גודל פונט

אנמיה בקרב ספורטאים

ברזל הוא מינרל חיוני וחשוב שאחראי על למעלה מ-180 תגובות (1) ומהווה רכיב חשוב בהמוגלובין ובמיוגלובין שמובילים חמצן אל הרקמות של הגוף, ביניהם רקמת השריר (2)

זמן קריאה: 1 דקות

ברזל בתזונה

לברזל שני מקורות בתזונה- ברזל heme- שמקורו מהחי, בשר, עוף דגים ואיברים פנימים מכילים ברזל הם.  וברזל שאינו heme- משאר המקורות. שיעורי הספיגה של ברזל הם, גבוהים כ- 40%,  אולם לזכור כי ברזל זה מהווה בסה”כ 10% מסך הברזל בתזונה(2).

ברזל שאינו הם  קשור בד”כ גם לחלבונים נוספים ובצורתו הנוכחית , כמעט ואינו נספג. לפיכך עליו לעבור מספר תהליכים בגוף,  על מנת לשפר את הספיגה שלו , וגם לאחר זאת,  שיעור ספיגתו מגיע עד ל- 20%.(2)

אז כמה ברזל צריך לצרוך ומה קורה בפועל?

צריכה הולמת של רכיבי תזונה, חיונית לביצועים טובים בספורט. ההמלצות לצריכת ברזל לנשים בגיל הפוריות הן 18 מ”ג ברזל ליום ועבור גברים- 8 מ”ג ליום. אתלטיות העוסקות בספורט בד”כ משיגות את הדרישות התזונתיות למעט את אלו של ברזל (2). נתונים מסקר מב”ת מראים כי נשים צורכות בממוצע כ- 8מ”ג ברזל ליום.(3).

מחסור  של ברזל בתזונה:

מחסור בברזל מתרחש בשלבים: בתחילה ישנה ירידה במאגרי הברזל , לאחר מכן אספקת הברזל לתאים פוחתת ועקב כך ישנה פגיעה בתהליכים טבעיים של הגוף ולבסוף, חלה ירידה בייצור המוגלובין ומופיעה אנמיה(2).

אנמיה מחסר ברזל, היא תופעה שכיחה ונפוצה בעיקר בקרב מתבגרים, נשים ומסתבר שגם בקרב ספורטאים. נתונים מהעולם מראים כי כ- 23% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מאנמיה מחסר ברזל
(2). בישראל, בסקר מב”ת נמצא כי 36% מהנשים בישראל סובלות מאנמיה(3).שיעור האנמיה גבוה אף יותר  בקרב ספורטאים, למעלה מ-50% מהם הסובלים מתופעה זו. השכיחות גבוהה ביותר בקרב נשים ספורטאיות בגיל ההתבגרות, ובקרב אלו העוסקים בספורט של  סיבולת לב ריאה (1). נשים אתלטיות מצויות בסיכון מוגבר לפתח מחסור בברזל זאת למרות שנשים ספורטאיות עומדות בהמלצות התזונתיות של אנרגיה ורכיבי תזונה, הן אינן מגיעות לצריכת הברזל המומלצת  בנוסף לאיבוד דם במהלך המחזור החודשי (2). יתרה מזו, פעילות גופנית אינטנסיבית עלולה לגרום למצב דלקתי בגוף,  לאיסכמיה של המעי המתרחשת במהלך הפעילות גופנית, לאיבודים מוגברים בזיעה, לאיבוד דם המתרחש דרך מערכת השתן. וגם להמוליזה המתרחשת בכפות הרגליים הנובעת ממהלומות המתרחשות במהלך ריצה, כל אלו מובילים בסופו של דבר למסור בברזל ולאנמיה בקרב ספורטאים(1, 4). יתרה מזו, פעילות גופנית אינטנסיבית משפיעה על מספר חלבונים הקשורים  למשק הברזל בגוף, המובילים בין היתר לשיעורי ספיגה נמוכים ולמחסור בברזל.(1).

