גודל פונט

מהיסוד לפסגה – חידושים בתוספי ויטמינים ומינרלים

האם יש יתרון לצריכת פולאט על פני חומצה פולית? מדוע מוסיפים אשלגן לתוספי מגנזיום? האם ברזל הנתון בליפוזום באמת משנה את כללי המשחק באנמיה?

זמן קריאה: 1 דקות

1. תוסף מינרל ברזל

מינרל ברזל מהווה גורם חיוני למספר חלבונים בגוף האדם, בהם גם אנזימים ונשאי אלקטרונים בתא. אחד החלבונים המרכזיים הנדרשים במינרל ברזל הינו המוגלובין הקיים בתאי דם אדומים. תפקידו של המוגלובין הוא להוביל חמצן לרקמות והקשירה של החמצן להמוגלובין נעשת בזכות קשירתו של החמצן ישירות למינרל הברזל. חסר של ברזל יוביל בהדרגה לירידה בריכוז ההמוגלובין בדם עד להופעת אנמיה המאופיינת בחולשה, עייפות, תשישות ועוד. מינרל ברזל מצוי במזון מהחי ובמזון מהצומח, כאשר המזונות העשירים בברזל הם: בשר בקר, כבד, קטניות, אגוזים, זרעים ועלים ירוקים. יחד עם זאת, פעמים רבות כשקיימת אנמיה על רקע של חסר ברזל, לא דיי באכילת מזון עשיר בברזל בכדי לטפל מיידית בהשלמת החסר, ובמקרים אלו נדרש סיוע של צריכת תוסף ברזל. בעוד שלתוספי ברזל קיימת יעילות גבוהה בספיגת ברזל ומילוי המאגרים שלו בגוף, לחלק מהתכשירים הקיימים ישנה השפעה של תופעות לוואי בדרכי העיכול (עצירות, שלשולים, בחילות, כאבי בטן, טעם מתכתי בפה), קיימת קונטרה אינדיקציה עם רכיבי תזונה אחרים המפריעים לספיגת הברזל וקיימת היענות נמוכה של המטופל לשימוש בתכשיר. כך למשל, לתוספים המבוססים על מלחי ברזל (ברזל סולפט, ברזל פומרט, ברזל גלוקונט ואחרים) נמצאה יעילות גבוהה במחקרים קליניים, וה- WHO המליץ עליהם כתכשירים לטיפול באנמיה על רקע בחסר ברזל בקרב נשים בהריון (1). עם זאת, הברזל מתכשירים אלו עלול להגיב עם מעכבים שונים במזון (דבר שעלול לפגוע בספיגתו) ליצור הפרעות במערכת העיכול ולהקטין משמעותית את היענות של המטופל לטיפול בתכשיר. תוסף ברזל מסוג פולימלטוז אומנם אינו מושפע מגורמי מזון אחרים, הוא בעל סבירות נמוכה יותר של תופעות לוואי בדרכי עיכול והוא מגביר את הסיכויים להיענות הטיפול בו, אך מידת יעילותו שנויה במחלוקת וישנם מחקרים הטוענים כי השימוש בברזל סולפט יעיל יותר להשגת יעדי הטיפול (4,3,2).

עד לא מזמן, סביר היה להניח שתוסף ברזל מסוג ביסגליצינאט הינו התוסף ברזל המועדף ביותר לטיפול, זאת עקב שילוב היתרונות שלו יחד (אינו מופרע מרכיבי תזונה אחרים, מידת יעילות גבוהה ובעל סיכון נמוך להפרעות בדרכי העיכול), אבל לאחרונה נכנסה לשוק תוספי הברזל צורת ברזל בטכנולוגיה חדשנית של ליפוזום. טכנולוגיה זו מאפשרת למינרל הברזל להיספג במנגנון ספיגה אחר במערכת העיכול, כזה העוקף את בקרת הספיגה הרגילה בתאי המעי. עובדה זו מאפשרת להגביר את מידת יעילותו של הברזל, להגביר את ההיענות לטיפול ולצמצם עד אפס את ההפרעות בדרכי העיכול. מחקר קליני הראה שהטיפול בברזל ליפוזומלי משפר את סטטוס הברזל בגוף ומעלה את רמות המוגלובין טוב יותר מאשר ברזל סולפאט במטופלים הסובלים מאנמיה על רקע של חסר ברזל ומחלות מעי דלקתיות (5), בעוד שבמחקר אחר בו נערכה השוואת יעילות בין נטילה פומית של 30 מ”ג ברזל ליפוזומלי לבין עירוי של ברזל גלוקונט,בקרב מטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית אשר סבלו מאנמיה מחסר ברזל, נמצא כי רמות ההמוגלובין בסיום ההתערבות היו זהות בין שתי קבוצות הטיפול (6). מכאן הסיקו החוקרים כי לברזל ליפוזומלי קיימת מידת יעילות גבוהה מאוד.

