גודל פונט

אז מה בעצם אנחנו יודעים על פרוביוטיקה?

על ההבדלים בין תוספי התזונה השונים של פרוביוטיקה, על כמה, למה ומתי התזמון המתאים ביום לנטילתם, וכמובן על בטיחות השימוש פרוביוטיקה מחד ואוכלוסיות מוגבלות בשימוש מאידך.

זמן קריאה: 1 דקות

פרוביוטיקה  או בשמה הנפוץ “החיידקים הטובים” זהו כינוי כללי למיקרואורגניזמים חיים (חיידקי מעי) המספקים יתרונות בריאותיים לגוף ה”מארח” אותם. הפופולריות של מוצרי הפרוביוטיקה גורמת לאנשים רבים לנסות אותם וגם לחפש עצה בנושא בקרב אנשי מקצוע. בכתבה זו רוכזו עבורכם תשובות לכמה מהשאלות הנפוצות ביותר העולות בנושא פרוביוטיקה.

“מה עדיף לאכול יוגורט או ליטול כמוסה”?

ככלל פרוביוטיקה בעלת פוטנציאל יעילות הן כתוסף תזונה והן כתוסף במזון. לצריכת פרוביוטיקה במזון יש יתרונות תזונתיים כגון: צריכה של חלבונים, סיבים תזונתיים ורכיבים חיוניים נוספים המצויים במזון. אבל חשוב להבין כי טכנולוגיות תעשיית המזון ותעשיית התוספים שונות במהותן.

בתעשיית המזון אחת המטרות העיקריות היא אורך חיי מדף של המוצר, לכן תהליכי עיבוד רבים שעוברים מוצרי מזון יכוונו לסטנדרטים נדרשים של חיי מדף, מראה, מרקם ועוד, אך לא בהכרח יתמקדו בשימור אוכלוסיית החיידקים שהייתה במוצר זה או אחר לאורך זמן. גם במקרה של תוספת ייעודית של חיידקים פרוביוטייים למוצר מזון, לרוב אין בתעשיית המזון תהליכים לסטנדרטיזציה עבור תכולת חיידקים אלו בפועל במוצר או שמירה לאורך כל חיי המדף של המוצר על תכולה מוצהרת של אורגניזמים חיים ופעילים. ולכן סביר מאוד שהיוגורט אותו נצרוך, איכותי ככל שיהיה מבחינה תזונתית, לא בהכרח ידגים את אותה איכות לגבי תכולה של אורגניזמים חיים ופעילים.

תעשיית תוספי התזונה, מתמקדת בהספקת מוצרי פרוביוטיקה המכילים אורגניזמים חיים ופעילים לכל אורך חיי מדף המוצר. לא אחת יש שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למטרה זו. ככל לתוספי תזונה איכותיים יש יתרון על מוצרי מזון בהספקה של כמות מוגדרת של חיידקים פרוביוטיים חיים ופעילים בהתאם למוצהר על המוצר. לכן במצבים בהם יש סיבה מוגדרת לצריכת פרוביוטיקה, מומלץ להיעזר בתוספי תזונה. יחד עם זאת במידה ויש תגובה רצויה ומספקת לצריכת חיידקים פרוביוטיים ממזון, ניתן בהחלט להמשיך ולצרוך פרוביוטיקה ממזון וליהנות מיתרונות נוספים של אותם המזונות.

האם יש הבדל בין התוספים השונים?

בדומה למזון, גם בתוספי תזונה צריך לקרוא את תווית האריזה, אותיות גדולות וקטנות כאחד.

מה אנחנו מבינים מתוך המידע שנמסר לנו? (ואם לא מבינים כלום, תהיו בטוחים שלא מדובר בחוסר ידע או הבנה שלכם, אלה הדבר אמור להדליק נורה אדומה על איכות המוצר). יש הבדל מהותי בין תוויות המצהירה “מכיל מעל 10 ביליון חיידקים פרוביוטיים” לבין תוויות המפרטת את סוגי הזנים ותכולה של כל זן.

כאשר אנו מדברים על תכשירי פרוביוטיקה נרצה לראות על התוויות את שם החיידק, סוג החיידק וזן החיידק. לדוגמא: שם החיידק (Lactobacilus), סוג החיידק (Acidophilus), זן החיידק (NCFM). בנוסף פרוט של כמות עבור כל אחד מסוגי החיידקים הפרוביוטיים.

מידע חשוב נוסף הוא האם המוצר מכיל טכנולוגיה המבטיחה כי כמות מוצהרת של חיידקים חיים ופעילים ישמרו בו לאורך כל חיי מדף וגם יגיעו בפועל לאדם שנוטל את התכשיר.

