גודל פונט
ויטמינים ומינרלים

ברזל בדם – למה בעצם זה נחוץ?

למה נחוץ לשמור על רמה תקינה של ברזל בגוף, מהיכן מגיע ברזל לדם, מהם המאכלים שעשירים בברזל ומה עלול להעיד על חוסר ברזל בדם?

ת. פרסום:
ת. עדכון אחרון:
זמן קריאה: 3 דקות
ברזל בדם

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. יש לנו בגוף כמות מסוימת של ברזל, שחיוני לשמור עליה כדי לא לפתח אנמיה
  2. לחוסר של ברזל ישנם סימנים ידועים כמו חולשה, דפיקות לב, נשירת שיער ועוד, אבל כדי לדעת בוודאות שחסר ברזל בדם מומלץ לבצע בדיקות דם
  3. אם נמצא שחסר ברזל בדם, כדאי להעשיר את התזונה במזונות שעשירים בברזל ובמקביל, לשקול נטילה של תוסף תזונה

בגוף שלך יש כ-5 גרם ברזל, בערך כמו מסמר קטן. מרבית הכמות זורמת אצלנו בדם. ברזל מגיע לדם מהמזון שאנחנו אוכלים. ברזל הוא מרכיב חיוני למגוון תפקידים בגוף, מסייע לחילוף החומרים ולתהליכי גדילה, אבל בעיקר חיוני להעברת החמצן הדרוש ליצירת אנרגיה, לכל תאי הגוף, דרך מערכת הדם. ככה זה עובד: כדוריות הדם האדומות הן שמניידות את החמצן, שנקשר לחלבון בשם המוגלובין. כל יחידה של חלבון המוגלובין  מכילה 4 יחידות של ברזל.

זהירות, אנמיה לפניך

חסר משמעותי של ברזל הוא בדרך כלל הגורם העיקר לאנמיה, שתסמיניה הם חולשה, עייפות, דופק מהיר, חיוורון, נשירת שיער ועוד.

אנמיה נגרמת, במרבית המקרים בגלל חוסר של ברזל בתזונה, מחד, ובגלל אבדן של ברזל במצבים מסוימים, כגון איבוד דם בגלל פציעה, מחלה או ניתוח, במהלך ההריון, בגלל עלייה בנפח הדם ואספקת צרכי העובר הגדל, בעקבות דימום ווסת משמעותי וכדומה.

במקביל, עלולה להתפתח אנמיה בגלל תזונה לקויה, דיאטה צמחונית או טבעונית, וגם אצל תינוקות ופעוטות, בעיקר כאלה שנולדו פגים או במשקל נמוך. בעיה נוספת היא של ספיגת הברזל מהמזון שיכולה להיות משובשת בגלל מחלה שגורמת להפרעה בספיגה (צליאק, למשל), הרגלי אכילה (שתיית תה, קפה ושוקו שמכילים קפאין המפריע לספיגת הברזל ובמיוחד לאחר האוכל), גם חומצה אוקסלית, שנמצאת בירקות ירוקים (כמו תרד, למשל) עלולה לעכב את ספיגת הברזל.

איך יודעים שחסר ברזל בדם?

בדיקת דם פשוטה, זה כל מה שנחוץ לרופא או לדיאטנית לקבוע שהחולשה והעייפות, דפיקות הלב או נשירת השיער המוגברת נגרמו מחוסר של ברזל בדם.

הבדיקה מתבצעת בדרך כלל בגלל חשד לאנמיה מחוסר ברזל. מבצעים את בדיקת הדם לאחר צום של 8 שעות (מותר לשתות מים)

ישנם מספר מדדים שיכולים להתקבל:

IRON – מעיד על כמות הברזל בדם. ערך תקין נחשב:

40-155 מיקרוגרם לדציליטר – לנשים

55-160 מיקרוגרם לדציליטר – לגברים

HB – Hemoglobin – מעיד על רמת ההמוגלובין. ערך תקין נחשב:

12-16 מיליגרם לדציליטר – לנשים

12-18 מיליגרם לדציליטר – לגברים.

Ferritin – בדיקת פריטין מתייחסת למאגרי הברזל בגוף. ערך תקין נחשב:

12-150 ננוגרם למיליליטר – לנשים

12-300 ננוגרם למיליליטר – לגברים

חשוב להדגיש, כי הצורך בברזל משתנה בהתאם לגיל ולמין. אלה רמות הברזל במזון המומלצות ליום:

תינוקות עד גיל חצי שנה – 0.27 מיליגרם ליום

תינוקות מגיל חצי שנה ועד שנה – 11 מיליגרם ליום,

מגיל שנה עד 3 שנים – 7 מיליגרם ליום

גילאי 4-8 –  10 מיליגרם ברזל ליום

גילאי 9-13 שנים – 8 מיליגרם ליום

בנים בגיל 14 עד 18 – 11 מיליגרם ליום

בנות בגיל 14 עד  19- 15 מיליגרם ליום

גברים מעל גיל 19 – 8 מיליגרם ליום

נשים מגיל 19 עד 50 – 18 מיליגרם ליום

נשים מעל גיל 50 – 8 מיליגרם ליום

נשים בהריון – 27 מיליגרם ליום

נשים מניקות – 9-10 מיליגרם ליום

טיפים לשמירה על ברזל בגוף

אכלו מזון עשיר בברזל, כמו מוצרי בשר, עוף והודו ובמיוחד אברים פנימיים, קטניות, טחינה, סלק, קוואקר, אגוזים, ברוקולי, אבוקדו, פירות יבשים ועוד

הימנעו משתיית תה, קפה או שוקו כשעה לאחר הארוחה

נסו להימנע גם מאכילת מוצרי חלב. גם סידן עלול לעכב ולהפריע לספיגת הברזל

נסו לשלב מזון שעשיר בברזל עם מזון שעשיר בויטמין C העוזר לספיגת הברזל, כמו סלט ירקות, פירות הדר ועוד

כדאי לשקול נטילת תוסף ברזל, מומלץ שתתייעצו עם רופא או תזונאית לגבי סוג התוסף והמינון שלו, כדי למצוא את תוסף התזונה שמתאים לכם ביותר, שספיגת הברזל ממנו מיטבית ולהתעניין לגבי תופעות לוואי אפשריות.