 

טבלת השוואה בין תוספי ברזל שונים

הרכב התכשיר

אפליקציות

יכולת ספיגה/ יעילות

שיעור תופעות לוואי

האם ניתן לקחת עם האוכל

ברזל סולפאט

נוזל / טבלייה / כמוסה

טובה

גבוה

לא

ברזל  גלוקונט

נוזל / טבלייה

טובה

גבוה

לא

ברזל  פומרט

נוזל / טבלייה

טובה

גבוה

לא

ברזל סולפאט  בשחרור מושהה

טבלייה

טובה

נמוך  (יחסית)

לא

ברזל פולי-מלטוז

טבלייה  למבוגרים
נוזל לילדים

שנויה במחלוקת

נמוך

כן

ברזל ביסגליצינאט

כמוסה  / נוזל / טבלייה

טובה +

נמוך

כן

ברזל ליפוזומלי

אבקה

טובה + +

נמוך

כן

2. תוסף חומצה פולית

חומצה פולית, או פולאט, היא ויטמין מסיס במים מקבוצת B, המכונה ויטמין B9.

מדובר בוויטמין הכרחי (קו-אנזים) לאנזימים הפועלים על ה- DNA, ומכאן הכרחי לחלוקת תאים, ייצור תאים חדשים ולשימורם. מאחר שבשבועות הראשונים להריון מתפתחים איברי הגוף של העובר ובכללם המוח, הרי שנוכחות חומצה פולית חיונית לקיומו התקין של תהליך חלוקת התאים ולהתפתחות המערכת העצבית והמוח בעוברים. נטילת תוסף חומצה פולית לפני ההיריון ובמהלכו (טרימסטר ראשון) מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למומים בתעלה העצבית, קרי המוח וחוט השדרה (7, 8, 9). ויטמין B9 נחוץ גם בעבור יצירת תאי דם אדומים וחסר בו עלול להוביל לאנמיה. משרד הבריאות קבע כי יש להמליץ לכל הנשים בגיל הפוריות ליטול חומצה פולית במינון של 0.4 מ”ג ליום. יחד עם זאת, בנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, אשר פורסם בדצמבר 2013, נכתב כי יש להמליץ על נטילה של חומצה פולית במינון של 4-5 מ”ג ליום כאשר מדובר בנשים הנמצאות בקבוצות הסיכון הבאות: נשים שהיה להן בעבר עובר או יילוד עם מום פתוח בתעלה העצבית, נשים שיש להן או לבני זוגן מום פתוח בתעלה העצבית, זוגות אשר להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם מום מולד בתעלה העצבית, נשים המטופלות בתרופות אנטי-אפילפטיות, נשים המטופלות ב- methotrexate או בליתיום, נשים עם סוכרת טרום הריונית, נשים עם BMI  מעל 30, נשים אשר שותות אלכוהול בהריון, נשים עם מחלה הפוגעת בספיגה במעי (לדוגמא:crohn’s disease, celiac), נשים עם מוטציות של MTHFR  או עם רמות הומוציסטאין גבוהות בדם (10).

