המסע לחיפוש אושר הסעיר את דמיונם של סופרים, משוררים, פילוסופים ורומנטיקנים לאורך ההיסטוריה. בעשרות השנים האחרונות הוא זוכה לעדנה ולעניין מחודשים, כתחום מדעי, מחקרי וטיפולי שנקרא פסיכולוגיה חיובית, פסיכולוגית האושר או מדעי האושר (The Science of Happiness).
אחת הסיבות להתגברות העניין והעיסוק בפסיכולוגיה חיובית היא הכרזת ארגון הבריאות העולמי (WHO) על דיכאון כעל מחלה, השנייה בשכיחותה בעולם. מייחסים את המושג פסיכולוגיה חיובית לפסיכולוג אמריקני בשם מרטין סליגמן, שהיה נשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקנים בסוף שנות ה- 90. סליגמן נחשב כמי שייסד את גישת הפסיכולוגיה החיובית מתוך מטרה לעצור את מגפת הדיכאון וכדי לסייע בפיתוח של חוסן נפשי, סיפוק ומשמעות.
העיסוק בפסיכולוגיה חיובית כתחום מחקרי בא לענות על שאלות שמטרידות כל אחד ואחת מאיתנו: מה גורם לנו אושר? האם בכלל אפשר להשיג אותו? האם אושר הוא עניין של נסיבות חיים או של נטייה גנטית? האם יש משהו שאנחנו יכולות ויכולים לעשות כדי להזרים אותו לתוך חיינו, לאלתר?
פסיכולוגיה חיובית: לראות את חצי הכוס המלאה
פסיכולוגיה חיובית מתרכזת בחצי הכוס המלאה. בהסתכלות חיובית כתפיסת חיים. זה אולי נשמע קצת ניו אייג’י ומתחבר יפה למשפטים כגון “יש לה אנרגיות שליליות”, או “אני שולחת לך אנרגיות חיוביות”, אלא שלא מדובר בתופעה טרנדית או רוחניקית.
התחומים הנחקרים כיום בפסיכולוגיה חיובית כוללים מציאת דרכים ושיטות לגילוי רגשות חיוביים, כמו חמלה וסלחנות, לטפח את יכולת ליהנות ממה שיש, להתמודד עם משברים ולחצים באמצעות רציונליזציה חיובית, מקום להתמסר לרגשות שליליים אוטומטיים, כמו תסכול, אכזבה, אשם בדידות, עצבות, פחד כעס וכדומה. בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית מבית מדרשם של פרויד ושות’, פסיכולוגיה חיובית איננה מבקשת ל”רפא” אותנו מרגשות שליליים, אלא להכיר בקיומם ולהתמודד איתם. לכן, פסיכולוגיה חיובית מתמקדת בלמידה ובתרגול של חוזקות, כוחות פנימיים וסגולות פנימיות שיסייעו למנוע משברים או להתגבר עליהם, להעצים את החוסן הנפשי, הדימוי העצמי, ותחושות של אושר, סיפוק ואופטימיות.
אז איך נצליח לכמת את רמת האושר ולהבין האם פסיכולוגיה חיובית טובה עבורנו?
ישנם ברשת סוגים שונים של שאלונים, שמסייעים למדוד את רמת האושר באמצעות שאלות כגון “האם אתה נוטה לאופטימיות”, ו”כיצד את מתמודדת עם משברים”.
מעבר למילוי שאלונים, ישנן לא מעט אסטרטגיות התנהגות שמומלץ לאמץ, בהן:
- לעסוק בפעילות גופנית – כדי לשמור על הבריאות, כמובן, ולכדי לשחרר באופן טבעי הורמונים שהגוף מייצר כגון אדרנלין, דופמין, סרוטונין, אנדורפינים ועוד.
- לעשות מדי יום פעילות כלשהי שעושה טוב: ריקוד, יציאה לטבע, תרומה ונתינה לאחרים, מדיטציה ועוד
- לטפח יחסים טובים עם בני משפחה, קרובים וחברים
- להתבונן קדימה במקום לנתח את מה שהיה
- לזכור שמשברים וקשיים חולפים. ושהתגברות על משבר מעצימה את החוסן הנפשי
- למצוא את החוזקות ולטפח אותן.