון המופחת מיוחס לכך שההנקה דוחה את הביוץ. סרטן השחלות מיוחס למספר רב של ביוצים, ולכן דחיית הביוץ לתקופה מסוימת לאחר ההיריון, מקטינה את סך הביוצים של האישה [18] [19].

3. הפחתת הסיכון לפתח מחלות כרוניות עתידיות אצל העובר

השמנה – במחקר חתך שכלל בתוכו 12 מדינות וכ-4740 ילדים בגילאי 9-11 שנים, נמצא שהנקה עשויה להפחית את הסיכון להשמנה, ואחוזי שומן גבוהים בקרב ילדים בגילאים האלה [4]. במאמר גדול אחר שאיגד מחקרים רבים יחד, נערכה הערכה סטטיסטית על ילדים בגילאי 2-6 שנים, נמצא גם כן קשר הפוך בין הנקה מעל 6 חודשים לבין השמנה בגילאים האלו, כלומר נמצא שההנקה מפחיתה את הסיכון להתפתחות השמנה גם בגילאים אלו [5].

בריאות הילד – הנקה מקושרת עם הפחתה באירועי התחלואה בילדים בגיל 6 חודשים ועם הפחתה באירועי העצירות והשלשולים [7].

סוכרת – לפי ארגון הסוכרת האמריקאי (ADA), ההנקה מפחיתה את הסיכון של התינוק לחלות בסוכרת סוג 1 וסוג 2 בבגרותו [15].

למה כל כך חשוב לשתות מספיק מים בזמן ההנקה?

הרכב הגוף של התינוק מכיל כ-75% מים [12], וחלב האם זהו המקור היחיד שלו לשתייה ולתזונה. חלב האם מורכב מכ-87% מים [11], ולכן יש חשיבות רבה לשתייה נאותה של מים במהלך ההנקה. מומלץ לשתות בין 2.5-3 ליטר מים ביום [10].

איזה מזונות חשוב לשים עליהם דגש ולצרוך אותם בתזונה?

[8] הרכב חלב האם תלוי, בין היתר, בתזונת האם. ההמלצות לתזונת האם בזמן ההנקה דומות לאלו של האוכלוסייה הכללית: מומלץ שהתזונה תתבסס בעיקרה על תזונה ים תיכונית: תזונה זו עשירה בירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, שקדים ואגוזים, דגים, בשר רזה ומוצרי חלב רזים או בתחליפי חלב. רצוי להפחית בצריכת המזון האולטרה-מעובד ובצריכת הסוכר.

  1. מזונות עשירים ביוד: דגים, ביצים, אצות ומלח מועשר ביוד.
  2. מזונות עשירים בכולין: ביצים, בשר, שעועית, חומוס ועדשים.
  3. מזונות עשירים באומגה 3: דגים, אגוזי מלך, זרעי צ’יה, זרעי פשתן.

צריכת מולטי ויטמין במהלך תקופת ההנקה יכולה לשמש כהשלמה תזונתית רחבה שתעזור לאישה להגיע לקצובה היומית המומלצת של ויטמינים ומינרלים.

ומאיזה מזונות כדאי להימנע או להגביל צריכה?

[8]

  1. דגים שמכילים כספית: בכמות גבוהה – כריש, מקרל גדול ודג חרב. בכמות נמוכה – טונה טרייה, פארידה, דג חנית. ניתן להפחית את כמות חלק מהמזהמים על ידי הורדת העור והשומן שעל פני הדג לפני הכנתו [20].
  2. קפאין: מומלץ שלא לעבור צריכה של מעל 300 מ”ג ביום, בין 2-3 כוסות קפה ביום. משקאות שמכילים קפאין: קפה, קולה, תה, שוקולד, משקאות אנרגיה. מומלץ לקרוא על גבי התווית כמות קפאין ליחידה במשקאות אלו [8].
  3. אלכוהול: מומלץ לא לעבור צריכה מתונה של אלכוהול – עד מנה אחת ליום [9]: כוס (152 מ”ל) יין (12% אלכוהול), פחית (330 מ”ל) בירה רגילה (5% אלכוהול), כוסית (45 מ”ל) משקה חריף (42% אלכוהול) [20].

מה החשיבות של חומצת השומן אומגה 3 בהנקה?

אומגה 3 היא חומצת שומן חיונית, שמשתתפת בתגובה החיסונית ותורמת להתפתחות המוח בתינוק. ההמלצה של ארגוני הבריאות כיום היא לצרוך מידי יום כ- 300 מ”ג של אומגה 3 בתקופת ההיריון וההנקה מסוג EPA ו-DHA. אולם, רוב הנשים אינן צורכות כמות זו, ולפי ההערכה נשים מניקות צורכות כ-25% מההמלצה [13].

חומצת השומן מתחילה להצטבר בגופו של התינוק, ובעיקר במוחו, החל מהטרימסטר השלישי להיריון, ועד לחודש ה-6-10 לאחר לידתו [13].