מן הראוי לציין, למרות האמור לעיל, כי אין עדות מדעית ברורה להמלצת מינון של 5 מ”ג למקרים שהם אינם כרוכים במוטציה של גן MTHFR או על רקע של מום מולד בהריון קודם. כך שבמקרים אחרים, כמו סוכרת טרום הריונית, לא ברור אם זה המינון הנכון בהכרח להמליץ עליו (11).

מה בין חומצה פולית לבין פולאט?

חומצה פולית (folic acid) ופולאטFolate) ) משויכות שתיהן לוויטמין B9. מבחינת הרכב כימי, שתיהן בנויות מ-3 מרכיבים: פטרידין + PABA + חומצה גלוטמית. השוני הכימי בין השתיים הוא במרכיב הפטירידין. חומצה פולית היא הצורה המחומצנת (Oxidized Form) של הוויטמין, ואילו פולאט היא הצורה המחוזרת ((Reduced Form של הוויטמין. פולאט היא הצורה הטבעית הקיימת במזונות. במזון פולאט אינה קיימת לבדה (פטרידין מחוזר + PABA + חומצה גלוטמית אחת) אלא מחוברת לעוד מספר חומצות גלוטמיות נוספות בשרשרת. מכאן צורת הפולאט הקיימת במזון היא למעשה “פולאט פולי- גלוטומאט” (פולאט עם זנב שרשרת של מספר חומצות אמינו גלוטמיות). בכדי שפולאט תיספג דרך ממברנת האינטרוציט במעי (תאי הספיגה) עליה להתנתק מהשרשרת הצדדית ורק לאחר פירוקה של השרשרת ע”י אנזים, הפולאט החופשית תעבור את המבברנה ותיכנס באמצעות נשא אל תוך תא הספיגה במעי. עובדה זו ראויה לציון, כי חומצה פולית (שאינה כוללת מבנה של פולי- גלוטומאט) אינה צריכה להתפרק במעי ועל כן יעילות הספיגה שלה לאינטרוציט גבוהה יותר (חומצה פולית נספגת טוב יותר מאשר פולאט הקיים במזון).

חומצה פולית היא למעשה נגזרת סינתטית הקיימת בתוספי תזונה. אין לה את השרשרת הצדדית (אין לה רצף של חומצות אמינו גלוטמיות, אלא רק חומצה גלוטמית אחת) והיא עברה שינוי כימי קטן במבנה הפטרידין. בעוד שפולאט טבעית נספגת אל תוך תא האינטרוציט במעי ושם בתוכו רובה הופכת לצורה הפעילה (5-MTHF) ע”י אנזים רדוקטאז, חומצה פולית אינה מסוגלת בקלות להפוך בתא האינטרוציט לצורה הפעילה, כך שהפיכתה לצורה הפעילה מתקיימת לרוב כאשר היא מגיעה לכבד (מועברת מהמעי לזרם הדם ורק באיבר הכבד הופכת לצורה הפעילה 5-MTHF). מסיבה זו, היא עלולה להימצא זמן רב יותר בדם עד הפיכתה בסופו של דבר לצורה הפעילה בכבד. מסתבר שהמרה זו של חומצה פולית לצורה הפעילה לוקחת זמן ארוך יותר, ופרק זמן ארוך זה חושף את תאי הגוף לחומצה פולית שטרם עברה מטבוליזם (Un-Metabolized Folic Acid) (13,12). החשש מפני הימצאות ממושכת של חומצה פולית בדם שטרם עברה מטבוליזם (Un-Metabolized Folic Acid) הובילה להשערות בדבר סיכון אפשרי לפגיעה בבריאות, לרבות מחלות סרטן. בעוד שפורסמו מספר קטן של מחקרים אשר תמכו וחזקו את החשש, מנגד פורסמו מספר מטה-אנליזות אשר בטלו את החשש. למרות החשד וההיגיון התיאורטי לסכנה אפשרית, מטה-אנליזות שפורסמו בשנים האחרונות (2013-2015) הראו כי צריכה של תוסף חומצה פולית (גם במינון של 5000 מ”ג ליום) אינה גורמת להגברת הסיכון לסרטן (14, 15, 16, 17). מן הראוי לציין, כי בתקופה מודרנית זו ניתן למצוא בין התוספים על המדף גם את התרכובת מתיל-פולאט (בשמה המלא: 5 מתיל טטרה הידרופלאט) שהיא הנגזרת הפעילה הסופית, אליה הופכות החומצה הפולית (מהתוספים) והפולאט (מהמזון). אומנם יש היגיון בהעדפת הצורה מתיל פולאט על פני חומצה פולית, אך אין בנמצא נתונים מדעיים המעידים על העדפה כזו, ועל פי המידע שהצטבר עד כה ניתן לומר כי שתי הצורות משיגות את היעד הטיפולי באופן בטוח. 

