הפרוביוטיקה היא מונח גג שמתאר את המזון ותוספי המזון שמכילים חיידקים “טובים”. הם קיימים בגוף שלנו אבל אורח החיים שאנחנו מנהלים פוגע בהם – כי אנחנו אוכלים מזון מעובד ונוטלים תרופות מסוימות שמשפיעות על אוכלוסיית החיידקים בגוף שלנו – כך שהמלצות להוסיף פרוביוטיקה לתזונה היומית הם כבר עניין שבשגרה.
תוספי הפרוביוטיקה שמשלימים לגוף שלנו את מה שנפגע זמינים כבר יותר מעשור אבל בראשיתם, לא הייתה היכולת לזהות אילו זנים ייחודיים נמצאים בכל תוסף. מחקרים שונים שבדקו את יעילותם של התכשירים העלו ממצאים סותרים והמיפוי הגנטי של החיידקים טרם הושלם. למעשה, באותן שנים ראינו רק את קצה הקרחון.
עם התרחבות הידע והמחקר התברר כי ישנם עשרות ואף מאות זנים בכל משפחת חיידקים פרוביוטיים שהייתה מוכרת לחוקרים. הזנים השונים נבדלו אלה מאלה מבחינה גנטית לכן השפיעו בצורות שונות על אנשים שונים. מחקר המיפוי הגנטי של החיידקים הפרוביוטיים גילה זני חיידקים שלא היו מוכרים עד אז, ובעקבותיו התפתח סימון שיטתי לבידול בין זני חיידקים שונים מאותה משפחה, באמצעות אותיות לועזיות וספרות. החיידק Bifidobacterium Lactis, למשל, מסומן BI-04 וכך אנחנו יודעים שזהו זן מזוהה ומוכר.
ההבנה שישנם זנים רבים ושיטת הסימון החדשה יצרו מהפכה של ממש בתעשיית הפרוביוטיקה. כיום, תוספי הפרוביוטיקה המתקדמים כוללים רק זני חיידקים מזוהים שהתועלת שלהם נבדקה במחקרים.
בשורה התחתונה: פרוביוטיקה מומלצת היא כזו הכוללת זני חיידקים פרוביוטיים מסווגים ומסומנים על ידי אותיות לועזיות וספרות.
אילו תנאים חיידקים פרוביוטיים צריכים?
חיידקים הם יצורים מפונקים במיוחד. כדי להתקיים הם זקוקים, בין היתר, לתנאי אור מסוימים ודרגת חומציות ספציפית. במעיים האנושיים ישנה אוכלוסייה מגוונת של חיידקים, כאשר זנים מסוימים מתקיימים בחלקים שונים של המעיים בהתאם לתנאים הסביבתיים הדרושים להם. כך למשל, חיידקים שהסתגלו לתנאי החומציות הגבוהה המאפיינת את הקיבה, לא יצליחו לשגשג באזור התריסריון הסמוך, המאופיין בחומציות נמוכה.
תוספי פרוביוטיקה המיועדים להפחתה של תסמיני מערכת העיכול יכילו בדרך כלל שילוב של זנים שמשגשגים באזורים שונים של המעיים ובכך יסייעו בהפחתה משמעותית של התסמינים. לעומת זאת, התכשירים הפרוביוטיים לנשים מכילים חיידקים שהתנאים הסביבתיים של הנרתיק נחוצים להם. מנגד, הפרוביוטיקה המיועדת לילדים ולתינוקות מכילה זנים ייחודיים שמתאימים לרמת החומציות של מערכת העיכול הצעירה.
בשורה התחתונה: מומלץ לבחור תוספי פרוביוטיקה המותאמים לגילכם ולתסמינים בהם אתם מבקשים לטפל (תסמיני מערכת העיכול, נרתיק וכו’).
איך מגנים על חיידקים פרוביוטיים?
חיידקים חיים מכפילים את עצמם ומתים תוך כ-10 דקות. אם ככה, איך הם “מחכים” על המדף במשך עשרות חודשים? ואיך הם יודעים לפעול רק כשהם נבלעים במערכת העיכול?
הסוד נעוץ בטכנולוגיה. אחרי שהתגלה כי ייבוש החיידקים מנוזלים מעביר אותם למצב קיפאון, נמצאה למעשה הדרך לשמר אותם. החיידקים נאספים כשהם בשלב הראשוני של חייהם, מוקפאים במהירות ומוגנים באמצעות פטנט ייחודי של סוכרים ופוספטים שמכניסים אותם למעין מצב של תרדמת. לאחר שהם נבלעים, החיידקים מגיעים לסביבה עתירת נוזלים שמעבירה אותם משלב ה”תרדמת” לשלב של פעילות תקינה.
בשורה התחתונה: בחרו תוספי פרוביוטיקה שמיוצרים באמצעות טכנולוגיה המגינה על החיידקים.