דוגמאות לטכנולוגיות מסוג זה: הגנה על חיידקים מפני תהליכי פירוק בקיבה, היות שחיידקים פרוביוטיים רגישים מאוד לחומצת קיבה. טכנולוגיה מסוג זה היא פירוק הכמוסה במעי לאחר שעברה בשלמות את הקיבה או חיידקים “רדומים” בכמוסה ש”מתעוררים” והופכים להיות פעילים וחיים במעי ועוד. כמו כן, חשוב לקרוא את האותיות הקטנות המתייחסות לחומרים הלא פעילים. לדוגמא תכשירים המכילים לקטוז עלולים להוות בעיה באנשים שרגישים ללקטוז. ובמקום האפקט הרצוי האדם עלול לסבול מכאב בטן ונפיחות בכל פעם שמשתמש בתוסף.

מידע לא פחות חשוב הוא מה הרכב הזנים המצויים בתכשיר והאם ההרכב עשוי להתאים למצב בגינו מעוניינים להיעזר בתוסף פרוביוטיקה.

זנים שונים הוכחו במחקרים כיעילים למצבים שונים. לדוגמא, תמיכה במערכת חיסון מקושרת לזני  Lactobacillus reuteri, Bifidobacterium lactis Bb-12, Lactobacillus rhamnosus ו- Lactobacillus Paracasei. השפעה על מערכת העצבים המרכזית לרבות טיפול תומך במקרים של דיכאון וחרדה Lactobacillus rhamnosus כמו כן זן זה מקושר ליעילות במקרה של דלקות חוזרות בדרכי השתן. מניעת שלשול על רקע טיפול אנטיביוטי מקושר לזנים Lactobacillus acidophilus ו-Lactobacillus casei. Streptococcus Thermophilus הראה יעילות בתמיכה תהליכי עיכול והפחתה של תהליכים דלקתיים במערכת העיכול. קיימים מצבים נוספים וזנים שהראו יעילות בהקשר לאותם המצבים.

חשוב לבחון את תכולת הזנים בתכשיר ולבדוק האם התכשיר מכיל זנים שהוכחו כיעילים בהקשר למצב בגינו שוקלים שימוש בפרוביוטיקה.

מתי ליטול פרוביוטיקה? “עם אוכל, בלי אוכל, לפני ארוחה, בין הארוחות”?

ראשית נדגיש כי בכל מצב עדיף ליטול פרוביוטיקה מאשר לא ליטול בכלל. כך שאם שוכחים לקחת בזמן ה”אופטימאלי” או ש”לו”ז הנטילה” מסבך את השגרה היומית, עדיף פשוט לקחת כשנח או כשנזכרים. יחד עם זאת נטילה נכונה, בהחלט עשויה לשפר את השפעת התכשיר.

אתר הפעולה של פרוביוטיקה היא המעי ועל מנת להגיע לשם על חיידקי הפרוביוטיקה לעבור את הקיבה והחלקים העליונים של מערכת העיכול המאופיינים ב pH חומצי. חיידקי הפרוביוטיקה מאוד רגישים ל- pH חומצי (עוברים תהליכי עיכול ומתפרקים) ולכן תכשירים המכילים טכנולוגיות המגינות על הפרוביוטיקה במעבר בקיבה, עדיפים בהקשר זה.

ככלל נטילה של פרוביוטיקה עם מזון גורמת לשהיה ממושכת יותר בקיבה (עקב תהליכי עיכול), מה שגורם לפגיעה בכמות החיידקים החיים והפעילים המגיעים בסופו של דבר לאתר במטרה במעי. לכן מבחינה זו עדיפה נטילה של פרוביוטיקה על קיבה ריקה (שעה לפני האוכל או שעתיים אחרי).

במצב של קיבה ריקה, תהליך של ריקון קיבתי הוא מהיר יותר וכך הפרוביוטיקה שוהה פחות זמן ב- pH חומצי וחשופה פחות לתהליכי עיכול ופירוק. לגבי פרוביוטיקה המצויה במוצרי מזון, בהחלט חלק מהחיידקים במוצרים אלו יעברו תהליכי עיכול. בכל מקרה, במידה ורוצים לשפר יעילות של זמינות פרוביוטיקה ממזון,  חשוב להקפיד על ארוחה קלה ככל הניתן, במטרה לקצר את זמן השהייה של המזון בקיבה.

שיקול נוסף במועד נטילת פרוביוטיקה הוא הסיבה בגינה נוטלים את התכשיר. אם מדובר בתמיכה במערכת עיכול, כגון מניעת תופעות כמו גזים או נפיחות: רצוי ליטול את הפרוביוטיקה לפני האוכל. אופטימאלי שעה לפני או במועד הנח ביותר לפני הארוחה. כאמור עדיף ליטול מאשר לא ליטול בכלל.

