גודל פונט
צמחים

ג’ינג’ר: הסגולות והיתרונות הבריאותיים של שורש הג’ינג’ר

ג’ינג’ר (Ginger), בעברית זנגביל, מוכר כתבלין בכל רחבי העולם. השימוש בו נפוץ בעולם הקולינריה, הקוסמטיקה וכצמח מרפא כמעט בכל רפואה טבעית מסורתית, מרפואות המזרח ועד לנטורופתיה ולרפואה המערבית המודרנית. רכיביו הייחודיים נחקרים בשל סגולותיהם הרפואיות. על כל אלה ועוד במאמר.

ת. פרסום:
זמן קריאה: 4 דקות
ג'ינג'ר: הסגולות והיתרונות הבריאותיים- אלטמן

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. ג'ינג'ר הוא תבלין בעל טעמים ייחודיים, ודי בחתיכה קטנה ממנו כדי להעשיר את טעמם של מאפים ותבשילים
  2. לג'ינג'ר פעילות מחממת כך שמסייע בחורף לחמם את הגוף ולהזרים דם לגפיים
  3. חז"ל המליצו על לעיסת שורש הג'ינג'ר להקלה במקרים של ריח פה מבאיש ולבעיות עיכול. את הג'ינג'ר אפשר למצוא גם בתוספי תזונה

מה הוא ג’ינג’ר ולמה הוא משמש?

ג’ינג’ר הוא צמח השייך למשפחת העשבוניים, ממשפחת הזנגביליים (Zingiberaceae). ג’ינג’ר הוא צמח רב שנתי המתנשא עד לגובה של מטר. השימוש הוא בקנה השורש, הצומח מתחת לפני האדמה. מוצאו כנראה מסין, ביערות של דרום אסיה ומשם התפרש כבר בימי קדם להודו ולרחבי העולם. ג’ינג’ר שייך למשפחה בוטנית הכוללת את הכורכום ואת הפלפל האנגלי. בעולם מוכרים כיום כ-50 זנים של ג’ינג’ר, הנבדלים אחד מהשני במידת החריפות ובמרקם. השורש נאסף לאחר שהחלקים העליונים של הצמח מתייבשים. מרבית הג’ינג’ר המגודל בעולם הוא בהודו, סין, נפאל, אינדונזיה, ניגריה ותאילנד.
פירוש השם הלטיני Zingiber הוא “גוף עם קרן”, כנראה הגיע מצורת השורש. 

משורש הג’ינג’ר ניתן להפיק מגוון חומרים ורכיבים לשימושים שונים. שורש טרי – ניתן לאכול טרי, בתבשילים ולחלוט במים חמים למשרה.
ייבוש השורש – ייבוש השורש הוחל עוד בימי קדם על מנת לשמר את הג’ינג’ר לשימוש עתידי.
כיום ניתן למצוא שורש ג’ינג’ר מיובש חלקית לאכילה, ובמקרים מסוימים הוא נמכר גם כ”פרי מיובש” כשהוא עטוף בסוכר.
ייבוש השורש מאפשר טחינה שלו לאבקה המשמשת כתבלין נפוץ ברחבי העולם, בעיקר במטבח ההודי, התימני, הפרסי והאסייתי אך גם ברחבי אירופה ואמריקה. הג’ינג’ר מתבל מאכלים, תבשילים ואף מאפים כגון: עוגיות ג’ינג’ר ודובשניות. טעמו העשיר והייחודי וריחו העז הקנו לו מקום מרכזי בתערובות תיבול כגון: קארי, תבלינים הודיים, תימניים, סיניים, יפניים, מטבחי ערב ואפריקה. במזרח אירופה וצפון אמריקה מתבל הג’ינג’ר מאפים ועוגות. ג’ינג’ר משמש בהכנת תבשילים, מרקים ודגים, ובמזרח כובשים ומתסיסים אותו כתוספת לסושי ולמאכלים אחרים.  

ג’ינג’ר משמש להכנת משקה בשם “ג’ינג’ר אייל” – סירופ המשמר בתוכו ג’ינג’ר ומבנה סוכרי שמשמש כתמצית טעם וסירופ לשימוש פנימי.
הג’ינג’ר עשיר בחומרים שומניים נדיפים, ומשורש הג’ינג’ר מופק שמן אתרי המשמש לעיסוי.
נעשה בו שימוש בתכשירי קוסמטיקה, משחות
לכאבי שרירים ומפרקים ולתמיכה במערכת העיכול.

שימוש רפואי ומסורתי בשורש הג’ינג’ר מתועד עוד מלפני כ-2000 שנה, תיעודיים ראשוניים לשימוש בשורש מופיעים בכתבים עתיקים סיניים והודיים. ביוון העתיקה, הרופא היווני דיוסקורידס שחי ופעל במאה הראשונה, תאר את שורש הדיוסקורידס כצמח מרפא להקלה על כאבי בטן ותסמינים עיכוליים. השפעתו המחממת מסייעת למערכת העיכול בעיכול המזון ובהקלה על גזים ונפיחות. בתלמוד הבבלי על פי חז”ל, שימש ה”זנגבילא” כאמצעי להקלה על ריח פה. בימי הביניים, שימש שורש הג’ינג’ר למגוון תחלואות: שיפור “כוח הגברא”, בעיות עיניים, להקלה במצבים של שיעול וליחה, כאבי גרון, מחלות חורף ועוד.