תרומתה של אומגה 3 לתינוק:

  1. יצירת התאים של מערכת העצבים מסתיימת עוד בתקופת העוברות, אולם התאים התומכים במערכת העצבים עדיין מתפתחים לאחר הלידה. האומגה 3 מסייעת בהתפתחות תקינה של תאים אלו [11].
  2. הקשרים בין הנוירונים ממשיכים להתפתח לאחר הלידה, מה שמאפשר תקשורת בין אזורי המוח השונים [11].
  3. יצירתם של נוירוטרנסמיטרים (מתווכים עצביים) שתפקידם להעביר את המסר בין הנוירונים, גם הם מושפעים מרמת האומגה 3 במוח התינוק [11].
  4. צריכה נאותה של אומגה 3 על ידי תינוקות, מקושרת בתגובה חיסונית יותר טובה.

מסיבות אלו ועוד רבות אחרות יש חשיבות רבה בצריכה מספקת של אומגה 3 לאחר הלידה, בתקופת ההנקה, הן יעברו לתינוק דרך החלב.

אומגה 3 בתזונה היומית

מזונות עשירים באומגה 3 הם: מאכלי ים, אצות, דגים, אגוזי מלך, זרעי צ’יה וזרעי פשתן. עם זאת, כמות האומגה 3 ממקורות צמחיים, שיכולה להיות פעילה ביולוגית בגוף האדם היא זניחה, ומקורה בחומצת שומן מסוג ALA. חומצת שומן זו היא אמנם אומגה 3, אך יכולה להפוך לפעילה בכמות מוגבלת. המשמעות היא שתרומתה לבריאות היא מועטה.

לעומת זאת, במקורות מן החי יש חומצות שומן אומגה 3 מסוג DHA ו-EPA, אלו פעילות בגוף האדם כמו שהן, והיתרונות הבריאותיים מיוחסים אליהן. הכמות של אומגה 3 משתנה בין הדגים ובין הזנים, ונע בין 100 מ”ג ל- 2 גרם. ההמלצה היא לאכול בין 2 ל-3 מנות דגים בשבוע [20]. הדגים שהם יותר עשירים באומגה 3 הם דגים שמנים, למשל סלמון ובורי. מקור נוסף לצריכה של אומגה 3 הוא תוספי תזונה שמכילים את חומצות השומן DHA ו-EPA.

יתכן שחלק מהנשים לא יצליחו להגיע להמלצות התזונתית של צריכה יומית לאומגה 3 בתקופת ההנקה, שהיא 300 מ”ג ביום. לכן, ניתן לשקול תיסוף של אומגה 3 בתוסף תזונה, שמכיל 300 מ”ג לפחות בימים בהם לא אוכלים דגים. כך ניתן יהיה להבטיח צריכה מספקת של אומגה 3 במהלך ההנקה.

יועצת הנקה – מה עושות כשלא מצליחות להניק?

ראשית, נבין מי היא יועצת הנקה?

יועצת הנקה היא אשת מקצוע שעברה הסמכה בייעוץ להנקה, ויש לה רישיון מטעם משרד הבריאות, חלקן אגב גם בעלות מקצוע נלווה נוסף כמו תזונאית/אחות/דולה.

תפקידה הוא לסייע לנשים להניק לאחר הלידה, ללמדן כיצד לעשות זאת בצורה נכונה, לתמוך בהן, ולעזור להן להתמודד עם הקשיים של הנקה. רוב הנשים יזדקקו לעזרה בשבועות הראשונים לאחר הלידה. יועצת הנקה נותנת תמיכה מדהימה ומצליחה הרבה פעמים להוריד את מפלס החרדה כשמתעורר קושי בתהליך הטבעי אך המורכב הזה. בנוסף, יועצת ההנקה מסייעת בגמילה מהנקה.

מתי יהיה צורך ביועצת הנקה?

[14]

  1. קשיים בהנקה. כאשר האישה אינה מצליחה להניק כי התינוק אינו מצליח להיתפס בפטמה, או כאשר האישה אינה מצליחה למצוא את התנוחה הנכונה עבור התינוק שלה כך שיוכל להניק.
  2. כאבים בזמן ההנקה. כאבים יכולים להיגרם משלפוחיות בפטמה, שהן תוצאה של דלקת בתעלות החלב בשד. גורם נוסף לכאבים בשד הוא גודש בשד.
  3. פטמה סדוקה – עשויה להיגרם כתוצאה מקושי של התינוק להיאחז בפטמה.
  4. חוסר וודאות לגבי כמות חלב מספקת – כאשר לא ברור האם כמות החלב היא מעטה, רבה או בכמות סבירה, ניתן לפנות ליועצת הנקה ולקבל הדרכה והסבר בנושא. יועצת ההנקה יכולה לסייע להגדיל את כמות החלב, או להקטין אותה, בהתאם למצב.

