קנדידה הינה פטריית שמר המצוייה בגוף של כולנו כחלק מהפלורה הטבעית, ולרוב אינה גורמת לשום נזק. כאשר מערכת החיסון נחלשת, מופר מאזן החיידקים העדין של המעיים והקנדידה עשויה להתרבות ולגרום לתופעות לא נעימות, כגון אדמומיות וגרד, הדורשות טיפול מיידי.
אחת מהבעיות הנפוצות ביותר הנגרמות כתוצאה מקנדידה היא פטרייה בנרתיק, שברוב המקרים מזוהה כזן המכונה קנדידה אלביקנס. מדובר בתופעה טורדנית ומציקה, שעשויה להפוך לכרונית בשל הזנחה ובהיעדר טיפול מתאים. קנדידה נפוצה באזורים נוספים בגוף כמו הוושט וחלל הפה.
אחד מהגורמים העיקריים לקנדידה הינו שימוש ממושך באנטיביוטיקה, המחסלת גם את ה”חיידקים הטובים” בגוף, המהווים חלק מהפלורה הטבעית של המעיים. בכך האנטיביוטיקה מאפשרת תנאי התרבות טובים יותר לפטרייה. גורמים נוספים שמגבירים את הסיכוי לסבול מקנדידה כוללים נטילת גלולות, נטילת סטרואידים, חוסר איזון הורמונאלי, טיפולים כימותרפיים ומחלות המטולוגיות ואוטואימוניות.
מהם התסמינים האופייניים של קנדידה?
קנדידה בנרתיק מתבטאת בגירוי ואדמומיות המלווים בהפרשות וריח רע. לעתים, ההפרשה היא לבנה וסמיכה, בדומה לגבינת קוטג’. במקרים קלים, התסמינים לקנדידה יסתיימו בגרד בלבד. במקרים קשים יותר, תורגש צריבה, הגרד יהפוך טורדני ויופיעו כאבים בעת מגע מיני או מתן שתן. במצבים חמורים, קנדידה עשויה לגרום לזיהום כרוני או סיסטמי לאחר הגעה אל זרם הדם.
קנדידה בוושט או בחלל הפה מתבטאת בהופעת פטרת הכוללת נגעים לבנים ו”קרמיים” ותחושת אי נוחות בחלל הפה. לעתים נדירות, הדבר עשוי לגרום לכאבים עזים ואף לדימום.
טיפול בקנדידה: מהן האפשרויות העומדות בפניך?
פטריית הקנדידה נחשבת לעמידה במיוחד ולא קל להיפטר ממנה. טיפול מקיף ואידאלי בפטרייה בנרתיק יכלול חיסול החיידקים והפטרת בנרתיק על ידי טיפול תרופתי, בשילוב טיפול בפרוביוטיקה להשבת האיזון של פלורת הנרתיק ושמירה על תזונה נכונה, מופחתת סוכרים ופחמימות – מזונות שהפטרייה “אוהבת” במיוחד. במקרים מסויימים, שימוש נכון בפרוביוטיקה יוכל לטפל בקנדידה לבדו.
סוגי הטיפול האפשריים בקנדידה הם:
1.טיפול תרופתי
הטיפול התרופתי בקנדידה בנרתיק כולל נטילה של תרופות ממשפחת האזולים במשך שבועיים או עד שבבדיקת תרבית אין עדות לנוכחות הפטרייה. נשים הסובלות מקנדידה בנרתיק באופן כרוני לרוב נדרשות להמשיך ליטול תרופות אנטי פטרייתיות דרך הפה או בהחדרה לנרתיק במינונים נמוכים כדי למנוע את הישנות המחלה.
לאחר השבועיים הראשונים של הטיפול התרופתי, חשוב לבצע בדיקת תרבית כדי לוודא שהטיפול אכן היה יעיל והזיהום חוסל. טיפול זה מתאים בייחוד לקנדידה אלביקנס, במידה ומדובר בזיהום הנגרם על ידי זנים אחרים של קנדידה, ייתכן כי יהיה צורך לעשות שימוש בתרופות אחרות.
2. טיפול פרוביוטי
חשוב לזכור שתחזוקה קבועה של האיזון החיידקי הטוב בנרתיק מסייעת במניעת הישנות התופעה. נשים רבות סמוכות ובטוחות שהקנדידה חלפה ברגע שאי הנוחות והגרד שוככים. אולם, במקרים רבים, הבעיה נוטה לחזור.
כדי למנוע את ההתרבות של הקנדידה בגוף ולשמור על המאזן החיידקי, מומלץ לנטול פרוביוטיקה ייעודית לנרתיק (דרך הפה או באופן וגינלי). הפרוביוטיקה מצויה בתוספי תזונה והיא תורמת להשבת האיזון בחיידקי הפלורה בכך שהיא מתמודדת עם ה”חיידקים הרעים”. מחקרים מצאו שטיפול פרוביוטי במקביל לטיפול התרופתי בקנדידה הינו יעיל ביותר.
כדי להקדים תרופה למכה מומלץ לנטול את הפרוביוטיקה במקביל או מיד לאחר נטילת אנטיביוטיקה, הן כדי לנטרל את השפעתה הרעה והן כדי להוסיף לגוף חיידקים טובים במקום אלו שהושמדו על ידי האנטיביוטיקה. במידה והקנדידה כבר התפתחה, תוספת הפרוביוטיקה תסייע להילחם בה ותמנע את שגשוגה.
במחקרים אחרונים נמצא כי השימוש בכמוסות וגינליות של פרוביוטיקה מסייע בהגברת חומציות הנרתיק וכי יש לו השפעה לטובה על יעילות הטיפול התרופתי, וכי בקרב הנשים שקבלו כמוסות וגינליות חלה הפחתה בהפרשות, הפחתה בתחושות הגרד, הבערה ואי הנוחות בנרתיק.
3.טיפול תזונתי
פטריית הקנדידה “אוהבת” סוכרים ופחמימות, ולכן דיאטה מבוקרת ושינויים בתזונה יסייעו לסילוקה. כיום, מרבית המטפלים בקנדידה מסכימים כי כדי לרפא את הגוף נדרש גם שינוי תזונתי המחייב הימנעות מסוכרים ופחמימות פשוטות (כגון סוכר וקמח לבן, אלכוהול).
בשנים האחרונות התפתחה “דיאטת הקנדידה”, שיטת טיפול טבעית בקנדידה שמנסה להילחם בתופעה בעזרת שינוי תזונתי. הדיאטה מותאמת לכל אדם באופן אישי, ולכן התפריט ותהליך הריפוי צריכים להיות מלווים על ידי גורם מטפל מקצועי ומוסמך, כגון תזונאית קלינית.
