גודל פונט
ויטמינים ומינרלים

את ויטמין K כבר הכרתם?

אולי אתם לא ממש מכירים אותו, אבל ויטמין K, על נגזרותיו, K1 ו-K2, הוא החומר ששומר עליכם מדימומים מסוכנים ודואג לעצמות שלכם. כל הסיבות לוודא שה-K שלכם תקין

זמן קריאה: 5 דקות
ויטמין K

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. ויטמין K ממלא תפקיד חשוב בקרישת הדם ובבניית העצם.
  2. שני סוגי ויטמין K העיקריים הם K1 ו-K2. K1 נמצא במזונות מן הצומח ו-K2 מיוצר על ידי חיידקי המעי הגס ונמצא במזונות מהחי.
  3. בעוד שמחסור בוויטמין K נדיר אצל מבוגרים, תינוקות נולדים ללא הוויטמין, ולכן מקבלים אותו בזריקה עם צאתם לאוויר העולם.

אי שם, בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, התגלה שהסיבה לדימום מוגזם בגופם של בעלי חיים הוא תזונה מוגבלת, שמה שהיה חסר בה, בין השאר, הוא חומר שמסייע לתהליך קרישת הדם. החוקר הדני שאחז בתגלית היה הנריק דאם, והחומר החסר זכה לשם ויטמין K, האות הראשונה במילה הגרמנית Koagulation – התקרשות.

מהו ויטמין K?

ויטמין K הוא ויטמין מסיס בשומן הממלא תפקידים חשובים במנגנון קרישת הדם ובריפוי פצעים, בבניית העצם ובוויסות רמות הסידן בדם – הוא מייצר חלבונים שחיוניים לעצמות ולקרישת דם תקינה, ופועל יחד עם ויטמין D כדי להבטיח שהסידן ימצא את דרכו לעצמות. בנוסף לכך, פעילותו של ויטמין K מביאה להפחתת שקיעת הסידן ובכך למעשה הוא מוביל להפחתת הסתיידות כלי הדם ומסייע לבריאות כלי הדם והלב. מחקרים שונים הראו כי ויטמין K עשוי לסייע גם במצבים של סרטן וסוכרת.

ויטמין K נמצא בכל הגוף, כולל הכבד, המוח, הלב, הלבלב והעצמות. הוא מתפרק במהירות רבה ומופרש בשתן או בצואה, לכן הוא מגיע רק לעתים רחוקות עד לרמות רעילות בגוף, אפילו בצריכה גבוהה, כפי שעשוי לעיתים להתרחש עם ויטמינים אחרים המסיסים בשומן, דוגמת ויטמין A.

מחסור בויטמין K יכול להגדיל את זמן הקרישה, מה שעלול להוביל לדימום מוגזם. חשוב לדעת שבעוד שחסרים בויטמין K נדירים אצל מבוגרים, הם שכיחים מאוד בקרב תינוקות שזה עתה נולדו, ולכן מקבלים תינוקות, עם צאתם לאוויר העולם, זריקת ויטמין K.

K2, K1 ואפילו יותר

ויטמין K הוא למעשה קבוצה של ויטמינים שיש להם מבנה דומה. בתזונה שלנו קיימות שתי צורות עיקריות של ויטמין K – K1 ו-K2. קיימת גם הצורה הסינתטית של הויטמין – ויטמין K3.

תפקידיו העיקריים של ויטמין K1, הנקרא גם פילוקיניון, הם סיוע בבניית כלי דם ובתהליך קרישת הדם. K1 מהווה 90%-75% מכלל הויטמין K שאנו צורכים ונמצא במזונות צמחיים, בעיקר בירקות ובעלים ירוקים, דוגמת קייל, תרד, ברוקולי, כרוב, חסה, פטרוזיליה וכוסברה, וכן בדגנים מלאים, אבוקדו, סויה ונאטו (מאכל מפולי סויה מותססים).

ויטמין K2, שנקרא מנאקוינון, מסייע בעיקר לשמור על בריאות העצמות, על יכולת ספיגת הסידן בעצמות ועל צפיפות העצם. K2 עוזר גם למנוע הצטברות של סידן בעורקים, ויש לו תפקיד בתהליך קרישת הדם. K2 נמצא במזונות מן החי ובמזונות מותססים, וכן הוא נוצר בתוך הגוף על ידי חיידקי המעי הגס, שגם יודעים להפוך חלק מויטמין K1 שמגיע לגוף ל-K2. אפשר למצוא אותו בכבד, בגבינות קשות ורכות שמנות, בעוף, בחלמון ביצה, בחמאה, בחלב מלא, ביוגורט ובשמנת.

