גודל פונט
פרוביוטיקה

הקשר בין הליקובקטר פילורי ותזונה – מה לאכול ומה לא?

אנשים רבים סובלים מזיהום של הליקובקטר פילורי. בתור חיידק שחי במערכת העיכול, זה רק הגיוני שיהיה לו קשר לתזונה שלנו. אז למה חשוב לשים לב, במה כדאי להמעיט ומה מומלץ לאכול?

ת. פרסום:
ת. עדכון אחרון:
זמן קריאה: 3 דקות
הקשר בין הליקובקטר פילורי ותזונה - מה לאכול ומה לא? - אלטמן בריאות

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. הליקובקטר פילורי עלול לפגוע בספיגה של ויטמינים ומינרלים שונים. הספיגה לרוב משתפרת לאחר שמטפלים בו אך ניתן לשקול שילוב מולטי ויטמין להשלמת הקצובה היומית המומלצת לוויטמינים ומינרלים.
  2. כדי להפחית סיכון לסיבוכים, מומלץ להמעיט במזונות עשירים במלח ובבשרים מעובדים.
  3. מחקרים קטנים מראים על השפעות חיוביות של מזונות כמו שום, נבטי ברוקולי ועוד.

החיידק הליקובקטר פילורי התגלה בשנות ה-80 על ידי שני חוקרים אוסטרליים. כיום ידוע שהוא מאוד שכיח, ובמדינות המערב 10-50% מהאוכלוסייה נושאת אותו. לרוב הוא לא גורם לאף תסמין, אך בחלק מהמקרים יגרום לתסמינים במערכת העיכול, ובאחוז קטן לסרטן הקיבה. היות והוא חי במערכת העיכול, יש לו השפעה על התזונה, וככל הנראה לתזונה יש השפעה מסוימת עליו. הנה מה שכדאי לדעת.

הליקובקטר פילורי עשוי לפגוע בספיגה של ויטמינים ומינרלים 

כחלק מההשפעות שלו על מערכת העיכול, הליקובקטר פילורי עשוי להשפיע על הספיגה של ויטמינים ומינרלים שונים. מחקרים מראים על קשר בין נשיאת החיידק לבין אנמיה מחסר ברזל, בעיקר בילדים. הפגיעה בספיגה בילדים עלולה להביא לבעיות בגדילה. תופעה זו נפוצה בעיקר במדינות מתפתחות. 

ויטמינים נוספים שספיגתם עשויה להיפגע בעקבות זיהום של הליקובקטר פילורי, כוללים ויטמין B12 וחומצה פולית – שחסר בהם עלול גם הוא להוביל לאנמיה. נראה שהוא משפיע גם על ויטמין C: במחקר שכלל מעל לאלף מטופלים, נמצא כי לאלו שנשאו את החיידק, רמות ויטמין C בדם היו נמוכות יותר ב-20%, לעומת אלו שלא נשאו את החיידק.  

המלצות תזונה לטיפול בהליקובקטר פילורי 

 הדבר הראשון הוא לטפל בגורם לבעיה החיידק עצמו. מחקרים מראים כי לאחר הכחדת החיידק באמצעות טיפול תרופתי, הספיגה של הוויטמינים והמינרלים משתפרת. בהתייעצות עם רופא או דיאטנית, ובהתאם לסימנים קליניים, אפשר לשקול בדיקת דם כדי לברר אם נוצרו חסרים, וליטול תוספים כדי להשלים אותם. נטילה של מולטי ויטמין להשלמה תזונתית רחבה עשויה לסייע להגיע לקצובה היומית המומלצת לוויטמינים ומינרלים לפי גיל ומין. 

 

להמעיט במלח ובשר מעובד 

בשנת 1994 הכריז ארגון הבריאות העולמי על הליקובקטר פילורי כקרצינוגן גורם לסרטן. עם זאת, רוב הנשאים של החיידק לא יפתחו סרטן בקיבה. ככל הנראה, הוא לבדו לא גורם לסרטן, אלא בשילוב עם גורמים אחרים.  

אחד מגורמי הסיכון לסרטן הקיבה הוא תזונה עתירה במלח. מחקרים בבעלי חיים, שבדקו את הקשר בין הליקובקטר פילורי לבין צריכת מלח, מצאו שבקרב חיות שנשאו את החיידק, צריכה של תזונה עתירה במלח, הגבירה את הסיכון לסרטן הקיבה.  

גורמים תזונתיים נוספים שנמצאו מקושרים עם סיכון גבוה לסרטן הקיבה כוללים מזון כבוש או מעושן ובשרים מעובדים, ולכן מומלץ להמעיט בכל אלו. 

אז איך מפחיתים את המלח בתזונה? כדאי לקרוא תוויות מזון ולהמעיט במזונות עם מדבקה אדומה של “נתרן בכמות גבוהה”. אלו יהיו בעיקר המזונות המעובדים. בנוסף, כדאי להפחית בהדרגה בכמות המלח בבישול. כדי לשמור על הטעמים של האוכל, מומלץ להשתמש בתבלינים אחרים, וכן בשום, בצל ועשבי תיבול.  

 

לכלול מקורות לנוגדי חמצון

ואם כבר מדברים על שום ועשבי תיבול, הנה עוד כמה נקודה מעניינת. כאשר ההליקובקטר נמצא בקיבה, הוא גורם לנזק חמצוני בתאי הקיבה. מכאן נולדה מחשבה שמזונות עשירים בנוגדי חמצון יכולים להפחית את הנזק של החיידק. מחקרים קטנים שנעשו על מזונות כמו שום, נבטי ברוקולי, או תוספים של כורכומין, הראו שצריכה של אלו הביאה לירידה בפעילות החיידק, הפחתה ברמת הדלקת  או בנזק לתאים 

מקור חשוב נוסף לנוגדי חמצון כולל ירקות ופירות. הם מומלצים כחלק מתזונה מאוזנת ומגוונת לבריאות הכללית, ומחקרים רבים מראים על השפעתם המיטיבה בהורדת הסיכון לסרטן. 

מקורות:

References:

https://www.mdpi.com/2079-9721/9/4/66/htm
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4177464/
https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%94_-_Gastric_cancer