את מוצאת את עצמך פתאום רצה לשירותים בתכיפות רבה, חשה צריבה בעת מתן השתן ואולי אפילו כאב? נראה שאת סובלת מחיידק בשתן. אם את מבנות המזל – זו הפעם הראשונה שלך, ואם כבר סבלת בעבר מהתופעה, את ככל הנראה בין כ-20% מהנשים שסובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן אחרי שכבר סבלו ממנה בעבר.
איך זה קורה? ברוב המקרים הסיבה טמונה בחיידקי המעיים, האי-קולי (אשריכיה קולי). בעוד שהאי-קולי חשובים למערכת העיכול, שומרים עליה מפני חיידקים לא רצויים ומסייעים לה לעכל רכיבי מזון שהיא מתקשה לעכל בעצמה, כשהם יוצאים מהאזור הטבעי שלהם, הם מאבדים את יעילותם ויכולים אף להזיק. כך קורה כאשר הם נודדים אל פתח השופכה, שממנו הם עולים אל שלפוחית השתן, דרך דרכי השתן, וגורמים שם לזיהום או לדלקת. לעיתים יגיעו החיידקים עד לכליה. כיוון שאצל הנשים השופכה קצרה הרבה יותר (3-2 ס”מ), הדרך של החיידק מפי הטבעת אל שלפוחית השתן שלהן קצרה יותר – מה שהופך אותן לחשופות יותר ללקות בחיידק בשתן, ביחס לגברים. אולם, בניגוד לתפיסה הרווחת, גם גברים סובלים מדלקות בשלפוחית השתן.
מהם גורמי הסיכון להיווצרות חיידק בשתן?
- נשים: כ-50% מהנשים סובלות לפחות פעם אחת בחייהן מחיידק בדרכי השתן. (מגיל 50 מפתחים גם גברים רגישות לדלקת בשלפוחית השתן, בעיקר אלה הסובלים מערמונית מוגדלת, מצב הגורם לבעיות חסימה בדרכי השתן).
- הריון: הגדילה של הרחם, הממוקם מעל לשלפוחית השתן, עלולה ליצור חסימה בניקוז השתן מהשלפוחית ולגרום להתפתחות חיידק בשתן.
- יחסי מין: אחד הגורמים המובילים להתפתחות דלקת בשלפוחית השתן. איך זה קורה?
בזמן קיום יחסי מין, בעת החדירה, עלולה רירית הנרתיק להיפצע. במצב זה נגרמים חתכים בעור, שדרכם יכולים לחדור חיידקים. לכן קיום יחסי מין בתדירות גבוהה מעלה את הסיכון לחיידק בשתן. בנוסף, שימוש בקוטל זרע בעת קיום יחסי מין מעלה גם הוא את הסיכון לדלקת בשלפוחית השתן, כיוון שהוא פוגע באוכלוסיית ה”חיידקים הטובים” השומרים על האיזון בפלורת הנרתיק. - הפסקת הווסת (פוסט-מנופאוזה): כ-20% מהנשים בגיל המעבר סובלות מחיידק בדרכי השתן ומדלקת בשלפוחית השתן. הסיבה המרכזית לכך היא ככל הנראה ירידה ברמת האסטרוגן – הגורמת לשינוי באיזון החיידקי בנרתיק ולירידה ברמת ה”חיידקים הטובים” בנרתיק.
- היגיינה לקויה: ניגוב של הישבן אל כיוון הנרתיק, המביא חיידקים אל אזור השופכה, במקום ניגוב הפוך: מהנרתיק אל הישבן.
- סוכרת: מכפילה את הסיכון ללקות בדלקת בדרכי השתן אצל נשים.
- נטייה גנטית התורמת לכך שחיידקי האי-קולי ייקשרו באופן מוגבר לתאי האפיתל בדרכי השתן ולהתיישבות עיקשת שלהם בנרתיק.
- בתינוקות וילדים, כמו בקרב מבוגרים, המחלה מופיעה יותר אצל בנות – כ-5% מהן יסבלו מהמחלה. בנות סובלות מהמחלה בעיקר בתקופת הגמילה מחיתולים, בעוד שאצל הבנים, הסובלים ממנה פחות, המחלה שכיחה יותר עד גיל שנה.
פגמים אנטומיים המפריעים למעבר תקין של השתן, בעיקר בבלוטת הערמונית אצל גברים.
למה גורם החיידק?
הבשורות הטובות הן שהשתן שלנו בדרך כלל סטרילי והדלקת מתפתחת רק כאשר מצליח החיידק לחדור לתוכו ולהתרבות בו. היה והחיידק (אי-קולי, ובחלק קטן מן המקרים – סטפילוקוקוס ספרופיטיקוס) הצליח לחדור אל השתן – עלולה להתפתח דלקת של השלפוחית, העונה לשם ציסטיסיס (Cystitis), שהיא הדלקת השכיחה ביותר, ורוב הנשים סובלות ממנה. התסמינים של הדלקת ציסטיסיס כוללים בעיקר עקצוץ וצריבה בדרכי השתן. אם הצליח החיידק להמשיך הלאה דרך שני השופכנים אל הכליות, הוא עלול לגרום שם לדלקת של הכליות – פיאלונפריטיס (Pyelonephritis) – המתבטאת בחום, בחילות וכאבים בגב התחתון, ויכולה להיות מסוכנת ללא הטיפול הנכון. אם את חווה תסמינים העלולים להצביע על חיידק בשתן, פני לרופא. בנוסף, שימוש בפרוביוטיקה מסייע למנוע זיהומים ולהשיב את האיזון החיידקי לגוף בעת שימוש באנטיביוטיקה; גם צריכת חמוציות הוכחה במחקרים רבים כמסייעת להקטנת חזרתן של דלקות בשלפוחית השתן, והשילוב של חמוציות עם די-מאנוז, סוכר שנמצא בשלפוחית השתן ונקשר לחיידקי אי-קולי – משלים את פעולת סילוק החיידקים מהשתן.
