גודל פונט
פרוביוטיקה

פרוביוטיקה לא רק לשלשולים

החורף מתקרב ומביא אתו את עונת המחלות והאנטיביוטיקה. למרות ההבנה הרפואית שיש להמעיט בנטילת תרופות אלה, מטעמים ידועים, השימוש באנטיביוטיקה עדיין בלתי נמנע במצבים רבים. ובמיוחד כשמדובר במבוגרים ובילדים

זמן קריאה: 4 דקות

בצד השימוש בתרופות, גם השימוש בפרוביוטיקה לאחר נטילת אנטיביוטיקה הפך מכבר הרגל מוכר, שאפילו רופאים דואגים להזכיר כשהם רושמים מרשם ואנטיביוטיקה. כידוע, אחת מתופעות הלוואי של נטילת אנטיביוטיקה היא שלשול. כ-30% מאתנו עלולים לסבול מכך, על פי הנתונים הרפואיים. תופעת לוואי מוכרת נוספת היא דלקות בנרתיק. תופעות אלה נגרמות משום שהתרופות מחסלות כל מה שנקרא בדרכן: חיידקים “טובים” ו”רעים” כאחד, ובכך תורמת להפרת האיזון.

“הגוף שלנו עמוס באופן טבעי בסוגים שונים של חיידקים: חלקם “טובים” חלקם מחוללי מחלות (פתוגניים). בדרך כלל הם חיים אלה עם אלה בהרמוניה ואולם כיום ברור שבעת נטילת אנטיביוטיקה האיזון בניהם עלול להיות מופר, ובמיוחד כשמדובר באוכלוסיית חיידקי הנרתיק, מערכת הנשימה ומערכת העיכול”, מסבירה אולגה אליהו, דיאטנית קלינית, אחראית תוכן מדעי אלטמן. “נטילה של תוספי תזונה המכילים את זני החיידקים הנכונים בכמות נכונה עשויה להועיל למצבי בריאות שונים”, מוסיפה אליהו, “ואולם לא כל תוסף, המכיל חיידקים “טובים”, פרוביוטיים, יעיל לכל מצב.

לדבריה, בשנים האחרונות התרחב המחקר אודות חלקם של החיידקים ה”טובים” והשפעתם על הבריאות שלנו לתחומים רבים:  מדלקות בנרתיק, דרך מחלות חורף בדרכי הנשימה בקרב ילדים ועד השפעה על השמנה ועל סוכרת.

באילו מצבים כדאי לשקול שימוש בפרוביוטיקה?

מחלות חום ומחלות בדרכי הנשימה: “ילדים בעיקר נוטים להידבק בזיהומים שונים הגורמים למחלות חום ולמחלות בדרכי הנשימה. ישנן עדויות מחקריות לגבי זני חיידקים ספציפיים שעשויים להפחית מחלות חום, זיהומים בדרכי הנשימה ונזלת אלרגית”, מסבירה אליהו.

הפרעות במערכת העיכול: “מלבד שלשול הנגרם כתופעת לוואי של אנטיביוטיקה, ישנן הפרעות עיכול נוספות שיכולות להיות מושפעות לטובה כתוצאה של נטילת פרוביוטיקה, בהן:

שלשול, עצירות, גזים, נפיחות וכאבי בטן: רבים סובלים מתופעות אלה באופן קבוע, ולעתים גם מאובחנים בשל כך בתסמונת המעי הרגיש, אחרים חווים תקופות קצרות המאופיינות בבעיות עיכול, ויש הסובלים מכך בשל מחלות מעיים דלקתיות. “רבים מעידים כי נטילה קבוע של פרוביוטיקה משפרת את הרגשתם באופן כללי”, מעידה אליהו.

שלשול מטיילים: “אנשים בעלי רגישות במערכת העיכול נוטים לפתח הפרעות עיכול במעבר מדינה אחרת, לא רק בגלל מפגש עם זיהומים שונים, אלא בגלל אכילת מזון שאינם רגילים בו”, מסבירה אליהו.

ג’ט לג: כידוע, מעבר מהיר בין אזורי זמן, משבש את השעון הביולוגי האנושי, שיכול להתבטא כעייפות, כאבי הראש, כאבי הבטן והרגשה כללית. “מחקר ישראלי מצא כי ג’ט לג יכול לבלבל לא רק את השעון הביולוגי האנושי, אלא גם את זה של החיידקים המתאכסנים במעיים”, מדווחת אליהו. “המחקר פורסם במגזין המדעי המוביל “Cell” ומוכיח כי כאשר חלים שינויים במקצב היומי, מופר איזון החיידקים במעי, ויכול להשפיע ולהגביר את הסיכון למגוון תופעות”.

מצבים נוספים שעלולים להיות קשורים לשינוי האיזון:

דלקות בנרתיק: פטרת מסוג קנדידה היא הגורם השכיח ביותר לזיהומים בנרתיק כתוצאה של נטילת אנטיביוטיקה. רופאי נשים רבים ממליצים על נטילת פרוביוטיקה כדי לשמור על איזון חיידקים טובים ולמנוע פגיעה בנרתיק.

שימוש קבוע בתרופות: מתברר שישנם סוגים שונים של תרופות שיכולות לחולל הרס בקרב אוכלוסיות חיידקים באתרים שונים בגוף. “המחקר מתרכז כיום בהבנת הסיבות השונות שעלולות להפרה באיזון העדין של המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים הייחודית שיש לכל אחד ואחת. וכיום מבינים שלא רק אנטיביוטיקה עלולה לגרום לכך”, מעידה אליהו

השמנה, אי סבילות לגלוקוז וסוכרת: מחקרים הדגימו כי נשים וגברים הסובלים מהשמנת יתר וכן חולי סוכרת או טרום סוכרת הינם בעלי מיקרוביום שונה, שכמות החיידקים בו דלה יחסית ומגוונת פחות.

איך יודעים באיזה תכשיר פרוביוטי לבחור?

ישנם שלושה כללים שכדאי לאמץ:

  1. לבחור פרוביוטיקה ייעודית, שמתאימה למערכת העיכול, לשמירה על הבריאות האינטימית אצל נשים או מותאמת עבור ילדים, בהתאם לתסמינים ולגורמים מהם סובלים.
  2. לבדוק האם הפרוביוטיקה מורכבת מזנים רשומים שהינם בעלי שם ומספר המסווגים את זני החיידקים שהתכשיר מכיל.
  3. לוודא ששמות החיידקים אכן תואמים את הממצאים המחקריים, כלומר שהזן המסוים שיש בתכשיר אכן נבדק במחקרים וקיימות עדויות על יעילותו והשפעתו למצב המסוים שממנו סובלים.

כמו כן, מומלץ לבחון האם התכשיר מופק בטכנולוגיה מתקדמת השומרת על חיוניותם של החיידקים, הן מבחינת אורך חיי המדף של התכשיר וחיידקים שבו, הרגישים לאור ולטמפרטורה, והן שמדובר בזני חיידקים שמסוגלים לשרוד את החומציות הגבוהה של הקיבה ואת המפגש עם מלחי המרה המופרשים למעי הדק.