אנמיה אמיתית ואנמיה מדומה

עפ”י רמות ההמוגלובין, חלבון אליו קשור הברזל, ןנןשא את החמצן בגוף, מגדירים אנמיה.  ההמוגלובין בדם מבוטא באחוזים (גר/דצ”ל). מצב שבו רמות ההמולגובין יורדות מתחת לערכים התקינים (מתחת ל-12 מ”ג/דצ”ל בנשים ומתחת ל-13 מ”ג/דצ”ל בגברים) מוגדר כאנמיה, או ליתר דיוק אנמיה מוחלטת /אמיתית. באנמיה מדומה לעומת זאת,  רמות ההמולגובין נמוכות עקב עליה בנפח הדם ומרבית הפרמטרים בטווח התקין של הנורמה. באנמיה המדומה אין פגיעה בביצועים הספורטיבים של הספורטאי. העליה בנפח הדם היא תוצאה של אימונים פיזיים מתמשכים ועצימים לאורך שנים(1).

מחסור בברזל וביצועים ספורטיביים:

במספר מחקרים נמצא כי מחסור ברזל מפחית ביצועים ספורטיביים בקרב ספורטאיים. במחקר שנערך בקרב טירוניות בצבא, שטופלו בתוסף ברזל, נמצא שיפור בביצועי ריצה בקרב אלו שסבלו ממחסור בברזל. בקרב אלו שלא סבלו ממחסור בברזל, תוסף ברזל שיפר מצב רוח. מחקרים אחרים מצאו אף שיפור בביצועים ספורטיבים גם בקרב כאלו שלא סובלים ממחסור בברזל. (1,2).

באיזה ענפי ספורט הסיכון לפתח אנמיה הוא הגדול ביותר?

במחקר שכלל כ- 900 ספורטאים נמצא, כי העוסקים בספורט המשלב פעילות אירובית ואנארובית כגון: כדור יד, חתירה, כדורעף, שחיה, נמצאים בסיכון הגדול ביותר לפתח מחסור בברזל בהשוואה לעוסקים בספורט אירובי (ריצה למרחקים, תריאטלון, טניס) או  בספורט אנארובי (ספרינטים, סקי) בלבד. (5).

אז מה עושים?

תזונה:

ראשית, יש לדאוג לתזונה מאוזנת שמספקת את כל רכיבי התזונה בדגש על צריכת הברזל. מומלץ לצרוך מזונות המכילים ברזל מסוג heme שכאמור ספיגתו גבוהה יותר. מקורות לברזל heme: בשר, דגים וכבד. צמחונים  צורכים רק ברזל שאינו heme- שיעור הספיגה של ברזל כזה נמוכים ונעים בין 5%-15%. ישנם גורמים רבים המשפיעים על ספיגת הברזל מסוג זה: למשל שיעור המחסור של ברזל בגוף, רכיבים שונים בדיאטה כגון קפאין, מוצרי חלב, ויטמין C  ועוד, ויש לקחת זאת בחשבון .

תוספי ברזל:

על פי רוב, הטיפול האופטמילי במקרי חסר ברזל הינו טיפול המשלב תזונה מותאמת ותוספי תזונה.

תוספי התזונה השכיחים בשוק מכילים  תרכובות שונות של ברזל  כגון ברזל סולפאט או ברזל פומראט. שיעור הספיגה מתוספים אלו הוא נמוך יחסית ולכן יש לצורך מהם כמות גדולה יותר ובנוסף, שיעור תופעות הלוואי מתוספים אלו , בעיקר כאלו שקשורות למערכת הגסטרואנטסטילית (כגון עצירות , שלשול, כאבי בטן, צואה שחורה, גזים ונפיחות בטנית) גבוה מאוד.(6-9)

לאור שיעור הספיגה הנמוך יחסית, המצריך כאמור נטילת כמות גדולה יותר, שיעור תופעות הלוואי, מתגברות .הסיבה היא שברזל חופשי במערכת העיכול יוצר רדיקלים חופשיים  אשר  מגרים את ריריות המעי ומובילים לתופעות הלוואי המדוברות. לאחרונה נמצא כי  תיסוף בברזל משנה לרעה את הרכב המיקרוביום במעי: הוא מעלה את רמות האנטרובקטריה- חיידקים פתוגנים שנחשבים כפרו דלקתיים ומוריד את כמות ומגוון הביפידובקטריה והלקטובצילים שמגינים על המעי.(10)

