מגיל צעיר מחנכים אותנו לפחד מחיידקים, לשטוף היטב ידיים לפני האוכל, לא לגעת בחפצים מלוכלכים וכדומה. והנה, מהפך: בשנים האחרונות מתרבים המחקרים שעוסקים בחיידקים ותובנות חדשות נחשפות. מחקרים רבים, וגדולים, מוקדשים להבנת התועלת והסימביוזה בין בני האדם לחיידקים ומתברר כי חיידקים מסוימים, חיידקים פרוביוטיים, יכולים לשפר את הבריאות שלנו, ולהשפיע טובה על איכות חיינו. עכשיו נכנסים למשחק גם תכשירים פרוביוטיים ספציפיים שמיועדים לאוכלוסיות שונות. הבשורה בתחום הזה היא תוספי תזונה פרוביוטיים לספורטאים, המכילים שילוב ייחודי של זני חיידקים שנבדקו ונרשמו כיעודיים לעוסקים בפעילות גופנית, שתורמים לצמצום של מדדי דלקת בגוף, לצמצום של תסמינים במערכת העיכול ושל תסמינים נוספים שאופייניים לעוסקים בפעילות גופנית ולספורטאים.
“כמות החיידקים שיש לנו בגוף גדולה פי עשרה מכמות התאים שיש בו. ישנן לא מעט שאלות שעדיין מטרידות אותנו, החוקרים. אחת מהן היא מדוע, בעצם, אנחנו זקוקים לכמות אסטרונומית כזו של חיידקים, מה בעצם הם נותנים לנו”, טוען חן שרייבר, תזונאי ספורט שחוקר את ההתאמה והצורך בחיידקים, ובפרט בתחומי תזונת ספורטאים.
יש תשובה לשאלות הללו, מה באמת הם נותנים לנו?
שרייבר: “התשובות מתחילות לעלות. בעיקר בזכות ניסויים שבוצעו בעכברים שגודלו במצב סטרילי בלי חיידקים בכלל. התצפיות בעכברים הללו הראו שהם נוטים למות בגיל צעיר, מסת השומן שלהם נמוכה, מסת השריר ירודה ובאופן כללי, הם בריאים פחות. מתוך כך מסיקים כי החיידקים אחראים על התפתחות איברים, ויסות מערכת החיסון ועוד הרבה דברים שעדיין לא התגלו”.
שאלה: איך פתאום הפכו חיידקים מאויבים לחיוניים?
“עד לאחרונה נהגו להתייחס לחיידקים כאל מחוללי מחלות ותו לא, אבל סטטיסטית כמות החיידקים שגורמים למחלה היא מזערית. למעשה, התפיסה כיום היא ש”אין חיידקים רעים”, יש חיידקים שנמצאים באתרים שהם לא אמורים להיות בהם. למשל, חיידק שנמצא באויר או על הגוף, מבלי לגרום למחלה, כשהוא מגיע למערכת העיכול הוא יגרום לנו לחלות. לעומת זאת, חיידקים שנמצאים באופן טבעי במערכת העיכול תפקידם למנוע מאותו החיידק להתפתח, ובעזרת מערכת החיסון – להשמיד אותו.
“לכן, חשוב שנטפח את החיידקים ונשמור עליהם על ידי צריכת מזון שמכיל שפע של סיבים פרה-ביוטיים, שחיוניים לקיומם של חיידקים. למשל, סיבים מסוג פרוקטואוליגוסכרידים (FOS-Fructooligosaccharides ) שהם בעצם סוג של סוכר. מערכת העיכול האנושית לא יכולה לפרק את הסוכר הזה, אבל החיידקים אוהבים אותו מאד. יש מזונות שמכילים FOS בכמות רבה, כמו סוגים של יוגורט, וגם ארטישוק ירושלמי, שום, בצל, אספרגוס, ארטישוק, בננה, חיטה מלאה, לתת ועוד, וגם תוספי תזונה ומוצרים פרוביוטיים. פרוביוטיקה זהו תחום נחקר מאוד המתייחס לתוספת חיידקים חיים באמצעות מזון או באמצעות תוספי תזונה”.
במה שונים צרכים של ספורטאים, מבחינת תוספי פרוביוטיקה?
“למרות שבאופן כללי ספורט ופעילות גופנית משפרים את הבריאות, אימונים אינטנסיביים יכולים להחליש את המערכת החיסונית, משום שהם כרוכים בסטרס כרוני, שנגרם, בין היתר, בגלל שינויים הורמונליים, שינויים בטמפרטורת הגוף ופגיעה בשרירים.
לכן, התגובה של מערכת החיסון אצל ספורטאים, ובמיוחד בפרק הזמן של התאוששות מפעילות גופנית ממושכת, עלולה להתבטא בדרכי נשימה, בעור, בשרירים ועוד, וישנו פרק זמן של עד 3 ימים מתום הפעילות הגופנית, בו קיים סיכון מוגבר להדבקות בווירוסים ובחיידקים שעלולים לגרום לזיהומים. תמיכה במערכת ההגנה הטבעית של הגוף מסייעת לעוסקים בפעילות גופנית לשמור על מערכת אימונים יציבה”.
מדוע כדאי להשתמש במוצרים פרוביוטיים?
