מפרק חולה הוא מפרק כואב, שתפקודו לוקה ומצבו התדרדר כתוצאה משחיקה, דלקת, חבלה או מחלה אחרת. במקרים שבהם הטיפול הפיזיקלי, התרופתי והשמרני לא סייעו במידה מספקת, יש לשקול טיפול ניתוחי. הניתוח מוצע במקרים של ירידה באיכות החיים וכאב ללא מזור.
בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית רבה בתחום הניתוחים האורתופדיים, ובעיקר בתחום החלפת המפרקים כאשר מוחלף מפרק חולה או חלק ממנו במפרק מלאכותי. חשוב להדגיש כי מדובר בניתוחים שבהם אחוזי ההצלחה הינם מהגבוהים בתחום הכירורגיה. יחד עם זאת, עדיין מדובר בפעולה פולשנית, אשר יכולה להוביל גם לסיבוכים.
ניתן לחלק את הטיפולים הניתוחיים למספר קבוצות:
- טיפולים משמרי סחוס
- תיקונים גרמיים חוץ מפרקיים
- קיבוע מפרק
- החלפת מפרק
טיפול כירורגי משמר סחוס
כאשר הנזק במפרק מוגבל ואין פגיעה במנגנון פעולתו, כתוצאה מעיוות משמעותי או הרס נרחב, ניתן לשקול שיקום המפרק על ידי פעולות ניתוחיות קטנות יחסית, שנועדו לשמר את הסחוס המפרקי. הפעולה השכיחה ביותר היא הארתרוסקופיה הטיפולית, שבמהלכה ניתן להתבונן באמצעות מכשור זעיר-פולשני בחלל המפרק ולבצע פעולות שונות, ללא פתיחת המפרק.
הניסיון מראה שטיפול ארתרוסקופי פחות מתאים במחלת האוסטיאוארתריטיס (דלקת מפרקים ניוונית) ויותר מתאים כאשר קיים נזק במיניסקוס (מבנה סחוסי הנמצא על משטח העצם במפרק הברך ותפקידו לבלום זעזועים) או נזק סחוסי הגורם לבעיה מכאנית, כמו הגבלת תנועה.
תיקונים גרמיים חוץ מפרקיים
במקרים שבהם העומס על המפרק אינו מתחלק באופן שווה על פני המפרק והנזק למפרק עודנו מוגבל, ניתן לשמר ולשפר את תפקוד המפרק על ידי תיקון העיוות המכני – באמצעות חיתוך העצם וקיבועה במיקום או בזווית שונה. כך מוסט עומס משקל הגוף מאזור הסחוס הפגוע, לאזור עם סחוס בריא, שיכול לשאת בעומס משקל גופנו ללא כאב או מגבלה.
קיבוע מפרק
בניתוח לקיבוע המפרק מתבצע חיבור של העצמות משני צדי המפרק, ליצירת יחידה גרמית אחת. אמנם ניתוח זה כרוך באובדן מוחלט של התנועה במפרק, אך יתרונותיו הם בכך שאינו כרוך בהשתלת גוף זר והוא מהווה פתרון ארוך טווח לבעיית כאב הברכיים. קיבוע מפרק מתבצע רק במקרים מיוחדים, שבהם לא מתאפשר שיקום המפרק.
החלפת מפרק
ניתוחי החלפות מפרקים, בעיקר ירך וברך, נחשבים כיום לניתוחים הנפוצים והמוצלחים בתחום האורתופדיה. הניתוח הנפוץ ביותר הוא החלפה שלמה של המפרק, אך ניתן במצבים מסוימים להחליף רק חלק מהמפרק. בניתוח מוחלף מפרק חולה או חלק ממנו במפרק מלאכותי וכך מתאפשר תפקוד ללא כאב.
שיעורי ההצלחה בניתוחי החלפת מפרקים ירך וברך נעים סביב 95%. רוב החולים חשים הקלה משמעותית בכאב ושיפור תפקודי, שבועות ספורים לאחר הניתוח. למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים, יש לזכור כי הניתוח אינו מתאים לכל מטופל ויש לבצעו רק בהוראות המתאימות. מדובר בפעולה חודרנית ותמיד יכולים להתעורר סיבוכים. את סיבוכי הניתוח העיקריים ניתן לחלק למוקדמים ומאוחרים.
החשש בשלב המוקדם הוא בעיקר מ:
- זיהום שקשה להתגבר עליו בנוכחות גוף זר
- הפרעות בזרימת הדם ברגל המנותחת
כדי למנוע סיבוכים אלה, מקובל כיום לתת טיפול אנטיביוטי וטיפול למניעת קרישי דם, לפני ואחרי הניתוח. טיפולים אלה הובילו לירידה משמעותית בסיבוכים ולאחוזי הצלחה גבוהים של הניתוחים.
בטווח הארוך הסיבוכים קשורים ל:
- אופן הדבקת המשתל לעצם – יכול להתבצע עם דבק או באמצעות ציפוי מיוחד למשתל.
ביצוע מדויק של הדבקת המשתל באחת משתי הדרכים שצוינו, יכול להוביל לתוחלת חיים ארוכה מאוד של המשתל. - שחיקת המשתל – המשתל חשוף לשחיקה בין משטרי התנועה שלו.
ככל שאיכות משטחי התנועה במפרק המלאכותי גבוהה, כך תקטן שחיקתו ותעלה תוחלת החיים שלו.
מאות אלפי ניתוחי החלפות מפרקים מבוצעים בעולם מדי שנה, הטכנולוגיה משתפרת הן בתחום המכשור והן בתחום המשתלים:
- ניתן לבצע את הניתוח בחתכים קטנים יותר
- להשתמש במשתלים המשמרים יותר עצם טבעית
- להיעזר בטכנולוגיה ממוחשבת לשיפור הדיוק בניתוח
יחד עם כל החידושים, עדיין יש לזכור כי לא בהכרח כל חידוש הוא גם שיפור, ובנוסף עדיין מדובר בניתוח משמעותי הכרוך בהשתלת חלק מלאכותי.
תיאום ציפיות בין המטופל והמטפל, מתוך הבנת המייחד כל מקרה לגופו, יבטיח את ההצלחה המיוחלת.
פרופ’ ליברגל הינו מנהל המחלקות האורתופדיות בתי החולים האוניברסיטאיים של הדסה י-ם ופרופ’ יואב מתן הינו מנהל היחידה להחלפות מפרקים בבתי חולים אלה.
המידע בכתבה שלעיל מהווה המלצות מניעה בלבד ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ בגורם רפואי מוסמך לצורך אבחון והתאמת טיפול.