איך מזהים חוסר בויטמין K?

מחסור בויטמין K הוא תופעה נדירה למדי, ואפשר למצוא אותה בעיקר בקרב אנשים שסובלים מתת תזונה קשה, לרוב בארצות מתפתחות. במדינות המפותחות, יכולות להיות כמה סיבות לחסר בויטמין:

 

  1. תינוקות: מי שנמצאים למעשה בסיכון הגבוה ביותר לחסר בויטמין K הם תינוקות שזה עתה נולדו, כיוון שהם אינם נושאים את החיידקים שיוצרים את הויטמין, וחלב אם אינו מקור טוב לויטמין. בישראל ובמדינות רבות אחרות כל תינוק שנולד מקבל זריקת ויטמין K, כדי למנוע דימום פנימי וחיצוני.
  2. בעיות ספיגה: חוסר יכולת לספוג כראוי את הויטמין K, המיוצר באופן טבעי בדרכי המעי, יכול להוביל גם הוא למחסור בויטמין. אנשים הסובלים מהפרעות חמורות במערכת העיכול, כמו מחלת כיס המרה, סיסטיק פיברוזיס, צליאק או קרוהן, או אנשים שסובלים מבעיה בספיגת שומנים, החיוניים לספיגת ויטמיןK עלולים לסבול מחוסר בויטמין זה.
  3. שימוש ממושך באנטיביוטיקה: נטילת אנטיביוטיקה למשך זמן ממושך יכולה גם היא ליצור מחסור בויטמין K, כיוון שהיא הורגת את החיידקים שיוצרים את הויטמין.
  4. תרופות אחרות: צריכת תרופות נוגדות קרישה, כמו קומדין, החוסמת את פעילותו של ויטמין K ופוגעת בה. במקרה של שימוש בקומדין, יש להקפיד על רמת ויטמין K קבועה בגוף, ולהתייעץ עם הרופא המטפל.

 

מחסור חמור בויטמין K יכול לגרום לדימומים פנימיים, שעלולים להתחיל מהאף או מהחניכיים ולבוא לידי ביטוי גם בשטפי דם קלים, ובדם בשתן ובצואה. מחסור בויטמין K יכול להתבטא גם בהיחלשות העצמות, כתוצאה מירידה בצפיפות העצם.

כיצד נוצר עודף של הויטמין ומה התסמינים שלו?

עודף ויטמין K ורעילות ממנו הם נדירים למדי, כיוון שעודפי הויטמין מופרשים בשתן. לרוב, הסיבה לעודף תהיה צריכה עודפת של ויטמין K בתוספי תזונה ולא דרך המזון – לכן גם לא נקבע גבול עליון לצריכת ויטמין זה, אלא רק המלצה לצריכה היומית המספקת. במקרה של עודף בויטמין K בגוף יכולים להיגרם אנמיה המוליטית – הרס של כדוריות הדם האדומות – והפרעות בתפקודי הכבד.

מה הם המינונים המומלצים?

אז כמה ויטמין K כדאי לצרוך ביום? בטבלה הבאה מופיעים נתוני הצריכה היומית המספקת, לפי גיל ומין, כפי שמפרסם משרד הבריאות:

גיל צריכה יומית מספקת
6-0 חודשים 2 מק”ג
12-7 חודשים 2.5 מק”ג
3-1 שנים 30 מק”ג
8-4 שנים 55 מק”ג
13-9 שנים 60 מק”ג
18-14 שנים 75 מק”ג
19 ומעלה – גברים 120 מק”ג
19 ומעלה – נשים, גם בהיריון והנקה 90 מק”ג

 

מתי להשתמש בויטמין K?

אם נראה לכם שאתם זקוקים לתוסף ויטמין K, מומלץ ליטול את הויטמין (או מולטי ויטמין המכיל ויטמין K וויטמינים חשובים נוספים) רק לאחר התייעצות עם רופא. בעת השימוש חשוב שתעקבו אחר הוראות הצריכה.

שימו לב, אנשים המשתמשים בקומדין לבעיות לב, הפרעות בקרישת דם או מצבים אחרים עשויים להידרש לעקוב מקרוב אחר התזונה שלהם כדי לשלוט בכמות הויטמין K שהם נוטלים.