מורינגה או מורינגה מכונפת (Moringa oleifera), הוא אחד מתוך 13 סוגים של צמחי מרפאה השייכים למשפחת המורינגיים. זהו עץ בינוני שמקורו במורדות ההימליה, במדינות כגון פקיסטן, אפגניסטן וצפון הודו.
כמעט שאין שוחר בריאות בישראל שלא שמע את שמו של “העץ הפלאי” בשנים האחרונות, או ניסה לגדלו.
מורינגה גדל גם באזורים טרופיים וסאב-טרופיים באפריקה, בדרום אמריקה ובמזרח אסיה. וכאמור, בשנים האחרונות רבים מגדלים אותו גם בישראל.
מתי כדאי להשתמש במורינגה?
לנוכח הרכיבים התזונתיים הטובים והרבים שיש במורינגה, ובמיוחד משום שהוא עשיר בנוגדי חמצון, מיוחסות למורינגה סגולות מרפא רבות ושונות:
- הפחתת לחץ דם
- הפחתה של שומני הדם
- הפחתה של רמת הסוכר בדם
- שיקום נזק בשרירים
- כאבי מפרקים
- מניעת אנמיה
- הגברת יעילותה של מערכת החיסון
- התמודדות עם זיהומים פטרייתיים, נגיפיים, חיידקיים, טפיליים ועוד.
ישנם מטפלים שעושים שממליצים עליו למטופלים שלהם להגברת החשק המיני או לייצור חלב אם.
מאחר שמדובר בצמח מרפא שמשמש ברפואה העממית, לא כל הסגולות המיוחסות למורינגה הוכחו מבחינה מדעית, זאת למרות שהצמח משמש בשנים האחרונות באינספור מחקרים, שמרביתם נערכו על בעלי חיים. למרות שעלי מורינגה נמצאים בשימושם של מטפלים באפריקה ובאסיה כבר אלפי שנים, המחקר אודותיו החל רק לפני כעשרים שנה, כך שמדובר במחקרים צעירים, יחסית, ועדיין חסר לגביו מידע מדעי מקיף.
מתוך המחקרים שנערכו התקבלו מספר עדויות, בהן:
- שימוש בתמצית עליי מורינגה מסייע בהפחתת נפיחות, אדמומיות וכאבים במפרקים, בקרב חולים בדלקות מפרקים שיגרונית (RA)
- מספר מחקרים מראים כי יש במורינגה חלבונים דמויי אינסולין שעשויים לסייע בהפחתת רמת הסוכר בדם וכי יש בו חומרים צמחיים שונים שמשפיעים על האופן בו הגוף משחרר אינסולין.
בדיקות מעבדה מוכיחות כי בטוח להשתמש בעלים של מורינגה ובחלקים נוספים של הצמח לייצור תמציות, אבל יש שמזהירים מפני שימוש בחלקים אחרים של הצמח, ובמיוחד בקליפות ענפים. האזהרה העיקרית נוגעת לשימוש במורינגה במהלך הריון והחשש הוא כי חומרים שונים שנמצאים בקליפות עלולים לגרום להתכווצות הרחם ולעורר לידה מוקדמת או הפלה.
יתרונות צמח המורינגה
מורינגה משמש ברפואת איורוודה למניעת כ-300 מחלות שונות, על כן זכה לכינוי “העץ הפלאי”. על פי עדויות היסטוריות, מורינגה שימש לצרכים רפואיים גם ביוון וברומא העתיקות.
מורינגה נחשב לצמח מרפא בזכות תכולה גבוהה של חלבונים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.
התכשירים והתרופות המשמשים ברפואה העממית מיוצרים בעיקר מעלי העץ, אך גם מן הקליפה, הפרחים, הפירות, הזרעים והשורש. העלים נחשבים עשירים מאד בוויטמין C ועל פי בדיקות מעבדה והערכות שונות יש בעלים כמות של ויטמין C הגדולה פי שבעה מזו שיש בפירות הדר.
מורינגה גם עשיר מאוד בויטמינים מקבוצת B. גם תכולת האשלגן בעלים נחשב גבוהה – פי חמישה לעומת זו שיש בבננות. העלים ושאר חלקי הצמח נחשבים עשירים גם בסידן, בברזל ובחומצות אמינו רבות, לכן אכילת העלים, קליפות הענפים, התרמילים והשורש מהווה כמקור טוב לחלבון.
מורינגה כמקור מזון
מורינגה הוא מקור מזון חשוב באזורים מסוימים בעולם, מכיוון שניתן לגדל אותו בזול ובקלות, ומשום שחלקיו השונים מכילים, כאמור, ויטמינים ומינרלים רבים, גם כאשר הם מיובשים. בהודו ובאפריקה ארגוני בריאות משתמשים בהם כתוסף מזון במטרה לשפר את התזונה באזורים נחשלים, וכן לחיזוק תזונתי בנשאי HIV.
תרמילי הזרעים והזרעים עצמם נאכלים כתחליף לקטניות, כשהם טריים, מבושלים או קלויים. את העלים הטריים נהוג לשלב בתבשילים שונים, ואילו את המיובשים נוהגים לטחון לאבקה ולהשתמש בה כתבלין.
במקומות רבים בעולם משתמשים בשמן המופק מזרעי מורינגה בתעשיית המזון, הקוסמטיקה – במיוחד לייצור בשמים ומוצרי טיפוח לשיער ולמוצרי טיפוח רפואיים, כגון תכשירי לחות לעור פגום או יבש. כמו כן, שמן המופק מן הזרעים משמש כדשן, לטיהור מים ולהתפלה של מי ים.