סיכום טבלת השוואה בין תוסף חומצה פולית לבין תוסף פולאט

הרכב התכשיר אפליקציות יכולת ספיגה  בטיחות שימוש במוצר תופעות לוואי מצבים בהם עשוי לסייע בטיפול
פולאט (במזון) טובה
חומצה פולית טבליות, כמוסות טובה + בטוח לשימוש היעדר תופעות במינון נמוך

(מינון מקובל 400 מק”ג)

 

1. טיפול באנמיה על רקע של חסר ויטמין B9

2. מניעת מומים בהריון.

3. הורדת רמות הומוציסטאין בדם (18).

מתיל פולאט טבליות, נוזל טובה

++

בטוח לשימוש היעדר תופעות במינון נמוך

(מינון מקובל 400 מק”ג)

 

1. טיפול באנמיה על רקע של חסר ויטמין B9

2. מניעת מומים בהריון.

3. הורדת רמות הומוציסטאין בדם (18).

3. ויטמין B12

שמה של תרכובת ויטמין B12 היא “קובלמין” מאחר והיא מכילה במרכזה מינרל קובלט. צורת ויטמין זו אינה נמצאת בטבע בצורתה החופשית, אלא לרוב מחוברת לרכיב אורגני שנספח אליה. עד כה, בתוספי ויטמין B12, הצורה הנפוצה ביותר למכירה הייתה “ציאנו-קובלמין”. היא נקראת כך, כי התרכובת הנספחת לוויטמין היא ציאניד. למעשה, ציאניד היא תרכובת כימית שכאשר נחשפים אליה בכמויות גבוהות היא עלולה לפגוע בבריאותו של האדם ולהזיק לו. יחד עם זאת, במקרה של תוסף ויטמין B12, מדובר בחשיפה לכמות מזערית מאוד של ציאניד כחלק מהמולקולה כולה (הוויטמין ניתן במינון של מיקרו- גרמים). הקשירה של קובלמין לציאניד (ציאנו-קובלמין) היא אינה תוצר טבעי, אלא תוצר סינתטי הנובע בשל העובדה שקובלמין נקשר בזיקה גבוהה לציאניד המצוי באבקת הפחם בעת הפקת הוויטמין בתעשייה. שימוש באבקת פחם פעיל, בעת הפקת ויטמין B12, משמש כשלב סינון של הוויטמין המיוצר על ידי חיידקים בתהליך ייצורו התעשייתי. כיוון שצורת ציאנו-קובלמין ניתנת בקלות לגיבוש, ואינה רגישה להתחמצנות באוויר, היא משמשת באופן שגרתי מזה שנים כתרכובת קובלמין (ויטמין B12) הניתנת כתוסף תזונה (לבדה או במולטי ויטמינים). בגוף האדם, הצורה הפעילה של ויטמין B12 נקראת מתיל-קובלמין (זו תרכובת קובלמין שמתחברת אליה קבוצת מתיל) ובדרך זו פועלת הנגזרת הפעילה כקו-אנזים לאנזימים המשתתפים בריאקציות מטבוליות שונות בגוף. (הערה: מלבד מתיל-קובלמין, קיימת בגוף צורה פעילה נוספת הידועה בשם אדנוזיל-קובלמין, אך במאמר זה לא אדון בה, כי היא אינה קיימת בתוספים בשלב זה). למעשה, כל תרכובת קובלמין (ולא משנה מה צורתה המקורית) שתתקבל מהמזון או מתוספים, תצטרך בסופו של דבר להפוך בגוף האדם לאחת משתי הצורות הפעילות (מתיל-קובלמין, אדנוזיל-קובלמין) על מנת לבצע את תפקידו המיועד של B12. כיום בתחום התוספים, לאחר פיתוח טכנולוגיות חדישות, מציעות לנו חברות התוספים תוספי ויטמין B12, שאינם