“אחת ההמלצות שלי היא לספק לגוף מגוון זנים של חיידקים פרוביוטיים, כי כאשר משתמשים בכמה זנים של חיידקים, היעילות גדולה יותר. המחקרים מוכיחים שאוכלוסיית החיידקים שיש לכל אדם בגוף היא שונה משמעותית. אצל תינוקות לדוגמה, כיוון שאוכלוסיית החיידקים במעיים (פלורה) אינה מפותחת, נראה שזן חיידקים מסוים יעיל לכל התינוקות. אבל אצל מבוגרים השונות היא גדולה, לכן חברות רבות מנסות לייצר פרוביוטיקה עם סוגי חיידקים שרלוונטיים לתחום מסוים. לדוגמה, פרוביוטיקה לנשים שמשפיעה על אוכלוסיית החיידקים בנרתיק (פלורה וגינלית) או חיידקים המסייעים לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות”.
כיצד פרוביוטיקה משפרת ביצועיים של ספורטאים?
שרייבר: “כיום ישנם מחקרים רבים בתחום, בהם גם מחקר שאני ערכתי, הבודקים את פעילות החיידקים והשפעתם על שיפור ביצועים עבור ספורטאים. למשל, ישנה שכיחות גבוהה של תסמינים במערכת העיכול שאופייניים לספורטאים כמו כאבי בטן, בחילות, הקאות, גסטריטיס, כיבים פפטיים, דימום ממערכת העיכול ואי נוחות בטנית. תופעות אלו נגרמות מעלייה בלחץ התוך בטני, שינויים בזרם הדם המגיע למערכת העיכול, שינויים בפעילות עצבית וגם בעקבות הפרשה של חומרים המשפיעים על פעילות כלי הדם.
“ישנה הבנה מדעית, כי ככל שהמעיים חסינים יותר מפני חדירת חיידקים והפרשת רעלנים על ידי החיידקים, כך מערכת החיסון תהיה “רגועה” יותר. מהמחקרים שנערכו בתחום עולה, שחיידקים הפרוביוטיים מסייעים בשמירה על חסינות המעיים מפני אותם חיידקים שאינם נמצאים במקומם, בכך שהם מסייעים לתפתחות של שכבה רירית שמגנה על המעיים. ככל שהמעיים מוגנים יותר, הסיכון שיפגעו מחדירה של חיידקים ומרעלנים שמשתחררים שכתוצאה של פעילות של חיידקים מסוימים, נמוכה יותר. המשמעות היא רמות נמוכות יותר של גורמי דלקת, המעיים יתפקדו טוב יותר, ספיגת רכיבי התזונה (נוטריינטים) תהיה טובה יותר, במיוחד בזמן ואחרי מאמץ גופני, וייתכן שאפילו יש השפעה על רקמות ריריות אחרות כגון מערכת הנשימה. מבחינת ספורטאים, זה אומר ששיפור במצב החיידקים בגוף מסייע והם עשויים לתפקד טוב יותר ועם פחות הפרעות לאורך התקופת האימונים.
“על פי הניסיון הקליני שלי, פרוביוטיקה מועילה לספורטאים הסובלים מבעיות חיסוניות. במחקר שערכנו על ספורטאים ראינו מגמה חיובית בכל הקשור לסימפטומים במערכת העיכול, וגם מבחינת גורמי דלקת, אותם בדקנו באמצעות בדיקות דם. יש מחקרים שהראו שיפור בביצועים אצל ספורטאים שנטלו פרוביוטיקה. חשוב לזכור שגם אם בעקבות נטילת פרוביוטיקה לא נראה שיפור מידי בביצועים, ברגע שספורטאי חולה פחות, לא צריך לעצור להתפנות באמצע מרתון ואין לו הקאות ובעיות אחרות כי הפרוביוטיקה עזרה, הביצועים שלו יהיו טובים יותר לאורך זמן, במבחן התוצאה”.
אילו מוצרים פרוביוטיים טובים במיוחד לספורטאים?
כאמור, ישנם תוספי פרוביוטיקה שמיועדים באופן ספציפי לעוסקים בפעילות גופנית, שנחקרו קלינית בקרב ספורטאים ומיוצרים בטכנולוגיה ייחודית, השומרת על איכות הפרוביוטיקה. במחקר שנעשה על פרוביוטיקה לספורטאים בקרב רוכבי אופניים הישגיים נמצא, כי הרוכבים שנטלו את הפורמולה במשך 3 חודשים סבלו פחות מתופעות במערכת העיכול במהלך האימון (36%), חוו שיפור בהערכת עוצמת הפעילות, ומדדי הדלקת שלהם היום נמוכים ב-25%.
“כיום החברות המובילות יוצרות פרוביוטיקה עם מגוון גדול של זני חיידקים, מהזנים הנחקרים. חלק מהמוצרים מכילים FOS . כמות החיידקים משתנה מחברה לחברה, החל מחמישה מיליארד ועד חמישים מיליארד. רוב המוצרים מכילים חיידקים חיים, לכן חשוב לשמור על המוצרים לפי הנחיות יצרן. חשוב להדגיש שתוספים פרוביוטיים הם בטוחים לשימוש אצל אנשים בריאים. הדבר היחיד שיכול להיות הוא תחושת חוסר נוחות בבטן, שהיא תוצאה של פעילות החיידקים הפרוביוטיים. זהו מצב שחולף במהירות, במרבית המקרים. לאנשים עם מחלה ידועה או הפרעות במעיים מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לפני שנוטלים. בכל מקרה, מומלץ לקחת את הפרוביוטיקה עם האוכל או לפני הארוחה.
