מהי קוגניציה? – הצצה אל מאחורי הקלעים

ראשית, מהי קוגניציה?

המילה קוגניציה מגיעה מהמאה ה-15, ומשמעותה הייתה “חשיבה ומודעות”. המונח מגיע מהמילה הלטינית “קוגנוסקו” ומורכבת מהשילוב של המילים קו (ביחד) גנוסקו (ידיעה). קוגניציה מתייחסת לתהליך המנטלי באמצעותו אנו משיגים ידע או הבנה באמצעות מחשבות, התנסות או באמצעות מידע חיצוני הנקלט ע”י אחד מחמשת החושים³.  במילים אחרות, מדובר בתהליכי רכישת הידע, עיבוד המידע המתקבל מן החוץ ויישומו. התפקודים הקוגניטיביים מתבססים על תהליכים מוחיים, וההכרה היא למעשה פועל יוצא של פעילות עצבית במוח. אם נחזור לדוגמת חידת הרכבות מראשית הכתבה, הרי שעל מנת להבין את החידה אנו זקוקים למיומנויות רבות, לדוגמה:

• שפה – היכולת להבין מה נשאלנו. גם חידה פשוטה יותר הייתה בלתי אפשרית אם נשאלת בשפה לא מוכרת.
• חשיבה – עיבוד המידע הנקלט מהסביבה וארגונו מחדש. הניסיון להבין מהם השלבים שעלינו לעשות כדי לפתור את החידה.
• למידה – תהליך של שיפור הידע וההבנה. לאחר חישוב המרחק עבור הרכבת הראשונה התהליך יהיה פשוט יותר עבור הרכבת השנייה, ואחת כמה וכמה בחידה הדומה הבאה.
• זיכרון – היכולת לאגור מידע מהסביבה. על מנת לפתור את החידה עלינו לשלוף פרטי מידע שנאגרו במוחנו, כמו למשל מה המרחק בין ת”א לחיפה.
• הסקת מסקנות – זהו השלב האחרון בתהליך החשיבה, ובו נוצר מידע חדש בהתבסס על מידע שקיבלנו מהסביבה ועיבדנו. למעשה, זה השלב בו נסיק כמה זמן יקח לרכבות להיפגש וכך נגיע לפתרון החידה.

התחום העוסק בחקר תהליכים אלו ותהליכים קוגניטיביים נוספים נקרא מדעים קוגניטיביים, ומשתמשים בו בידע ובשיטות שמקורן מתחומים רבים ושונים, כמו פסיכולוגיה, בלשנות, ביולוגיה, מדעי המחשב, פילוסופיה ועוד.

מה ניתן לעשות כדי לשפר תהליכים קוגניטיביים?

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) יש כ- 47 מיליון בני אדם ברחבי העולם הסובלים מירידה קוגניטיבית, ומספר זה אף צפוי לעלות ל 75 מיליון בשנת 2030 ול- 132 מיליון בני אדם עד שנת  2050 ². היכולת הקוגניטיבית שלנו מושפעת משלל גורמים, חלקם עלולים להזיק כמו מחלות מסויימות, שימוש בחומרים מזיקים וסטרס, וחלקם עשויים להטיב עם היכולת הקוגניטיבית ^2,4 :

• תלמדו, תחוו ותנסו – אנשים מלומדים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר. ניתן לדמות את היכולות הקוגניטיביות שבמוח לשריר, ככל שנפעיל ונשתמש יותר כך תישמר היכולות לאורך זמן.
• היו פעילים ושמרו על משקל תקין – מספר מחקרים הצביעו על קשר בין היעדר פעילות גופנית למצבים כמו דיכאון, חרדה ושבץ, לירידה ביכולות הקוגניטיביות הן בגילאי בית ספר והם בגילאים מאוחרים יותר.
• אכלו מגוון ושלבו פוליפנולים – פוליפנולים הם תרכובות כימיות הנמצאות בשפע בתזונה מגוונת ומאוזנת ובעיקר במזונות כמו פירות יער, אוכמניות, ענבים, תותים, קקאו, יין אדום ועוד. ממחקרים עולה שתזונה עשירה בפוליפנולים משפרת יכולות קוגניטיביות כמו זיכרון ולמידה ואף קשורה בהפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית בגילאים מאוחרים יותר.