מבוססים רק על תרכובת ציאנו-קובלמין (התרכובת הסינתטית הנפוצה עד כה), אלא גם על תרכובת מתיל-קובלמין (הצורה הטבעית והפעילה בגוף). על פניו, עם הרבה היגיון, תוסף מתיל-קובלמין הפך כיום לתרכובת המועדפת בין השתיים בזכות העובדה שתרכובת זו אינה מכילה מולקולת ציאניד, או כל מולקולה “מזיקה” אחרת. תוסף מתיל קובלמין פועל כנגזרת פעילה בגוף האדם, כך שספיגתו במעי בצורה זו אינה כרוכה בשום שינוי והוא יכול מיד להשתתף בעברת קבוצות מתיל (CH3) למולקולות שונות, כפי שנדרש ממנו. מן הראוי להדגיש, תיאורטית, כי בעוד שמולקולת ציאניד עלולה להזיק לגוף האדם כאשר נחשפים אליה בכמויות גבוהות מאוד, בכמויות מזעריות (כמו זו הקיימת בתרכובת ציאנו-קובלמין) הגוף נוטה לפלוט אותה החוצה דרך השתן ובדרך זו למנוע את הצטברותה בגוף ולמנוע נזק. חשוב להדגיש, כי למרות ההיגיון והחשש לא לצרוך ויטמין B12 סינתטי או תרכובת ציאניד, אין בנמצא כל עדות מדעית המוכיחה סכנה ממשית באנשים בריאים. מחקרים הראו כי במינונים נמוכים מאוד של ציאניד (כמו זה הקיים בציאנו-קובלמין) הגוף ממיר את תרכובת ציאנו-קובלמין לתרכובת “מתיל-קובלמין”, ואת הציאניד שהיה קשור לוויטמין הוא מפריש דרך הכליות עם השתן ללא בעיה. במילים אחרות, נמצא כי צריכה של ויטמין B12 בצורת ציאנו-קובלמין (במינונים מקובלים) לא גרמה לנזק באוכלוסיה בריאה. יחד עם זאת, בקרב חולים עם אי ספיקת כליות, ציאנו-קובלמין במינון גבוה עלול לגרום להצטברות ציאניד בגוף, ולכן סביר להניח כי בטיפול עם תוסף ויטמין B12 בחולים עם אי ספיקה כלייתית עדיף להשתמש במתיל-קובלמין מאשר בציאנו-קובלמין (19).

סיכום טבלת השוואה בין תוסף מתיל-קובלמין לבין ציאנו-קובלמין

הרכב התכשיר אפליקציות יכולת ספיגה/ יעילות בטיחות

שימוש במוצר

תופעות לוואי מצבים בהם עשוי לסייע בטיפול
מתיל קובלאמין ספריי. טפטפת. טבליות למציצה טובה בטוח לשימוש לא ידוע על תופעות לוואי בצריכה של מינונים מקובלים אנמיה והפרעות נוירולוגיות על רקע חסר בוויטמין B12
ציאנו קובלאמין  

טבליות למציצה.

טבליות לבליעה

 

טובה בטוח לשימוש.

למעט סיכון אפשרי בחולים עם אי ספיקת כליות (מקור 19)

לא ידוע על תופעות לוואי בצריכה של מינונים מקובלים אנמיה והפרעות נוירולוגיות על רקע חסר בוויטמין B12

4. מינרל מגנזיום

מגנזיום הוא מינרל חיוני לתפקוד תקין של התאים בגוף. הוא מסייע בשמירה על תפקוד תקין של השרירים, העצבים, מסייע בשמירה על קצב לב יציב, מסייע בתפקוד תקין של מערכת החיסון ועוד. רמה נמוכה של מגנזיום בסרום קשורה בסיכון להפרעות בקצב הלב, לתמותה ממחלות קרדיווסקולאריות (CHD) ולמוות לבבי פתאומי (20).