מהן הסגולות המיוחסות לשורש ג’ינג’ר?

ברפואה האיורוודית (הודית), מאמינים כי שורש הג’ינג’ר בעל סגולות רבות המשפיעות על מערכות הגוף השונות. 

שורש הג’ינג’ר מכיל תרכובות פנוליות ואנטוציאנינים כשהעיקרי או הנחקר מביניהם הוא הג’ינג’רול. לרכיבים אלה מגוון פעילויות הכוללות: פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, הקלה על בחילות והקאות ופעילות אנטי בקטריאלית 

שלד ומפרקים: לג’ינג’רול ולרכיבים נוספים בשורש הג’ינג’ר פעילות נוגדת דלקת, המקלה המצבים של דלקת מפרקים (Arthritis), גידים וכאבי שרירים, באמצעות בליעה של מיצוי השורש, ובאמצעות מריחה חיצונית של תערובת או משחה שמכילה שמן אתרי של ג’ינג’ר.  

לב וכלי דם: לג’ינג’ר פעילות מחממת, המשפרת בין היתר את זרימת הדם ומסייעת במקרים של לחץ דם נמוך וקור בגפיים. נוגדי החמצון בג’ינג’ר, בעלי פעילות שמגנה על כלי הדם מפני היווצרות של פגיעות בדפנות כלי הדם, על ידי חמצון של שומנים ורדיקלים חופשיים והפחתה של תהליכי קרישיות דם מואצים. 

סינדרום מטאבולי: ג’ינג’ר ורכיביו נחקרו רבות ונבחנה השפעתם על רמת שומני הדם ורמות הגלוקוז. במחקרי מעבדה, נצפתה ירידה בערכי שומני הדם ובמשקל הכללי בחיות המעבדה, אך במחקרים על בני אדם התוצאות לא היו מובהקות. עם זאת, במחקרים על חולי סוכרת סוג 2 נצפתה ירידה קלה ברמות הגלוקוז בצום וברמת ההמוגלובין המסוכרר.  

מחלות חורף: ג’ינג’ר משמש מזה אלפי שנים למניעה, טיפול והקלה במקרים של מחלות חורף, מחלות וירליות ומחלות של דרכי הנשימה. לרכיבים הפעילים בכורכום, פעילות נוגדת וירוסים וחיידקים, ברפואה המסורתית משתמשים בג’ינג’ר להורדת חום. ההשפעה המחממת של הג’ינג’ר סותרת את ה”רוח הקרה” הנכנסת לגוף, ובכך מאזנת ומטפלת במקרים של התקררות. 

מערכת העיכול: שורש הג’ינג’ר מקל על מגוון תחלואות ותסמינים במערכת העיכול. סיבי הג’ינג’ר סופחים רכיבים המסוגלים לגרות את רירית הקיבה ולגרום לנפיחות, אי נוחות ותחושת מלאות. ההשפעה המחממת מסייעת לפעילות מערכת העיכול במגוון מצבים, ומסייעת למערכת עיכול שאיננה פועלת בצורה אופטימלית. הפנולים והג’ינג’רול נוגדי דלקת, ומסייעים בהקלה במצבים של גסטריטיס (דלקת ברירית הקיבה) וזיהומי מעיים הכוללים זיהומי חיידקיי וטפיליי מעיים. רכיבי הג’ינג’ר מסייעים בהקלה על בחילות, וכיום קיים שימוש נרחב בכמוסות המכילות מיצוי של ג’ינג’רול, בשילוב ויטמין B6 להקלה בבחילות השכיחות בתחילת ההיריון’ ולהקלה בבחילות והקאות כתוצאה מטיפולים כימותרפיים. סיבי הג’ינג’ר מזינים ומחזקים את חיידקי המעיים הטובים, עילת זאת מכונה פרה-ביוטית. 

בארון המטבח שלנו קיים תבלין בעל פוטנציאל לשמירה על בריאות הגוף, העשוי להקל במגוון מצבים בריאותיים. שלבו את הג’ינג’ר במטבח הביתי. במצבים מסוימים מומלץ לצרוך תמצית תקנית של ג’ינג’ר בצורת תוסף תזונה, אצל אנשים שאינם אוהבים את טעם הג’ינג’ר או ששורש איכותי אינו זמין להם. נטילה של תוסף מסייעת למקסם את הצריכה של הרכיבים הפעילים.

מקורות:

References:

1. Ginger for health care: An overview of systematic reviews. Complementary Therapies in Medicine 45 (2019) 114–123
2. "Efficacy of ginger for nausea and vomiting: a systematic review of randomized clinical trials" (PDF). British Journal of Anesthesia 84 (3): 367–371.
3. Ginger on Human Health: A Comprehensive Systematic Review of 109 Randomized Controlled Trials, Nutrients 2020, 12, 157; doi:10.3390/nu12010157
4. Clinical aspects and health benefits of ginger (Zingiber officinale) in both traditional Chinese medicine and modern industry, ACTA AGRICULTURAE SCANDINAVICA, SECTION B — SOIL & PLANT SCIENCE 2019, VOL. 69, NO. 6, 546–556
5. Ginger (Zingiber officinale)-An elixir of life a review, The Pharma Innovation Journal 2017; 6(10): 22-27
6. Some phytochemical, pharmacological and toxicological properties of ginger (Zingiber officinale Roscoe): A review of recent research. Food Chem Toxicol. 2008;46(2):409–420.