הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין תזונת האם ואומגה 3 בהריון

האם יש קשר בין תזונת האם בזמן היריון וחומצות שומן מסוג אומגה 3 ו-6 בפרט לבין הופעת ADHD אצל הילוד?

זו בהחלט שאלה מעניינת.

לפני שנתמקד בשאלה זו, קודם כל נבין:

מהי חומצת שומן אומגה 3?

אומגה 3 היא למעשה קבוצה של חומצות שומן ארוכות שרשרת אשר נקראות כך בזכות המבנה הכימי שלהן (בעלות קשרים כפולים כאשר הקשר הכפול הראשון נמצא במרחק 3 פחמנים מהצד שנקרא אומגה. אומגה 6 לעומת זאת בעלת קשר ראשון כפול במרחק 6 פחמנים מצד האומגה).

גוף האדם אינו יודע לייצר את חומצת השומן הראשונית: אומגה 3 מסוג ALA, אך לאחר שמקבל אותה מהמזון הוא יודע לייצר 2 חומצות שומן חשובות: EPA ו- DHA.

חשוב להבין שתהליך הייצור של 2 חומצות שומן אלו לא יעיל, ולכן חשוב לצרוך אותן ישירות מהמזון שאוכלים כלומר, חשוב לדאוג כי תזונת האדם תהיה  מאוזנת ותכיל גם ח”ש מסוג אומגה 3 כך שלא נסתמך על ייצור עצמי. מעבר לחשיבות של צריכת אומגה 3, נראה שיש חשיבות רבה גם ליחס אופטימלי בין צריכת אומגה 6 לבין צריכת אומגה 3 (2). תזונה מערבית לרוב עשירה באומגה 6 ולכן ההתמקדות היא סביב דגש על אומגה 3.

כאמור, בשנים האחרונה עולה ההשערה כי ייתכן קשר בין צריכת אומגה 3 בזמן ההיריון לבין ADHA בהמשך חייו של העובר. בבסיס השערה זו, מחקרים אשר הראו כי תזונת האם חשובה מאוד להתפתחות העובר ובפרט להתפתחות המוח, כאשר ישנו תהליך התפתחות נוירולוגי מואץ של העובר בהיריון (3).       חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 מהוות 15-30% ממשקל המוח היבש (dry weight), והן משחקות תפקיד מרכזי בתפקוד ובבנייה של מערכת העצבים המרכזית (2,4). ח”ש אלו מהוות חלק ממבנה המעטפת של תאי העצב  וחלק ממבנה מעטפת המיאלין,  המבודדת את תאי העצב.

ואיפה נכנסת האמא לתמונה?

מבנה המעטפת (3) וריכוז ח”ש בפלזמה העוברית ובמוחו (2) תלויים בצריכת DHA בתזונה של האם בזמן ההריון.

יתר על כן, במחקר שפורסם בשנת 2019 נמצא כי ילדים עם תסמיני ADHD הם בעלי יחס אומגה 6 לאומגה 3 גבוה יותר בהשוואה לילדים ללא תסמינים (4). יתרה מכך, מחקר עוקבה זה הראה כי יחס גבוה של אומגה 6 לאומגה 3 לפני הלידה קדם להופעת תסמיני ADHD תת קליניים במהלך אמצע הילדות. ממצאים אלו מצביעים על כך שתזונה אימהית במהלך ההיריון עשויה לשנות את הסיכון לפתח תסמיני ADHD לטווח הרחוק אצל הילודים (4).

חשוב לציין כי הפרעות קשב וריכוז נובעות מאינטרקציה של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים המשפיעים על המערכות הנוירו-ביולוגיות בגוף האדם, החל כבר מהתקופה הטרום לידתית (2). כמו כן, חשוב לשים את הדגש על כך שלא סביר כי שינוי נוירו-אנטומי או נוירו-ביולוגי אחד הוא שאחראי לכל התהליך ההתפתחות של ADHD (2).

אומגה 3 בתזונה

המקורות העיקריים לצריכת חומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג אומגה 3 הם דגים שומניים ומאכלי ים נוספים (2). ניתן למצוא אומגה 3 גם בפשתן, אגוזי מלך, אצות ים אך שם נמצאת אומגה 3 מסוג ALA וזאת תצטרך להפוך בגוף ל- EPA ו- DHA, אך התהליך כפי שכתבנו לא יעיל.

בתכנון היריון, בהריון עצמו ובהנקה ישנה חשיבות יתרה לתזונה מגוונת ומאוזנת. משרד הבריאות בישראל, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) והסוכנות להגנת הסביבה (Environmental Protection Agency), ממליצים לנשים בהריון, נשים שעשויות להיכנס להריון ואמהות מניקות לאכול 2-3 מנות דגים בשבוע, תוך הימנעות מצריכת דגים עשירים בכספית (דגים גדולים בעיקר) (2).

בתקופות חשובות אלו מומלץ להגיע לייעוץ אצל איש/אשת מקצוע, דיאטן/ית קלינית, לקבלת המלצה מותאמת אישית בהתאם להעדפות המזון האישיות, אידיולוגיה (למשל צמחונות וטבעונות), בדיקות הדם והמצב הרפואי.

הגעה לייעוץ חשובה, גם לצורך הערכת צריכה של אומגה 3 בתזונת האם. אמנם, כיום אין המלצה רשמית גורפת של משרד הבריאות לנשים בהיריון או בתכנון היריון לנטילת תיסוף אומגה 3 אך לאור הממצאים יש מקום לשקול תיסוף, בעיקר אצל מי שלא צורכת 2 מנות דג בשבוע.

יתרה מזאת, ארגון המיילדות והגניקולוגיה בישראל רואה חשיבות רבה לאומגה 3 בהריון, ולכן בנייר העמדה האחרון שפורסם בנושא תוספים במהלך ההריון פורסמה המלצה לשקול נטילת 200-300 מ”ג של EPA ו-  DHA ביום.

תיסוף DHA (חומצת שומן ארוכת שרשרת מסוג אומגה 3) יכול להוות אלטרנטיבה יעילה להגעה לרמות המומלצות עבור נשים שלא מגיעות לכך על ידי תזונה בלבד (2).

*הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ דיאטן/ית קליני/ת או רופא/ה.