נטילה של פרוביוטיקה לצורך תמיכה במערכת העצבים המרכזית עדיפה בערב. סביב טיפול אנטיביוטי, הנטילה תהיה מספר פעמים ביום, כאשר הדגש הוא הפרדה בין שעה-לשעתיים מהטיפול באנטיביוטיקה. נטילה של פרוביוטיקה בסמיכות לתכשיר אנטיביוטי, תגרום לכך כי יעילות התכשיר עלולה להיפגע במידה מסוימת מהאנטיביוטיקה.

יחד עם זאת גם כאן הכלל המנחה הוא שנטילה עדיפה על היעדר נטילה. מידע מעניין נוסף בהקשר זה, הוא כי פעילות מערכת העיכול מקושרת לקצב היממה (circadian rhythm) האינדיבידואלי של כל אדם. אם אתם “טיפוס של בוקר” תפיקו יותר מהאפקטים של פרוביוטיקה בנטילה במהלך שעות הבוקר ואם אתם “טיפוס של לילה”, נטילה בערב היא עדיפה מבחינתכם.

כמה פרוביוטיקה כדאי לצרוך?

טווחי מינונים מקובלים הם 1-10 ביליון חיידקים ליממה. אופן נוסף בו מינונים יכולים להיות מוצגים הם 1-10 ביליון colony forming units (CFU). לרוב לצורך תחזוקה כללית של מערכת עיכול בריאה מספיקים מינונים של 1-2 מיליון חיידקים (CFU) ליממה (תכולה כוללת של מיקרואורגניזמים בתכשיר).

מצבים בהם הסיבה לשימוש בתכשיר פרוביוטיקה היא תחלואת רקע, ניתן להגיע למינון יומי של עד 10 ביליון CFU. במידה ויש צורך במינוני פרוביוטיקה גבוהים במיוחד, מומלץ להיעזר בתכשירים המכילים מינונים גבוהים ולהימנע מנטילה של יותר כדורים במינון נמוך יחסית. הסיבה העיקרית לכך היא שצריכה של תכשיר  בו CFU גבוהה, תספק תערובת זנים מאוזנת יותר בהשוואה לנטילה מוגברת של תכשיר עם CFU נמוך.

לסיכום, לצורך 10 ביליון CFU, עדיף ליטול 2 כדורים המכילים 5 ביליון CFU מאשר 5 כדורים המכילים 2 ביליון CFU.

האם תוספי פרוביוטיקה בטוחים לכל אחד ובכל מצב?

נכון להיום רשויות הבריאות האמריקאיות (FDA) ובדומה אליה גם הרשות האירופאית ומשרד הבריאות הישראלי, לא הוציאו אזהרות הקשורות לבטיחות שימוש בתכשירים פרוביוטיים. תוספי פרוביוטיקה נחשבים למוצרים בעלי פרופיל בטיחות טוב.

יחד עם זאת קיימים מספר מצבים בהם שימוש בתוספי פרוביוטיקה עלול להיות פחות בטוח. יש לציין כי מדובר במידע תאורטי שמטרתו להזהיר ו”להיות על הצד הבטוח”, אך חשוב להכיר מידע זה. מצבים בהם יש חשש לדלף ממערכת העיכול (לדוגמא בסמיכות לניתוחי בטן גדולים), מצבים של דלקת לבלב חריפה, חולים עם דיכוי מערכת חיסון חריף (ירידה בספירה של תאי הדם הלבנים על רקע: סרטן או מחלות נוספות) מצבים אלו נחשבים פחות בטוחים לשימוש בתוספי פרוביוטיקה.

שימושים מוכחים ונתמכים בספרות

מוצרי פרוביוטיקה משמשים היום כחלק מטיפול במגוון מצבים, חלק משימושים אלו נתמכים במידע מחקרי עדכני ביותר.

האם אתם מכירים שימושים אלו? בחנו את עצמכם.
(תשובות בגיליון הבא)

  1. שימוש בפרוביוטיקה במגוון הפרעות במערכת העיכול (GI Disorders)

א. הוכחה יעילות לשימוש מניעתי בפרוביוטיקה בזמן טיפול אנטיביוטי למניעת שלשול ותופעות נוספות על רקע האנטיביוטיקה

ב. הוכחה יעילות לשימוש בפרוביוטיקה במחלת הקרון (Crohn Disease)

ג. הוכחה יעילות פרוביוטיקה לצורך ירידה במשקל

ד. לפרוביוטיקה יעילות גדולה יותר לחולים הסובלי ממעי רגיז (IBS) לאומת חולים הסובלים מקוליטיס (Ulcerative colitis)