החדשנות – ברזל בטכנולוגית ה- Sucrosomial Iron®

ברזל בטכנולוגית ה- Sucrosomial Iron® , מצוי במוצר (ברזל אלטמן.( בטכנולוגיה זו הברזל נעטף בשתי שכבות של פוספוליפידים ליצירת מיצלה. בין שתי השכבות הללו מצויה שכבה נוספת הקרויה טרי קלציום פוספט שמטרתה לחזק ולעגן את הקשרים בממברנת הפוספוליפידים, ולבסוף, המיצלה עטופה בשכבה מתחלבת של סוכרה אסטר. מטרת מעטפת הסוכרה אסטר להגן מפני פירוק של המיצלה, מעלה זמינות ביולוגית מאפשרת ספיגה גבוהה וייצוב המיצלה במעבר התוך תאי.

בזכות הטכנולוגיה החדשנית, הברזל הסוכרוזומיאלי, מזוהה בקלות על ידי קרומי התאים במערכת העיכול, זיהוי זה מקל על ספיגתו ומייעל אותה (11,12), כך שאין צורך בנטילת מינונים גבוהים של ברזל(11) .יתרון בולט נוסף הוא שהברזל נתון ושמור בתוך מבנה המונע גירוי של מערכת העיכול על ידי הברזל

מקורות:

References:

1.. Ieva Alaunyte, Valentina Stojceska* and Andrew Plunkett. Iron and the female athlete: a review of dietary treatment methods for improving iron status and exercise performance. . Journal of the International Society of Sports Nutrition (2015) 12:38
2. Clénin G, Cordes M, Huber A, Schumacher YO, Noack P, Scales J, Kriemler S. Iron deficiency in sports - definition, influence on performance and therapy. Swiss Med Wkly. 2015.
3. https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Mabat_1999-2001-a.pdf
4. Sandström G, Börjesson M, Rödjer S. Iron deficiency in adolescent female athletes – is iron status affected by regular sporting activity? Clin J Sport Med. 2012;22:495–500
5. Voss SC, et al. Variability of serum markers of erythropoiesis during 6 days of racing in highly trained cyclists. Int J Sports Med. 2014;35:89–94.
6.Guideline: Daily iron and folic acid supplementation in pregnant women. Geneva: World Health Organization (WHO); 2012
7. Mehta BC. Ineffectiveness of iron polymaltose in treatment of iron deficiency anemia. J Assoc Physicians India 2003; 51:419-421
8. Mehta BC. Iron hydroxide polymaltose–cause of persistent iron deficiency anemia at delivery. Indian J Med Sci 2001; 55:616-620
9. Malhotra S, Garg SK, Khullar GK. Kinetics of two different iron formulations and their effect on diurnal variation of serum iron levels. Methods Find Exp Clin Pharmacol 2004; 26:417-420
10. Michael B Zimmermann, Christophe Chassard, Fabian Rohner, Elie´zer K N’Goran, Charlemagne Nindjin, Alexandra Dostal, Ju¨rg Utzinger, Hala Ghattas, Christophe Lacroix, and Richard F Hurrell. The effects of iron fortification on the gut microbiota in African children: a randomized controlled trial in Coˆ te d’Ivoire. J Clin Nutr 2010;92:1406–15.
11.Indriolo A et al. Comparison between Liposomal Iron and Ferrous sulfate in patients with iron deficiency anemia and inflammatory bowel disease.
Digestive Disease Week (DDW). Chicago 2014.
12. Pisani et al. Effect of oral liposomal iron versus intravenous iron for treatment of iron deficiency anemia in CKD patients; a randomized trial.
Nephrol Dial Transplant. 2015;30:645-652.

ברוכים הבאים לאזור הקהל המקצועי של אלטמן

המידע והתכנים באזור חינם, אך מיועדים לשימוש מקצועי בלבד ולכן נדרשת להזדהות כאנשי מקצועות הרפואה לגשת אליהם.
נתוני המחקר המובאים הינם תקציר המחקרים המלאים, אשר יימסרו במידת הצורך לרופאים, רוקחים ודיאטניים.
האמירות באתר לא נועדו להתוות שימוש בתוספי תזונה למצבים רפואיים.
אין לשכפל, להדפיס או להעתיק כל תוכן או חלק ממנו.

קישור לאיפוס סיסמה נשלח לדוא"ל.