לא פעם אתם מגיעים עם ילד חולה לרופא ויוצאים עם מרשם לאנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה היא אחת התרופות הנצרכות ביותר כיום. מאז גילויה והתחלת השימוש בה הצליחו רופאים למנוע סיבוכים זיהומיים רבים, ולמעשה זיהום קטן, שבעבר נחשב לקטלני, הפך לבר-ריפוי במחי נטילת כמה כמוסות אנטיביוטיות.
אנטיביוטיקה קוטלת את החיידקים “הטובים”
אנטיביוטיקה קוטלת חיידקים שגורמים לזיהום ולמחלה, ואולם בעשורים האחרונים התברר כי בצד יתרונותיה הבריאותיים לאנטיביוטיקה יש גם השפעות שליליות: האנטיביוטיקה קוטלת גם את החיידקים ה”טובים”.
ישנם כ-400 סוגים של חיידקים “טובים” במערכת העיכול האנושית. לחיידקים הללו יש חשיבות מכרעת בתהליכי הפירוק והספיגה של המזון. כאשר אוכלוסיית החיידקים ה”טובים” נפגעת עלולים להתרחש שיבושים בתפקודה התקין של מערכת העיכול, מצב שיתבטא בשלשול, בנפיחות ובאי נוחות במערכת העיכול. הפרת האיזון בין חיידקים “טובים” ל”רעים” עלולה לזרז היווצרות של חיידקים עמידים ומזיקים לגוף אשר עלולים לגרום לתופעות לוואי כגון בחילה, שלשול, כאב בטן, ספיגה ירודה של ויטמינים, דלקות בנרתיק ואף חולשה כללית.
האם וכיצד ניתן להקטין את הנזק?
הטיפול בתופעת הרס החיידקים ה”טובים” מתמקד בהחזרתם לגוף – באמצעות פרוביוטיקה, אשר מסייעת בהחזרת מלאי החיידקים ה”טובים” והאיזון הדרוש.
האנטיביוטיקה משמשת כטיפול תרופתי שנועד להילחם בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים בלבד. לכן, רופא הילדים או רופא המשפחה ירשמו טיפול בסוג של אנטיביוטיקה המתאים למצב חולי ייחודי, על פי תסמיני המחלה ולעיתים גם על סמך בדיקות המעבדה. כידוע, מרבית ממחלות החורף בהן הילדים שלכם חולים, כמו הצטננות, דלקות גרון, נגרמות על ידי נגיפים, לכן נטילה של אנטיביוטיקה בדרך כלל איננה יעילה במצבים אלה.
בעת השימוש באנטיביוטיקה כדאי להקפיד על כמה דברים:
- ליטול אנטיביוטיקה אך ורק בהתאם להוראות הרופא המטפל.
- ליטול את האנטיביוטיקה על פי המינון המדויק ובפרקי הזמן שנקבעו.
- אין להפסיק טיפול אנטיביוטי לפני הזמן, אפילו אם ההרגשה השתפרה.
- יש לברר עם הרוקח האם עדיף לקחת את האנטיביוטיקה לפני או אחרי הארוחה.
- אין לשמור את האנטיביוטיקה לשימוש נוסף בעתיד.
- חשוב להודיע לרופא או לרוקח על רגישות לאנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילינים.
ולסיום, כמה טיפים על איך לבחור פרוביוטיקה:
