גרד בפות, או במונח המקצועי PRURITUS VULVAE, הינה תופעה טורדנית שמפריעה לנשים רבות ונגרמת כתוצאה ממגוון סיבות, כגון קנדידה או אלרגיה. לעתים, הגרד עקשן למדי וגורם לנשים סבל רב במשך שנים. לכן, חשוב להבין מה גורם לסימפטום ולטפל באופן מעמיק ומקיף – עד לפתרון הבעיה לצמיתות. טיפול משולב, הכולל טיפול תרופתי להקלה מקומית, פרוביוטיקה להשבת האיזון בפלורה והקפדה על תזונה נכונה, במקרים רבים יסייע להיפטר מהבעיה.
מהם הגורמים לגרד בפות?
- זיהום פטרייתי – קנדידה: כשליש מהנשים הפונות לרופא בשל גרד בנרתיק, סובלות מקנדידה, פטריית שמר המצויה בגוף של כולנו כחלק מהפלורה הטבעית, ולרוב אינה גורמת לשום נזק. כאשר מערכת החיסון נחלשת, מופר מאזן החיידקים העדין של המעיים והקנדידה עשויה להתרבות ולגרום לתופעות לא נעימות, ביניהן גרד בפות. תסמינים נוספים כוללים הפרשות לבנות סמיכות, אדמומיות ונפיחות. אחד מהגורמים העיקריים להיווצרות זיהום פטרייתי הוא שימוש ממושך באנטיביוטיקה, המחסלת גם את ה”חיידקים הטובים” בגוף ומפרה את האיזון הבריא בחיידקי המעיים – שמונע מהפטרייה להתרבות. גורמים נוספים שמגבירים את הסיכוי לסבול מקנדידה כוללים נטילת גלולות, חוסר איזון הורמונאלי, טיפולים כימותרפיים ומחלות כרוניות, כגון סוכרת.
- זיהומים ממקור חיידקי – זיהום ממקור חיידקי הוא גורם שכיח להיווצרות גרד בפות. תסמין אופייני נוסף הוא הפרשה אפרפרה בעלת ריח לא נעים. זיהום חיידקי מקושר לנוכחות של מיקרואורגניזמים פתוגניים כמו טריכומונס, טפיל תוך תאי המועבר במגע מיני או עקב דלקות במערכת המין הנשית הכוללות זיהומים לאחר לידה, ניתוחים והפלות. בניגוד לזיהום ממקור פטרייתי, זיהום חיידקי הוא מדבק למדי ומסוכן יותר: הוא מגביר את הסיכון ללידה מוקדמת ואפילו ל-HIV ולסרטן צוואר הרחם. נשים רבות טועות לחשוב שהגירוד נובע מפטרייה, כאשר המקור האמיתי הוא חיידקי, ובעקבות זאת מטפלות בבעיה באופן שגוי. לכן חשוב לגשת לרופא לנשים לצורך אבחון מקצועי
- אלרגיה – לנשים מסוימות קיימת אלרגיה או רגישות לטמפונים, פדים, גומי הקונדום (לטקס), סבון ותחתונים מחומרים סינטטיים. הרגישות או התגובה האלרגית עלולות להתבטא בתחושת גרד בפות או צריבה והתהוות נפיחות ואדמומיות באזור הפות. תגובה אלרגית לרוב תופיע בסמוך לשימוש באותו מוצר, למשל מיד לאחר החדרת הטמפון, ובמקרה כזה יש להוציאו באופן מיידי. לעתים, בקרב נשים הסובלות מאלרגיה עונתית תופיע תגובה אלרגית גם בנרתיק – ללא קשר לשימוש בטמפונים המכילים חומרים מלאכותיים או תחתונים מחומרים סינטטיים, ואז הטיפול הרגיל בתסמינים של האלרגיה עשוי להפחית את הגרד בנרתיק. במקרים נדירים מאוד עלולה להיווצר אלרגיה לנוזל הזרע של בן הזוג. כאשר עולה חשד לכך יש לפנות לייעוץ רפואי.