בשנים האחרונות מסתמנת ירידה בצריכת המגנזיום בשל שינוי בהרגלי התזונה והמעבר למזון מעובד.

באוכלוסיית ישראל צפויה להתרחש ירידה נוספת עקב צריכה של מים מותפלים. לציין כי מי הברז מכילים מגנזיום בריכוזים שונים. תכולת המגנזיום במי הברז משתנה ממקום למקום וכן בהתאם להיצע המים. מי הברז מהווים מקור חשוב למגנזיום, ולכן חסר של מגנזיום במי השתייה לאורך זמן עלול לגרום לירידה בתכולת המגנזיום בגוף, ומכאן לעלייה בתחלואה ובתמותה. בשנים האחרונות, מדינת ישראל הפכה למעצמה עולמית בהתפלת מי ים. חמישה מתקנים ייעודיים הוקמו סמוך לחופי הארץ, בכדי להתגבר על מצוקת המים ועל התלות בגשמים. הבעיה המרכזית בתהליך זה היא שמים מותפלים דלים במינרלים שונים, בהם גם מגנזיום (21).

מן הראוי לציין כי חסר במגנזיום קשור לעתים קרובות עם היפוקלמיה (רמה נמוכה של מינרל אשלגן בדם) ואף להחריף אותה (22). מסיבה זו, יש הרואים בצריכה של שני המינרלים יחד, מגנזיום ואשלגן, פיתרון יעיל לטיפול במצבים בהם קיים חשד לחסר במגנזיום. יתרה מזו, נמצא כי שימוש בקומבינציה של תוסף מגנזיום ואשלגן עשוי לסייע במצבים קליניים מסוימים הקשורים ביתר לחץ דם ורעילות כלייתית (23).

שתי הצורות הנפוצות כיום בתוספים המשמשות מקור למגנזיום הן מגנזיום אוקסיד ומגנזיום ציטראט.

צורת מגנזיום אוקסיד תופסת נפח קטן יחסית לציטראט, כך שניתן לייצר ממנה טבלייה/כמוסה קטנה יותר ונוחה לבליעה. לעומת זאת, ספיגת מגנזיום אוקסיד מחייבת נוכחות של סביבה חומצית בקיבה, בעוד שצורת מגנזיום ציטראט נספגת ללא תלות בסביבה החומצית (נתון חשוב לאנשים הסובלים מתת חומציות במערכת העיכול, או לכאלה שנוטלים תרופות להורדת חומציות בקיבה). בפועל, קיים חוסר הסכמה בנוגע לשאלה איזו צורה נספגת יותר – אוקסיד או ציטראט? זאת מכיוון שמחקרים שונים הצביעו על תוצאות סותרות. למשל, כאשר נבחנה הזמינות הביולוגית Bioavailability)) של שתי צורות המגנזיום זו מול זו, הראו מחקרים שונים לאורך השנים שצורת מגנזיום ציטראט עדיפה. הוכחה לכך נמצאה במחקרים שפורסמו בשנת 1990 (24), בשנת 2003 (25) ובשנת 2017 (26).

לעומת זאת, במחקר משנת 2012, שבדק השפעה של מגנזיום ציטראט מול מגנזיום אוקסיד על סטאטוס המגנזיום בגוף באמצעות X-ray dispersion analysis, נמצא כי מגנזיום אוקסיד שיפר טוב יותר את סטאטוס המגנזיום ברקמות (כלומר הגביר רמת מגנזיום תוך תאית), הביא להפחתה משמעותית יותר ברמת Total cholesterol והפחית משמעותית יותר את רמת LDL cholesterol, בהשוואה למגנזיום ציטראט (27). לאור חילוקי הדעות, ניתן להסיק בשלב זה כי לכל אחת משתי צורת המגנזיום (אוקסיד או ציטראט) יש את המקום הראוי לה בטיפול של חסר מגנזיום. 

סיכום טבלת השוואה בין תוסף מגנזיום אוקסיד לעומת מגנזיום ציטראט

הרכב התכשיר אפליקציות יכולת ספיגה/ יעילות בטיחות

שימוש במוצר

תופעות לוואי מצבים בהם עשוי לסייע בטיפול
מגנזיום ציטראט כמוסות.

קפליות.

נוזל.

טובה +

(אינו תלוי בסביבה החומצית)

בטוח לשימוש אין תופעות לוואי במינונים עד 400 מ”ג. מעל 800 מ”ג יתכנו שלשולים והפרעות בדרכי עיכול. במינונים מוגזמים קיים אף סיכון להפרעות חמורות יותר. מניעת חסר של מגנזיום, טיפול בהתכווצות שרירים לא רצונית, טיפול בהפרעות קצב לב ועוד.
מגנזיום אוקסיד כמוסות. נוזל. טובה

 

בטוח לשימוש

 

 

כנ”ל (כמו במגנזיום ציטראט)

כנ”ל

(כמו מגנזיום ציטראט)

* אינו יעיל לאנשים הסובלים מתת חומציות במערכת העיכול, או לכאלה שנוטלים תרופות להורדת חומציות בקיבה

מקורות:

References:

1. Guideline: Daily iron and folic acid supplementation in pregnant women. Geneva: World Health Organization (WHO); 2012

2. Mehta BC. Ineffectiveness of iron polymaltose in treatment of iron deficiency anemia. J Assoc Physicians India 2003; 51:419-421

3. Mehta BC. Iron hydroxide polymaltose–cause of persistent iron deficiency anemia at delivery. Indian J Med Sci 2001; 55:616-620

4. Malhotra S, Garg SK, Khullar GK. Kinetics of two different iron formulations and their effect on diurnal variation of serum iron levels. Methods Find Exp Clin Pharmacol 2004; 26:417-420

5. Indriolo A, Et al. Comparison between Liposomal Iron and Ferrous sulfate in patients with iron deficiency anemia and inflammatory bowel disease. Digestive Disease Week (DDW). Chicago 2014

6. Pisani, Et al. Effect of oral liposomal iron versus intravenous iron for treatment of iron deficiency anemia in CKD patients; a randomized trial Nephrol Dial Transplant. 2015;30:645-652

7. POSITION STATEMENT: Folate and neural tube defects. The role of supplements and food fortification. Paediatr Child Health 2016;21(3):145-49

8. Harshman MR, Aldoori W. Folic acid and prevention of neural tube defects. Can Fam Physician. 2008 Jan; 54(1): 36–38.

9. Grosse SD, Collins JS. Folic acid supplementation and neural tube defect recurrence prevention. Birth Defects Res A Clin Mol Teratol. 2007 Nov;79(11):737-42.

10. האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה: נייר עמדה מס' 29 – תוספי תזונה והרגלים בהריון
דצמבר 2013

11. Capel I, Corcoy C. What Dose of Folic Acid Should Be Used for Pregnant Diabetic Women? Diabetes Care 2007 Jul; 30(7): e63-e63.

12. Patanwala I, King MJ, Barrett DA, Rose J, Jackson R, Hudson M, Philo M, Dainty JR, Wright AJ, Finglas PM, Jones DE. Folic acid handling by the human gut: implications for food fortification and supplementation. Am J Clin Nutr. 2014 Aug;100(2):593-9.

13. Boilson A, Staines A, Kelleher CC, Daly L, Shirley I, Shrivastava A, Bailey SW, Alverson PB, Ayling JE, McDermott AP, MacCooey A, Scott JM, Sweeney MR. Unmetabolized folic acid prevalence is widespread in the older Irish population despite the lack of a mandatory fortification program. Am J Clin Nutr. 2012 Sep;96(3):613-21.

