הגוף שלנו הוא בית גידול לחיידקים. למעשה, כמות החיידקים שמתאכסנים בו גדולה יותר מתאי הגוף. יש חיידקים שחיים על העור, יש שמתמקמים בנרתיק או בסביבת פי הטבעת ויש שמאכלסים את מערכת העיכול. מה בעצם הם עושים שם?
מערכת העיכול האנושית ניחנה באינספור זנים של חיידקים. חלקם עלולים לגרום למחלות (חיידקים פתוגניים) אך כידוע ישנם גם זנים של חיידקים המכונים חיידקים “טובים”, שכן הם רצויים ותורמים לפעילות תקינה של מערכת העיכול, פירוק המזון וייצור רכיבי תזונה, ומעבר לזה, הם מהווים מרכיב חיוני במנגנון ההגנה של הגוף כולו.
המחקרים בעשורים האחרונים מדגישים ומוכיחים כי חיידקים “טובים” תורמים לבריאות טובה. ואולם משום שבמעיים חיה אוכלוסייה מגוונת מאד של חיידקים (פלורה) שחלקם הם חיידקים מחוללי מחלות (פתוגניים), מתקיים בה מאבק מהישרדותי תמידי בין “טובים” ל”רעים”.
אז מה זו בעצם פרוביוטיקה?
פרוביוטיקה בהגדרתה המדעית היא תרבית חיידקים חיים, בעלת תועלות בריאותיות לגוף. פירוש השם פרוביוטיקה: פרו=בעד; ביוטיקה=חיים. בתחילת המאה הקודמת זכה המדען הרוסי פרופ’ אליה מצ’ניקוב בפרס נובל לרפואה על מחקרו פורץ הדרך בתחום זה. במהלך השנים מדענים נוספים המשיכו לחקור ולהפיק תגליות המוכיחות את יעילותה של הפרוביוטיקה. בעקבות זאת, קבע ארגון הבריאות העולמי (WHO) חד-משמעית כי “אם משלבים בתזונה חיידקים פרוביוטיים בכמות מספקת יש להם השפעה מועילה על מצב הבריאות הכללי”.
כאמור, חיידקים “טובים” מסייעים בהגנה על הגוף מפני חיידקים פתוגניים, מחוללי מחלות. הם עושים זאת באמצעות שינוי בחומציות אברי מערכת העיכול ובאמצעות ייצור רכיבים הקוטלים את החיידקים הפתוגניים, וכן באמצעות תחרות על מקום המחיה של אותם חיידקים. אוכלוסיית החיידקים ה”טובים” חשובה גם כמסייעת לתהליכי העיכול.
כיצד משפיעה פרוביוטיקה על השמנה ועל עצירות
הידע הקיים כיום בנוגע לפרוביוטיקה הינו רב ומבוסס על מחקרים מהימנים ובעלי תוקף מכל רחבי העולם. מחקרים ראשוניים מצביעים על קשר בין אוכלוסיית תקינה של חיידקים פרוביוטיים במעי ובין מניעת השמנה. כמו כן, קיימים ממצאים מחקריים הקושרים בין אוכלוסייה תקינה של חיידקים פרוביוטיים ובין מניעת מחלות זיהומיות והפרעות עיכול, כגון עצירות ושלשול. משום שהסיכון לזיהומים עולה בהדרגה עם הגיל ועם השינויים שמתרחשים בהרכב החיידקים במעי, תוספת של פרוביוטיקה עשויה לסייע בהפחתת התחלואה והסיבוכים הנובעים ממנה, בגיל מבוגר.
החיידקים ה”טובים” תורמים גם לבריאות האינטימית בקרב נשים. דלקות בנרתיק נגרמות לרוב על ידי מחוללי פטרת (קנדידה) או על ידי זיהומים חיידקיים (וגינוזיס חיידקי). ידוע כי אחד מגורמי הסיכון להתפתחות זיהום בנרתיק הוא זיהום במערכת העיכול.
כאבי בטן, גזים, נפיחות, שלשול ועצירות הן תלונות נפוצות שסיבותיהן לא תמיד ידועות. לעתים ניתן לשייך את התסמינים הללו לתסמונת המעי הרגיז (IBS). תכשירים פרוביוטיים נמצאו יעילים להקלה על תסמונת המעי הרגיש. במחקרים נוספים נמצא קשר בין פרוביוטיקה לבין מניעת מצבים דלקתיים במעי, גם כשמדובר במצבים כרוניים.
עד כה הוצגו במחקרים הוכחות להשפעת הפרוביוטיקה בהקשרים רבים, וככל שחולפות השנים מתארכת רשימת ההוכחות ליעילותה. בין השאר הוכח, כי במקרים של שלשול הנגרם מהחיידק הפתוגני הליקובקטר פילורי, השימוש בפרוביוטיקה יעיל. הוכחות נוספות נוגעות ליעילות בהקשר של תסמונת המעי הרגיש ולדלקות בנרתיק, כאמור, וכן לעצירות בקרב תינוקות, שלשול הנגרם כתופעת לוואי לטיפול אנטיביוטי במרשם רופא, מחלות מעי דלקתיות ואפילו עששת. כמו כן, הוכח כי זנים מסוימים של חיידקים פרוביוטיים יכולים להפריש לקטאז – האנזים המפרק את סוכר החלב, על כן הם עשויים להועיל במצבים שונים.
כמו כן, הוכח כי תוספת פרוביוטיקה עשויה לסייע לעיכול תקין, לאיזון ברמת החומציות במעי ולתחושת שובע, כל זאת על ידי שיפור בהרכב אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול.
לכל זן פרוביוטי יש תכונות ייחודיות משלו. כך לדוגמה, ישנם זנים שתועדו מחקרית כמסייעים בהפחתת תסמונת המעי הרגיש, ואילו אחרים עשויים לשפר את פלורת הנרתיק. לכן, ההמלצה היא ליטול תכשיר פרוביוטי המכיל זני חיידקים ייעודיים למצב.
אז לסיום, הנה כמה טיפים איך איך לבחור פרוביוטיקה:
