החורף מגיע ומביא איתו שלל מחלות עונתיות, שנגרמות בעיקר על ידי נגיפים. הסיבה העיקרית לשכיחותן הגבוהה של מחלות בחורף היא שהנגיפים יציבים יותר ושורדים טוב יותר באוויר קר ויבש משום שיש להם מעטפת מגן שהופכת לחומר דמוי ג’ל בטמפרטורות נמוכות. סיבה נוספת להישרדותם: יכולתם להתפשט באוויר באמצעות רסיסים הנפלטים מהגוף בזמן עיטוש, שיעול או קינוח האף. הרסיסים נותרים בחלל זמן רב. משום שרובנו שוהים בחורף בחללים סגורים ולא מאווררים, קיים סיכוי גבוה שהרסיסים ישאפו על ידי על מי שנמצא באותו החלל, מה שמגביר את הסיכון להידבק.
בנוסף לכך, כשקר לנו אנו חשופים יותר למחלות. למרות שהדעה המדעית הרווחת כיום היא שקור לא גורם למחלה, יש לזכור שקור מכווץ את הגוף ואת כלי הדם, ולכן זרימת הדם לגוף ירודה בעונות קרות יותר. בעקבות זאת, יעילותה של מערכת החיסון באף ובדרכי הנשימה נחלשת.
הצטננות או שפעת?
שפעת נחשבת ל’סלב’ של מחלות החורף. זוהי מחלה נגיפית שאיננה מסוכנת, בדרך כלל, למעט עבור אוכלוסיות מסוימות, החשופות יותר לסיבוכי המחלה, כמו קשישים, חולים כרוניים וכדומה. שפעת מלווה בתסמינים מוגדרים: חום מעל 37.8 מעלות, נזלת, כאבי גרון, תשישות, שיעול יבש, כאבי ראש, כאבי שרירים. מחלות שכיחות נוספות הן מחלות שגורמות לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, כמו הצטננות וברונכיטיס, שבמקרים מסוימים עלולות להסתבך ולגרום לסינוסיטיס, לדלקת אוזניים ולדלקת ריאות, שבחלקן נגרמות על ידי חיידקים. כידוע, לא ניתן לטפל במחלות נגיפיות באמצעות אנטיביוטיקה. חיידקים, לעומת זאת, מושמדים באמצעות אנטיביוטיקה, למשל במקרים של דלקת חיידקית בשקדים, סינוסיטיס ובחלק מדלקות האוזניים ודלקות הריאות.
כאמור, המחלות הנגיפיות נפוצות יותר מהחיידקיות, ויש להן נטייהה לגרום למגוון תופעות בו זמנית, כגון: חום, נזלת, שיעול, כאבי גרון, כאבי בטן, שלשול, הקאות ופריחה.
כיצד ניתן לשמור על הילדים בחורף?
כידוע, ילדים נוטים להידבק במחלות חורף, יותר מאשר מבוגרים. כדי להקל עליהם ולנסות למנוע מהם להידבק רצוי:
- לשמור על היגיינה ולהקפיד על שטיפת ידיים.
- לאוורר חדרים.
- לעודד אותם לשתיית מים מרובה ולתזונה מגוונת המבוססת על פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים ולהימנע ככל הניתן מאוכל מתועש, סוכר וקמח לבן.
- להקפיד על שעות שינה מספקות.
- כמו כן, שימוש קבוע בפרוביוטיקה, תוספי תזונה וצמחי מרפא עשוי לעזור לחיזוק הגוף. כך גם אכילת מזון מחומם ומבושל.
כיצד מתמודדים עם חום ומתי צריך ללכת לרופא?
חום הוא תגובה פיזיולוגית תקינה של מערכת החיסון והוא אינו צריך לעורר דאגה בפני עצמו, כל עוד לא מדובר בחום מאוד גבוה. ככלל, החום, כמו הנזלת, הוא אמצעי של הגוף להגן על עצמו ובדרך כלל אין צורך לרוץ לרופא. ואולם, כשמופיעים תסמינים נוספים כמו שיעול משמעותי, כאבי אוזניים, כאב ראש חזק וכל תסמין מדאיג אחר, כדאי להיבדק על ידי רופא.
מצבים נוספים המחייבים בירור אצל רופא הם: חום מעל 38.2, בתינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים, וכן חום המלווה במצב כללי ירוד כמו: ישנוניות, קוצר נשימה ושינוי בצבע העור או חום שאינו פוחת לאחר מספר ימים.
מתי כדאי לקחת אנטיביוטיקה? ואיך מתמודדים עם תופעות הלוואי שלה?
נטילת אנטיביוטיקה תעזור אך ורק כשהרופא מאבחן שהמחלה נגרמה על ידי חיידקים.
כיוון שהאנטיביוטיקה פוגעת גם באוכלוסיית החיידקים ה”טובים”” המלצה היא לשלב נטילה של פרוביוטיקה, כשעתיים לאחר נטילת תרופה אנטיביוטית. פרוביוטיקה תסייע בהחזרת מאגר החיידקים ה”טובים” למערכת העיכול.