לסיכום, ההנקה היא הדרך הטבעית ביותר להזין את התינוק. חלב האם מספק עבור התינוק את כל הרכיבים התזונתיים הדרושים לו, ובחלקו מושפע מתזונה האם. לכן יש חשיבות רבה לתזונה מאוזנת ומזינה עבור האם ועבור התינוק היונק. בפרט, יש חשיבות לצריכה קבועה של אומגה 3, במטרה לתרום להתפתחות תקינה של מוח העובר, כמו גם למערכת החיסון שלו.

בנוסף, להנקה יש יתרונות בריאותיים רבים כמו הפחתת הסיכון לחלות במחלות כרוניות בעתיד, עבור האם ועבור התינוק.

מכל הסיבות שפורטו כאן, מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה במידה שההנקה אינה מצליחה או במקרה שנתקלות בקשיים במהלך ההנקה.

ויחד עם זאת חשוב לזכור שלא לכל הנשים מתאים להניק והיום יש פתרונות עם תחליפים שנותנים מענה הולם לצרכים של התינוק. אם האם מחליטה לא להניק, מכל סיבה שהיא, יש לכבד את רצונה כי הרי הקשר של התינוק והאמא הוא החשוב ביותר ולכן זה צריך להתאים לשני הצדדים בלי ליצור מתח, לחץ, חרדה או אי נוחות.

מקורות:

References:

1. Camacho-Morales A, Caba M, García-Juárez M, Caba-Flores MD, Viveros-Contreras R, Martínez-Valenzuela C. Breastfeeding contributes to physiological immune programming in the newborn. Frontiers in pediatrics. 2021 Oct 21;9:744104.
2. Tschiderer L, Seekircher L, Kunutsor SK, Peters SA, O’Keeffe LM, Willeit P. Breastfeeding is associated with a reduced maternal cardiovascular risk: Systematic review and meta‐analysis involving data from 8 studies and 1 192 700 parous women. Journal of the American Heart Association. 2022 Jan 18;11(2):e022746.
3. Tucker Z, O’Malley C, O’Malley CB. Mental health benefits of breastfeeding: a literature review. Cureus. 2022 Sep 15;14(9).
4. Ma J, Qiao Y, Zhao P, Li W, Katzmarzyk PT, Chaput JP, Fogelholm M, Kuriyan R, Lambert EV, Maher C, Maia J. Breastfeeding and childhood obesity: A 12‐country study. Maternal & child nutrition. 2020 Jul;16(3):e12984.
5. Qiao J, Dai LJ, Zhang Q, Ouyang YQ. A meta-analysis of the association between breastfeeding and early childhood obesity. Journal of pediatric nursing. 2020 Jul 1;53:57-66.
6. Modak A, Ronghe V, Gomase KP, Dukare KP. The Psychological Benefits of Breastfeeding: Fostering Maternal Well-Being and Child Development. Cureus. 2023 Oct 9;15(10).
7. Pattison KL, Kraschnewski JL, Lehman E, Savage JS, Downs DS, Leonard KS, Adams EL, Paul IM, Kjerulff KH. Breastfeeding initiation and duration and child health outcomes in the first baby study. Preventive medicine. 2019 Jan 1;118:1-6.
8. Breastfeeding, Breastfeeding and special circumstances. Diet and micronutrient. Maternal Diet. CDC (2022).
9. Breastfeeding, Breastfeeding and special circumstances. Alcohol. CDC (2022).
10. Water — How Much Should I Drink? La Leche League Canada (2023).
11. Martin CR, Ling PR, Blackburn GL. Review of Infant Feeding: Key Features of Breast Milk and Infant Formula. Nutrients. 2016 May 11;8(5):279. doi: 10.3390/nu8050279. PMID: 27187450; PMCID: PMC4882692.
12. What to Know About Staying Hydrated While Pregnant and Breastfeeding? Parang Mehta. WebMD. (2022).
13. DiNicolantonio JJ, O’Keefe JH. The importance of marine omega-3s for brain development and the prevention and treatment of behavior, mood, and other brain disorders. Nutrients. 2020 Aug;12(8):2333.
14. Lactation Consultant. Cleavland Clinic. (2024).
15. GESTATIONAL DIABETES. Breastfeeding and Diabetes. ADA.
16. Much D, Beyerlein A, Roßbauer M, Hummel S, Ziegler AG. Beneficial effects of breastfeeding in women with gestational diabetes mellitus. Molecular metabolism. 2014 Jun 1;3(3):284-92.
17. Stordal B. Breastfeeding reduces the risk of breast cancer: A call for action in high‐income countries with low rates of breastfeeding. Cancer Medicine. 2023 Feb;12(4):4616-25.
18. Modugno F, Goughnour SL, Wallack D, Edwards RP, Odunsi K, Kelley JL, Moysich K, Ness RB, Brooks MM. Breastfeeding factors and risk of epithelial ovarian cancer. Gynecologic oncology. 2019 Apr 1;153(1):116-22.
19. Breastfeeding lowers your breast cancer risk. MD Anderson Cancer center. mdanderson.org.
20. נייר עמדה – המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיוואסקולריות, האיגוד הקרדיולוגי בישראלי ועמותת עתיד. ההסתדרות הרפואית בישראל, המכון לאיכות ברפואה (2021).