- סיבות אפשריות נוספות אך פחות שכיחות לגרד בפות הן מחלות עור כמו דלקת עור, או סרטן עור וסרטן פות פולשני.
- לעתים, מספר גורמים נוכחים במקביל וקביעת הסיבה המדויקת לגרד מורכבת יותר. במקרים אלה, הרופא יבחן את האזור הפגוע וייקח משטחים לבדיקה מיקרוביולוגית. ככלל, רצוי להיות ערניות לגוף, להימנע מלבישת תחתונים הדוקים מדי או שימוש בסבונים וחומרים שאינם מתאימים. במקרה שהבעיה אינה חולפת תוך זמן קצר – יש לגשת לרופא/ת נשים ללא דיחוי.
כיצד נטפל בגרד בפות?
לא משנה מה המקור לבעיה חשוב לטפל כדי למנוע החמרה. הטיפול יותאם על ידי הרופא/ה התאם למקור הבעיה.
- שימוש בפרוביוטיקה – פרוביוטיקה, למעשה גורמת לפעולה ההפוכה מאנטיביוטיקהותורמת להשבת האיזון בחיידקי המעיים ובחיידקי הנרתיק מה עשוי לסייע במקרים של דלקת חיידקית או של זיהום פטרייתי. יתרון נוסף של זנים פרוביוטים מסוימים הוא היכולת שלהם לחדור לעומק מושבות החיידקים והפטריות וכך לטפל “בושרש הבעיה”. טיפול פרוביוטי שהוא למעשה חיזוק בחיידקים טובים (חיידקים פרוביוטיים) משמש לעיתים אף כטיפול מונע לנשים הנוטות לפתח זיהום פטרייתי בעקבות האנטיביוטיקה או לזיהומים עקשניים חוזרים בנרתיק ממקור חיידקי.
- טיפולים מקומי או מערכתי נוגד פטריות – במקרים של גרד שנובע מזיהום פטרייתי אפשר להיעזר בתכשירים אנטי פטרייתיים, אשר מביאים לשיפור משמעותי המורגש במהרה.
- טיפול באנטיביוטיקה – רוב המקרים של זיהום חיידקי מטופלים באמצעות אנטיביוטיקה, הניתנת דרך הפה, במשחה או בנרות. המטרה של הטיפול היא להמתיק את הגורם החיידיק. במקרים כאלה חשוב לשלב טיפול בפרוביוטיקה כמו שהרחבנו בסעיף הראשון, גם לצורך השבת האיזון הטוב לנרתיק וגם במטרה לסייע בטיפול בעומק המושבות.
- שמירה על היגיינה וגינאלית נכונה נחשבת כיעילה מאוד למניעת זיהומים. ניתן לעשות זאת באמצעות החלפה תכופה של תחבושות היגייניות ועוד.
- תזונה מופחתת סוכרים ופחמימות עשויה לעזור במקרים של זיהום ממקור פטרייתי.
- כאשר עולה חשד לרגישות או לאלרגיה רצוי להפסיק את השימוש באותו מוצר שגורם לבעיה ולמצוא תחליפים שעשויים מחומרים טבעיים. למשל, מומלץ להשתמש רק בטמפונים או בפדים העשויים מכותנה ונקיים מחומרי בישום, ובתחתונים העשויים כותנה בלבד. בכל הנוגע לתחתונים, ידוע כי מרככי כביסה מסויימים גורמים לתופעות אלרגיות באזור הפות (ללא קשר לסוג הבד). במקרה כזה יש להחליף את מרכך הכביסה.
- טיפול תרופתי באנטי היסטמינים או תכשירים סטרואידים במקרים של אלרגיה בהם הרופא/ה רואה צורך בטיפול תרופתי ולא רק בהפסקת השימוש בגורם לאלרגיה.