  1. מה נכון בהתייחס לשימוש בפרוביוטיקה במחלות כבד

א. הוכחה יעילות פרוביוטיקה במחלת כבד שומני מסוג nonalcoholic fatty liver disease

ב. הוכחה יעילות פרוביוטיקה במחלת כבד שומני מסוג nonalcoholic steatohepatitis

ג. הוכחה יעילות פרוביוטיקה בחולי תסמונת Dubin–Johnson syndrome (DJS) (תסמונת נדירה הבא לידי ביטוי, בין היתר ברמות בילירובין גבוהות ביותר והפיכת כבד לשחור)

ד. הוכחה יעילות פרוביוטיקה בחולים הסובלים מאנצפלופתיה על רקע מחלת כבד

  1. פסיכוביוטיקה – יכולת השפעה של פרוביוטיקה על מגוון מצבים נפשיים על ידי שינוי חיידקי המעי

א. ל- Lactobacillus ההשפעה הכי משמעותית על מצב רוח בהשוואה לזני פרוביוטיקה אחרים

ב. פרוביוטיקה הראתה יעילות בשיפור מצבי דיכאון בחולים עם IBS – מחלת מעי רגיז

ג. אין להשתמש בפרוביוטיקה לפני ניתוחים. הדבר מסוכן ומהווה התווית נגד

ד. השפעה מטיבה על מערכת העצבים המרכזית על רקע שימוש בפרוביוטיקה משמעותית רק במי שאוכל תזונה עשירה יותר ברכיבים חיוניים

  1. מה נכון לגבי שימוש בפרוביוטיקה במצבי זיהום?

א. שימוש בפרוביוטיקה בקרב חולים לפני השתלת כבד הפחית באופן משמעותי תמותה

ב. שימוש בפרוביוטיקה הראתה ירידה משמעותית בשיעורי שימוש באנטיביוטיקה בילדים עם דלקות דרכי נשימה עליונות

ג. שימוש בפרוביוטיקה נבדק בחולים הסובלים מזיהום בחיידק ה- Listeria, פרוביוטיקה לא הדגימה יעילות בהפחתת ספסיס (אלח דם) בחולים אלו

ד. שימוש בפרוביוטיקה בחולים שנמצאים בטיפולים כימותרפיים הוא התווית נגד מחשש לזיהום חיידקי

מקורות:

References:

1. Douglas, L.C., Sanders, M.E. Probiotics and prebiotics in dietetics practice. Journal of the American DieteticAssociation, March 2008, vol. 108 (3), pp 510-521.
2. D’Souza, A.L., Hickson, M., Muthu, N., et al. Use of probiotic Lactobacillus preparation to prevent diarrhea associated with antibiotics: randomized double blind placebo controlled trail. British Medical Journal, July 14, 2007; vol. 335 (7610) p. 80.
3. FDA 101: Dietary Supplements. Retrieved 30 April.2018 from: https:// www.fda.gov
4. NIH Office of Dietary Supplements: "Dietary Supplements: What You Need to Know. Retrieved 30 April.2018 from: https:// ods.od.nih.gov
5. Javier A. Bravo, Paul Forsythe,et al. Ingestion of Lactobacillus strain regulates emotional behavior and central GABA receptor expression in a mouse via the vagus nerve. Proc Natl Acad Sci U S A. 2011 Sep 20; 108(38): 16050–16055.
Wilkins T; Sequoia J. Probiotics for Gastrointestinal Conditions: A Summary of the evidence. Am Fam Physician. 2017; 96(3):170-178
6. Barengolts E. Gut Microbiota, Prebiotics, Probiotics, ans Synbiotics in management of obesity and Prediabetes:review of randomized controlled trail. Endocr Pract. 2016; 22(10):1224-1234
7. Johnston BC; Goldenberg JZ; Parkin PC. Probiotics and the Prevention of Antibiotic- Associated Diarrhea in infants and Children. JAMA. 2016; 316(14):1484-1485
8. Derwa Y; Gracie DJ; Hamlin PJ; Ford AC. Systematic review with meta-analysis:the efficacy of brobiotics in inflammatory bowel disease. Aliment Pharmacol Ther. 2017; 46(4):389-400
9. Gou S; Yang Z; Liu T; Wu H; Wang C. Use of Probiotics in the treatment of severe acute pancreatitis: a systemic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Crit Care. 2014; 18(2):R57

ברוכים הבאים לאזור הקהל המקצועי של אלטמן

המידע והתכנים באזור חינם, אך מיועדים לשימוש מקצועי בלבד ולכן נדרשת להזדהות כאנשי מקצועות הרפואה לגשת אליהם.
נתוני המחקר המובאים הינם תקציר המחקרים המלאים, אשר יימסרו במידת הצורך לרופאים, רוקחים ודיאטניים.
האמירות באתר לא נועדו להתוות שימוש בתוספי תזונה למצבים רפואיים.
אין לשכפל, להדפיס או להעתיק כל תוכן או חלק ממנו.

קישור לאיפוס סיסמה נשלח לדוא"ל.