14. Nhui Q, Yimin C , Lin S , Ningling S, Yan Z, Jianping L, Xin X, Binyan W, Xiping X, Yong H Xiaobin W. Folic acid supplementation and cancer risk: A meta-analysis of randomized controlled trials. Int. J. Cancer 2013: 133, 1033–1042

15. Vollset SE, Clarke R, Lewington S, Ebbing M, Halsey J, Lonn E, Armitage J, Manson JE, Hankey GJ, Spence JD, Galan P, Bønaa KH, Jamison R, Gaziano JM, Guarino P, Baron JA, Logan RF. Effects of folic acid supplementation on overall and site-specifi c cancer incidence during the randomised trials: meta-analyses of data on 50 000 individuals. Lancet 2013; 381: 1029–36

16. Mackerras D, Tan J, Larter C. Folic Acid, Selected Cancers and All-cause Mortality: A Meta-analysis. Int Food Risk Anal J, 2014, 4:1

17. Taylor CM, Atkinson C, Penfold C, Bhattacharya S, Campbell D, Smith GD, Leary S, Ness A.
Folic acid in pregnancy and mortality from cancer and cardiovascular disease: further follow-up of the Aberdeen folic acid supplementation trial. J Epidemiol Community Health 2015;0:1–6

18. Riddell LJ, Chisholm A, Williams S, Mann JI. Dietary strategies for lowering homocysteine concentrations. Am J Clin Nutr. 2000 Jun;71(6):1448-54.

19. Spence JD. B vitamin therapy for homocysteine: renal function and vitamin B12 determine cardiovascular outcomes. Clin Chem Lab Med. 2013 Mar 1;51(3):633-7.

20. Kieboom BC, Niemeijer MN, Van den Berg ME, Franco OH, Deckers JW, Hofman A, Zietse R, Stricker BH, Hoorn EJ. Serum Magnesium and the Risk of Death From Coronary Heart Disease and Sudden Cardiac Death. J Am Heart Assoc. 2016 Jan; 5 (1).

21. Nriagu J, Darroudi F, Shomar B. Health effects of desalinated water: Role of electrolyte disturbance in cancer development. Environ Res. 2016 Oct;150:191-204

22. Huang CL, Kuo E. Mechanism of Hypokalemia in Magnesium Deficiency. J Am Soc Nephrol 2007; 18: 2649 –2652

23. Pere AK, Lindgren L, Tuomainen P, Krogerus L, Rauhala P, Laakso J, Karppanen H, Vapaatalo H, Ahonen J, Mervaala EM. Dietary potassium and magnesium supplementation in cyclosporine-induced hypertension and nephrotoxicity. Kidney Int. 2000 Dec;58(6):2462-72.

24. Lindberg JS, Zobitz MM, Poindexter JR, Pak CY. Magnesium bioavailability from magnesium citrate and magnesium oxide. J Am Coll Nutr. 1990 Feb;9(1):48-55.

25. Walker AF, Marakis G, Christie S, Byng M. Mg citrate found more bioavailable than other Mg preparations in a randomised, double-blind study. Magnes Res. 2003 Sep;16(3):183-91.

26. Kappeler D , Heimbeck I , Herpich C , Naue N , Höfler J , Timmer W, Michalke B. Higher bioavailability of magnesium citrate as compared to magnesium oxide shown by evaluation of urinary excretion and serum levels after single-dose administration in a randomized cross-over study. BMC Nutrition 2017 January; 3:7

27. Shechter M, Saad T, Shechter A, Koren-Morag N, Silver BB, Matetzky S. Comparison of magnesium status using X-ray dispersion analysis following magnesium oxide and magnesium citrate treatment of healthy subjects. Magnes Res. 2012 Mar 1;25(1):28-39

ברוכים הבאים לאזור הקהל המקצועי של אלטמן

המידע והתכנים באזור חינם, אך מיועדים לשימוש מקצועי בלבד ולכן נדרשת להזדהות כאנשי מקצועות הרפואה לגשת אליהם.
נתוני המחקר המובאים הינם תקציר המחקרים המלאים, אשר יימסרו במידת הצורך לרופאים, רוקחים ודיאטניים.
האמירות באתר לא נועדו להתוות שימוש בתוספי תזונה למצבים רפואיים.
אין לשכפל, להדפיס או להעתיק כל תוכן או חלק ממנו.

קישור לאיפוס סיסמה נשלח לדוא"ל.